אל על מחכה לסיוע: הערת עסק חי בדוחות, 90% מהעובדים בחל"ת
החברה רשמה בשנה החולפת הפסד של 60 מיליון דולר, לעומת הפסד של 52 מיליון דולר ב-2018; בעקבות משבר הקורונה, ההנהלה והדירקטוריון הודיעו על הפחתת שכר בשיעור של 20%; הדוחות פורסמו באיחור ניכר
חברת התעופה אל על פרסמה הבוקר (ה') את דוחותיה הכספיים לשנת 2019, שכוללים הערת עסק חי בעקבות המשבר הכלכלי החמור אליו נקלעה החברה בשל מגפת הקורונה. למעלה מ-90% מעובדי החברה נמצאים כרגע בחל"ת בשל המשבר, וההנהלה והדירקטוריון הודיעו על הפחתת שכר בשיעור של 20%.
הערת עסק חי מעידה שרואי החשבון שערכו את הדוח מעלים ספק בנוגע להמשך קיומה של החברה לטווח של שנה. ההערה מגבירה את הסיכון לתביעות תשלום חוב מצד בנקים ונושים אחרים.
- בעלת השליטה באל על, כנפיים, התחייבה להזרים 38 מיליון שקל לחברה
- מנכ"ל אל על לנתניהו: "מתווה הסיוע של האוצר ישלח אותנו לפירוק"
- בכפוף לתנאים: האוצר אישר ערבות מדינה להלוואה בסך 400 מיליון דולר לאל על
במקביל, נמשך המו"מ בין הנהלת החברה לבין בכירי משרד האוצר. הצדדים נועדו אתמול עד אחת לפנות בוקר, ולדברי גורמים שמעורבים במגעים ניכר שהאווירה השתפרה ותיתכן פריצת דרך לקראת הסכם בין הצדדים. במקביל יתנהלו היום מגעים מול בנק לאומי שאמור להוביל את העמדת ההלוואה לאל על.
מטוס בואינג 787 של אל על צילום: רויטרס
דוחות אל על פורסמו היום באיחור ניכר בשל מצבה המורכב. ב-23 במרץ הודיעה החברה בפעם הראשונה לבורסה על האישור לדחיית הדוחות ל-30 באפריל. זאת לאחר שרשות ניירות ערך נתנה ארכה גורפת לכלל החברות לפרסם את דוחותיהם עד ל-30 באפריל במקום 31 במרץ, בעקבות משבר הקורונה והשפעותיו על הדוחות הכספיים. לאחר מכן הרשות לניירות ערך אישרה לחברה לדחות בשבועיים נוספים את פרסום הדוחות.
החברה רשמה בשנה החולפת הפסד של 60 מיליון דולר, לעומת הפסד של 52 מיליון דולר ב-2018. ב-2019 יישמה אל על את תקן IFRS אשר פגע ברווח לפני מס בכ-18 מיליון דולר.
הכנסות החברה צמחו ב-2% ל-2.18 מיליארד דולר ב-2019, ומספר הנוסעים שהטיסה החברה גדל ב-4%. תזרים המזומנים שייצרה החברה מפעילות שוטפת בשנת 2019 עמד על 294 מיליון דולר, לעומת 91 מיליון דולר ב-2018.
יתרת המזומנים בקופתה של החברה בסוף השנה הסתכמה ב-264 מיליון דולר, דבר שמאפשר לה לעמוד על רגליה עד עכשיו, למרות המשבר הכלכלי החמור שפקד את החברה בעקבות התפרצות המגפה שהובילה להשבתת הטיסות.
ב-2019, לפני פרוץ המשבר, הייתה החברה בעיצומו של מהפך משמעותי בצי המטוסים שלה: היא סיימה את הוצאת הציים הישנים, קלטה 14 מטוסי דרימליינר וסיימה את שיפוץ פנים המטוס בצי המטוסים צרי הגוף.
משרד האוצר אישר בתחילת השבוע ערבות מדינה להלוואה בסך 400 מיליון דולר לאל על, אך בכפוף לעמידת החברה בתנאים מחמירים. בין היתר, כוללים אלה את הגדלת היקף ההתייעלות של החברה, הסכמת ועד העובדים, והזרמה של 100 מיליון שקל מצד הבעלים - משפחת בורוביץ'.
אל על ניסתה להגיע להבנות עם האוצר בנוגע להזרמת ההון הנדרשת. כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, בעלת השליטה באל על, חברת כנפיים שבשליטת משפחת בורוביץ', הסכימה להזרים לאל על הון של 38 מיליון שקל, בהתאם לחלקה באחזקה באל על, ואת יתר הסכום - 62 מיליון שקל - היא מתכוונת לגייס באמצעות הנפקת זכויות לציבור.
חברת כנפיים אף מסרה לאוצר כי היא מוכנה להתחייב שאם לא תצליח לגייס את מלוא הסכום מהציבור, אז הוא יושלם על ידי החתם שירכוש את מלוא הזכויות במקום הציבור.
הרבעון הרביעי של 2019 הסתיים בהפסד של 31.5 מיליון דולר לעומת הפסד 31.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2018, בעוד ההכנסות עלו ב-6% ל-518 מיליון דולר. החברה רשמה חיסכון של 22 מיליון דולר שהם 9% בהוצאות על הדלק. מספר הנוסעים עלה ב-6% ל-1.3 מיליון ברבעון המסכם של השנה.
אל על פירסמה במסגרת הדוחות את חמשת שיאני השכר בחברה בשנה החולפת. עלות שכרו של המנכ"ל גונן אוסישקין הסתכמה ב-2 מיליון שקל ב-2019, עלות שכרה של סמנכ"לית משאבי האנוש יהודית גריסריו הגיעה ל-1.7 מיליון שקל. עלות שכרם של סמנכ"ל המבצעים נועם דורון ושל סמנכ"לית הכספים דגנית פלטי הסתכמו ב-1.5 מיליון שקל כל אחד ועלות שכרו של סמנכ"ל הדיגיטל ומחשוב שחר מרקוביץ' הסתכמה ב-1.4 מיליון שקל.
