בפתיחת שבוע המסחר במט"ח: הדולר מזנק ב-2.3% מול המטבע המקומי
הדולר מטפס עד ל-3.66 שקלים, היורו מתחזק ב-2% ונסחר ב-3.93 שקלים; הפד מודיע על צעדי תמיכה חדשים - ירכוש אג"ח מגובה משכנתאות ויזרים 300 מיליארד דולר להלוואות לטוווח קצר; לאחר ההודעה - היורו מתחזק ב-0.5% מול הדולר, ל-1.074 דולר
לאחר ההתאוששות הקצרה אך החריפה במחיר השקל - המטבע המקומי חוזר ליפול בפתיחת שבוע המסחר במט"ח: הדולר מזנק ב-2.3% ל-3.66 שקלים, היורו מטפס ב-2.1% ל-3.95 שקלים; בשווקים העולמיים, לאחר עוד צעדי תמיכה של הפד: היורו עולה ב-0.5% ל-1.074 דולר, הפאונד נחלש ב-0.2% 1.161 דולר.
הפד הודיע היום כי בכוונתו לצאת בשורה של צעדי תמיכה נוספים בשווקים, מול משבר הקורונה. בין היתר יזרים הבנק המרכזי האמריקאי 300 מיליארד דולר לשוק ההלוואות לטווח קצר וירחיב את הרכישות שלו גם לאג"ח מגובות משכנתאות.
- מתכננים גם את היום שאחרי: “מהירות התגובה קריטית לכלכלה כמו לבריאות”
- מנהלי השקעות וכלכלנים: זה מה שבנק ישראל צריך לעשות עכשיו
- "בנק ישראל חייב לקנות מדדי תל בונד, אחרת יווצר מחנק אשראי"
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, אומר הבוקר כי "ההיחלשות בשער השקל מול הדולר שנרשמת הבוקר, בשיעור משמעותי של כ-2% מול הדולר ולסביבה של 3.70 שקל לדולר, היא מהלך תיקון להתחזקותו המשמעותית בשבוע שעבר. מאז יום חמישי ועד היום בבוקר השקל היה מלך המטבעות, והתחזק מול כל המטבעות בעולם. זאת, לאחר שבנק ישראל הגיב למחנק הנזילות הדולרית שנוצר בשוק וביצע בשבוע שעבר מהלך הזרמת נזילות דולרית לשוק. צעד זה הוביל למהלך התחזקות דרמטי מ-3.90 שקל ל-3.60 שקל ביום שישי. התנועה לכיוון ה-3.60 שקל נראתה לנו כמהלך יתר של השקל, בהתחשב בתנאי השוק, בתנאי הכלכלות, אי הודאות סביב הנגיף והתנודתיות הגבוהה בשוקי המניות הגלובליים. זאת מפני שהדולר נתפס בעתות משבר כמטבע מקלט והשקל מגיב מולו בחולשה, בקורלציה לשאר המטבעות בעולם
התערבות בנק ישראל
בנק ישראל התחיל לרכוש אג"ח ממשלתיות מבלי לנקוב בסכום ההתערבות לראשונה מאז 2009. "להבדיל מ-2009, לא מדובר על הקלה כמותית שנועדה לסייע לפעילות הכלכלית, אלא קודם כל על הגדלת נזילות בשווקים" – כך ציין בסקירתו השבועית אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש. "התערבות ללא מגבלה זה צעד נכון בנסיבות שנוצרו. היא לא מנעה ירידות שערים באג"ח הממשלתיות, במקביל למגמה הדומה שנרשמה באג"ח הממשלתיות בעולם. המכירות באפיק היו בעיקר מכיוון המוסדיים שחיפשו את הנזילות הנדרשת לרכישות מט"ח", טוען זבז'ינסקי, ומוסיף: .
"כדי להקטין לחץ המוכרים באג"ח הממשלתיות, בנק ישראל הציע למוסדיים מכשיר ריפו, שמאפשר להם לקחת הלוואה מבנק ישראל בתמורה להפקדת אג"ח ממשלתיות. הפעולה המשולבת של הרכישות ע"י בנק ישראל, שימוש בריפו ואספקת הדולרים ע"י בנק ישראל לבנקים צפויה להקטין תנודות בשוק הממשלתי ולהכניס יותר שיקול כלכלי בפעילותו".
הנגיד אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי
עדיפות האפיק השקלי
בפסגות מצפים לבלימה לא רחוקה בקריסה של מחירי הנפט, ובהתאם, לכדאיות האפיק הצמוד בשוק אגרות החוב: "הקריסה במחיר הנפט מייצרת בטווח הזמן הקצר ירידה חדה בציפיות האינפלציה אך להערכתנו מדובר על ירידה זמנית בלבד", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות.
"מחיר הייצור הממוצע בארה"ב עומד על כ-50 דולר לחבית כך ש במחיר הנפט הנוכחי חברות האנרגיה האמריקאיות פשוט לא יחזיקו מעמד והיצע הנפט האמריקאי יקרוס. מכיוון שארה"ב היא יצרנית הנפט הגדולה בעולם ומהווה כ-18% מסך הייצור העולמי, סגירה של חלק גדול מהקידוחים האמריקאיים צפויה להביא להתאמות במחיר כלפי מעלה.
במקביל ,המחיר הנוכחי לא ממש נוח גם למחרחרות הריב, סעודיה ורוסיה,וגם הן לא יוכלו לעמוד בו לטווח ארוך. בשורה התחתונה, מחיר הנפט הנוכחי הוא לא בר קיימא וצפוי לעלות. אם מסתכלים על הירידה בציפיות האינפלציה של השבועות האחרונים נדמה שהן מוגזמות ויוצרות העדפה ברורה לרכיב הצמוד. במחירים הנוכחיים ולאור הסיכונים האינפלציונים הקיימים, האפיק הצמוד חזר להיות מעניין יותר מהאפיק השקלי", מוסיף גרינפלד.
