משבר הקורונה
בנק ישראל בעסקת תן וקח לבנקים: הקלות בדרישות ההון, עוצר דיבידנדים
הנחה את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש מדיניות חלוקת דיבידנדים בד בבד עם מתן הקלות בדרישות ההון הרגולטוריות במטרה לתמרץ הזרמת אשראי למשק בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו
על רקע הגידול הגבוה בביקוש לאשראי של המשק מאז פרוץ משבר הקורונה, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים מפחיתים את דרישות ההון מהבנקים המסחריים בנקודת אחוז, ובכך מגדיל את המקורות של המערכת הבנקאית לצורך המשך העמדת אשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי.
- המשבר הזכיר את הסיכון בקוקו, אבל תרחיש הקיצון רחוק
- נגידי הבנקים עברו לארטילריה כבדה כדי לחלץ את השווקים
- מנהלי השקעות וכלכלנים: זה מה שבנק ישראל צריך לעשות עכשיו
בנוסף, מנחה המפקחת על הבנקים חדוה בר את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנד והרכישה העצמית של מניות בעת הזו. מדיניות זו תפנה מקורות נוספים לבנקים לצורך העמדת אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך. למעשה המפקחת מעבירה מסר מאד חד וברור למערכת הבנקאית בעת הזו - הימנעו מחלוקת דיבידנדים שישחקו את ההון העצמי ונצלו את ההון כדי להעמיד אשראים למשק הזקוק לנזילות באופן נואש כמעט.
היום יחס ההון העצמי רובד 1 שהבנקים נדרשים לעמוד בו עומד על 10% בבנקים הגדולים ו-9% בבנקים הבינוניים והקטנים. כעת המפקחת מורידה את הדרישה ב-1%-9% לבנקים הגדולים ו-8% לבינוניים והקטנים. ההקלות בדרישות ההון אמורות לאפשר לבנקים להעמיד עוד אשראים למשק, בטח בתקופה שבה שוק ההון סגור לגיוסי חוב והון (בגלל התשואות הגבוהות והתמחור היקר שידרשו המשקיעים).
החלטה זו, כך לפי הפיקוח, עולה בקנה אחד עם החלטות שקיבלו רגולטורים מקבילים בעולם, והיא תהיה בתוקף למשך שישה חודשים (ובמידת הצורך תוארך בשישה חודשים נוספים). לאחר מכן, ידרשו הבנקים להציג מתווה מדורג לצבירה מחודשת של ההון שנשחק על פני שנתיים.
הפחתת דרישת ההון מתבססת על כרית ההון הייעודית שהפיקוח על הבנקים דרש מהמערכת הבנקאית לצבור לשימוש בעת משבר, ותשחוק כמחצית ממנה. כרית הון זו, בגובה 2% מסך נכסי הסיכון של כל בנק, שיקפה דרישה עודפת של הפיקוח על הבנקים מעבר למסגרת העבודה של ועדת באזל - הגוף הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים של רגולציה בנקאית - על מנת להגן על מערכת הבנקאות והמשק הישראלי מפני התפתחויות בלתי צפויות.
בנק ישראל מצפה מהבנקים לעשות שימוש במקורות ההוניים שישתחררו כתוצאה מהקלה זו לצורך הגדלת האשראי למשקי הבית ולמגזר העסקי, תוך חיתום אשראי אחראי וניהול מוקפד של הסיכונים, בדגש על מתן אשראי ללקוחות שלפני פרוץ משבר הקורונה עמדו בפירעון האשראי כסדרו. הדרישה המקבילה של בנק ישראל שהנחה את הדירקטוריונים של הבנקים לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד היא למנוע כמובן ניצול של ההקלות בהון כדי לבצע חלוקת דיבידנדים ולהשתמש בהון שהתפנה לצורך מתן אשראי וספיגת הפסדים במידת הצורך.
בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים חוששים מאד מהיווצרות מחנק אשראי ועדים לתופעה של ביקושים עזים של חברות במשק לנזילות. החשש הגדול הוא כמובן מקריסת חברות במשק שתביא לתגובת שרשרת של פיטורי עובדים ועלייה באבטלה כך שלמשק כולו יש אינטרס שהחברות הללו ישרדו.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הפחתת דרישות ההון מרחיבה את מרחב הפעולה של המערכת הבנקאית, אשר נדרשת בעת הזו לאזן בין הצורך לספק את הביקוש לאשראי של לקוחות לבין הצורך להמשיך לנהל את סיכוני האשראי בזהירות ובקפדנות הנדרשת".
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הבנקים ערוכים לאתגרים הכלכליים ולעלייה הצפויה בהפסדי האשראי של הלווים, וכריות ההון והנזילות שלהם יאפשרו התמודדות עם תקופה מאתגרת זו".