פרשנות
כרישי ניהול הכסף עוד אורבים לטרף
פאניקת הקורונה, פדיונות העתק והצלילה בבורסות משחקים לידי מנהלי ההשקעות בפנסיה, שמחכים לתזמון המדויק לקטוף סחורה זולה. ביצועיהם בחודשים הקרובים יוכיחו מי הגיע למשבר מוכן עם נזילות, ומי לקח סיכונים גדולים מדי בדרך לרווחים
בין פאניקת הקורונה שאחזה בציבור לבין ההזדמנויות שנפתחות בימים אלה בפני המשקיעים המתוחכמים שורר יחס הפוך. משקיעים ותיקים, ששיבה בשערם, נוהגים לומר כי כשיש קונצנזוס על כך שהעולם קרב לקצו — מגיעות ההזדמנויות הטובות ביותר. אתמול העמיקו הפדיונות בקרנות הנאמנות בכ־2 מיליארד שקל, בהמשך לפדיונות של 1.5 מיליארד שקל ביום חמישי האחרון.
- ברקת רומז: דמי הניהול הכפולים לחוסכי הפנסיה כאן כדי להישאר
- ברקת מקים ועדה לבחינת סוגיית ההוצאות הישירות בפנסיה
- מכשיר המינוף המסוכן שמשווק בחסות הפיקוח של רשות ההון
גם אלה מהציבור, שהשתכנעו בשבועות האחרונים להמתין, התקשו לעמוד בפרץ ההודעות השליליות, והעדיפו להימלט לחוף המבטחים של המזומן. עדות לכך היתה גם הירידה החדה באיגרות החוב הקונצרניות, שגררה מטה את מדדי התל בונד. אף שהציבור פיתח מתחילת השנה תיאבון מוגבר לסיכון, לאור התשואות הדו־ספרתיות שהשכיחו מעט את הפחד הטבעי, עדיין רוב הישראלים שונאים סיכון מטבעם, ותיק ניירות הערך שלהם מורכב מתמהיל של כ־20%–30% מניות והיתר אג"ח. כאשר קרנות הנאמנות מקבלות פקודות מכירה, הן נאלצות למכור ולממש, כדי להעביר למשקיעים מזומן, דבר שדחף את הירידות החדות גם בשוק האג"ח הקונצרניות.
הכסף חייב להיות מושקע
הצניחה החופשית אתמול בבורסת ת"א, במניות ובאג"ח, מעידה כי מנהלי הפנסיה עדיין ממתינים לטרף, לפני שהם מסתערים עליו ומרככים את הירידות. אם כי קשה לראות כיצד המתנה זו תימשך לאורך זמן.
תעשיית החיסכון הפנסיוני ניהלה כ־1.3 טריליון שקל בסוף 2019: 534 מיליארד שקל בקופות גמל, 412 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה ו־371 מיליארד שקל בביטוחי מנהלים. קרנות הפנסיה הציגו בשנה שעברה את הצמיחה החדה ביותר בנכסים הצבורים, 36.8 מיליארד שקל; אחריהן קופות הגמל וההשתלמות עם 21 מיליארד שקל; וביטוחי המנהלים, שצברו כ־18 מיליארד שקל בפוליסות החדשות (מ־2004) בעוד הוותיקות פודות כמיליארד שקל. תעשיית הפנסיה קולטת כ־75 מיליארד שקל בשנה — כסף שחייב להיות מושקע, כדי לייצר לחוסכים תשואה לאורך זמן. מנהלי ההשקעות בגופי הפנסיה מתכננים ברגעים אלה את העיתוי הנכון להיכנס, וביצועיהם בחודשים הקרובים יוכיחו מי הגיע למשבר הנוכחי מוכן עם נזילות, ומי לקח סיכונים גדולים מדי כדי לייצר רווחים מהירים בטווח הקצר.
האג"ח הממשלתיות הארוכות, בארץ ובחו"ל, נסחרות בשפל ומציגות תשואות של פחות מ־1%. הריבית האפסית בשווקים, עד כמה שהיא מסוכנת במובן של היעדר כלים מספקים לבנקים המרכזיים להתמודד עם משבר כלכלי מתמשך, היא גם הנחמה של המשקיעים בבורסה. המוסדיים, בשלב מסוים, שכבר כעת נראה לא ממש רחוק, ינצלו את הפאניקה ויתחילו לקנות ניירות ערך, שמחיריהם מתחילים להיות מעניינים כלכלית.
הבנקים חותרים לנזילות
בנוסף, סביר להניח שהבנקים המרכזיים ימשיכו לעשות כל שביכולתם כדי להזרים נזילות לשווקים — כולל הורדות ריבית נוספות ורכישות אג"ח, דבר שימשיך להקטין לאורך זמן את האטרקטיביות של הנכסים "הבטוחים" ויסיט את הכסף לנכסי הסיכון. זה בהחלט אפשרי שהבורסות טרם ראו את התחתית. ככל שיתרבו ההודעות השליליות — יותר חולים, יותר מתים, הטלות סגר ובידודים, שיפגעו בפעילות הכלכלית — כך עלולה הבורסה להמשיך במסלול מטה, אך בטווח הארוך יחזיר הכסף שמחפש תשואה את העליות.