שותפו לשעבר של הקבלן איציק תשובה לביהמ"ש: להטיל צווי עיקול על נכסי קבוצת הארי גרופ

בקשתו של ולנסי עוסקת בשותפו, הקבלן איציק תשובה, אחיינו של בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, וחושפת סכסוך חריף בין השניים בחברה שהקימה מספר פרויקטי נדל"ן, וביניהם "לה מר" בנתניה ופרויקט יהודה הלוי בתל אביב.

יזם הנדל"ן איציק תשובה צילום: עמית שעל

בבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אפרת רנד, נטליה טקץ' וברית שדלצקי ממשרד מ.פירון ושות', עולות שורה של טענות כלפי תשובה. הבקשה הוגשה לאחר שהליך גישור בין הצדדים נכשל, בהמשך לתביעה שהוגשה באוגוסט האחרון לפיה תשובה הבריח נכסים מהחברה המשותפת. בית המשפט מתבקש להטיל עיקול ללא הגבלה כספית על חשבונות הבנק של קבוצת הארי גרופ. בית המשפט הורה לתשובה ולהארי גרופ להגיב לבקשה עד יום שני הקרוב.

תשובה נחשב לקבלן ידוע בנתניה בזכות עצמו. ב-2010 הוא הקים עם ולנסי, בן למשפחת תכשיטנים שעלה מצרפת, את חברת הבנייה הארי גרופ וחברות בנות נוספות שהיו בבעלותם המשותפת של השניים, לצורך ביצוע פרויקטים יזמיים בתחום. תפקידו של ולנסי בשותפות היה במימון אישי, גיוס כספים ומשקיעים ומכירת הנדל"ן, ואילו תפקידו של תשובה היה בניהול ובניית הפרויקטים.

ולנסי טוען כי סמך בלב שלם על שותפו ומעולם לא ביקש לאמת את החשבונות המשותפים, או לקבל גישה אליהם, והסתפק בדרישה לחתימה משותפת ומחייבת על כל העברת כספים, כי העסקים פרחו והחברות הניבו רווחים למרות שלא נמשכו על ידי ולנסי ותשובה דיבידנדים.

לדבריו, הקרע החל בדצמבר 2016, אז גילה לדבריו באקראי - לאחר שיחת טלפון מהבנק - כי בין החברות שבשותפותם בוצעה העברת כספים בסכום של למעלה ממיליון וחצי שקל, כשהוא אינו מזהה את הסכום ואינו מודע שחתם על מסמך העברה בסכום שכזה. כשביקש לטענתו גישה לצפייה בחשבונות החברה נוצר מתח ביניהם. שנה לאחר מכן סירב ולנסי לאשר לאברהם תשובה, אחיו של יצחק ואביו של איציק, להיות הקבלן המבצע בפרויקט לילינבלום. בעקבות כך סולק לטענתו מהמשרדים בקללות ובגידופים. בהמשך נפרדו השניים ופירקו את השותפות בפרויקט הרצל ובפרויקט לילינבלום. באפריל 2019 חתם ולנסי על הסכם למכירת מניותיו בהארי גרופ ובחברות הבנות לתשובה.

לטענתו של ולנסי, לאחר שמכר את מניותיו גילה כי זויפה חתימתו על העברות כספיות שבוצעו בחשבון החברה, והביא חוו"ד מומחה שתמכה בגרסתו. הוא טוען כי תשובה העביר מיליוני שקלים לידיו ולחברות שלו, מקופת החברה, ולחברות של אביו אברהם, ודילל את שוויה, כך שולנסי הבין שמכר את חלקו בחברה בערך נמוך משמעותי מהערך האמיתי.

באוגוסט פנה ולנסי לבית המשפט במטרה לבטל את מכירת מניותיו בחברה לתשובה. בנובמבר הסכימו הצדדים לנסות להתפשר בהליך גישור, אולם זה נכשל כשולנסי גילה לטענתו כי תשובה ניצל את תקופת הגישור להמשיך למשוך כספים מהחברה, ושילם לאביו אברהם 11 מיליון שקל, בנוסף ל-8 מיליון שקל שמשך תשובה לעצמו. הוא טוען כי תשובה הפר בכך את צו הדיספוזיציה בנכסים של החברות ובמניותיהן, ומבקש להטיל צו עיקול ומינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט.

מטעמו של איציק תשובה נמסר בתגובה: "מר ולנסי ומר איציק תשובה היו שותפים במספר בודד של פרויקטים מיני רבים אשר ביצעה קבוצת תשובה, שהניבו לולנסי ולבני משפחתו של ולנסי נכסים ורווחים בעשרות מיליוני שקלים, אשר התקבלו לחשבונו הפרטי של ולנסי ולחשבונות ילדיו, וזאת על גבי המוניטין והעבודה הקשה של תשובה. השותפות הסתיימה על רקע מחלוקות מסחריות, ככל הנראה בשל לחץ כלכלי בו היה מצוי ולנסי ושבגינו ביקש לפטר את העובדים שעבדו על הפרויקטים המשותפים, כשמר ולנסי מסרב להזרים כספים בניגוד להתחייבותו. מר תשובה לקח את העובדים תחת חסותו וקנה את חלקו של ולנסי, תוך שולנסי מקבל בהיפרדות תמורות ותשלומים בסכומים מצטברים נוספים של עשרות מיליוני שקלים, הרבה מעבר למגיע לו".

עוד נמסר, כי "ולנסי מנסה בכל כוחו מזה תקופה ארוכה לפגוע ולחבל בעסקי קבוצת איציק תשובה ובשמו הטוב, בכל דרך אפשרית, וגם כתבה זו היא חוליה נוספת בשרשרת, ולמרות זאת ממשיכה קבוצת תשובה לבנות גם במצבי חירום כמו היום. כפי שהובהר בתשובה על ידי עוה"ד ירון קוכמן ושני קרסנושנסקי ממשרד כספי ושות', המייצגים את קבוצת תשובה, מדובר בטענות ממוחזרות וחסרות יסוד של ולנסי שהועלו כבר לפני שנים. מר ולנסי הכיר היטב את התנהלות החברות הרלבנטיות והיה מודע ומעורב בכל פרטי הפרויקטים והחשבונות. המניע היחיד שעומד מאחורי טענות אלה של ולנסי הינו, למרבה הצער, ניסיון סחיטה של ולנסי לקבלת כספים נוספים שלא כדין.

"גם הטענה בבקשה החדשה, כאילו תשובה משך כספים שלא כדין, הינה מופרכת וניסיון חסר תוחלת נוסף של ולנסי להתנגח בו, כולל מהטעם שמדובר בפרויקט בליווי בנקאי שכל התשלומים בו מפוקחים ומאושרים מראש על ידי בעל מקצוע שמאי מטעם הבנק. בית המשפט כבר קבע בעבר כי התנהלותו של ולנסי היא נפסדת ואינה מתיישבת עם התנהלות דיונית ראויה וגם במסגרת ההליך המשפטי אליו מתייחסת הכתבה נפסק כי הוא (ולנסי) מנסה ליצור הליך דיוני ללא בסיס בסדרי הדין, תוך שולנסי מחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. גם לגבי הבקשה חסרת היסוד לעיקולים זמניים, בית המשפט הנכבד קבע שאין להיעתר לה במעמד צד אחד, כפי שביקש ולנסי, וכי ספק אם מדובר בהפרה של החלטת בית המשפט.