חברת חידוש הסחוסים של נכט, ארקין ואלשטיין בדרך לגיוס גדול

קרטיהיל (CartiHeal), חברת חידוש הסחוסים באמצעות שתלים עשויים אלמוגים של אדוארדו אלשטיין, מריוס נכט, מורי ארקין ואורי גייגר, בוחנת הנפקה בנאסד"ק.  

ל"כלכליסט" נודע כי החברה בוחנת בימים אלו אופציות לגיוס הון בהיקף של 80-60 מיליון דולר, לפי שווי של 400-300 מיליון דולר, ואף שכרה לשם כך את שירותיהם של שני בנקי השקעות — ג'פריס וקרדיט סוויס. שתי האפשרויות העומדות על הפרק הן ביצוע גיוס פרטי והנפקה בנאסד"ק, שבמסגרתה חלק מבעלי המניות ימכרו לפחות חלק מהמניות שלהם. דירקטוריון החברה טרם הכריע בין האפשרויות, ששתיהן ריאליות עבור החברה. נכון לעכשיו, הסיכוי שלבסוף תיבחר האופציה של גיוס פרטי גבוה יותר.

אלרון, שבשליטת דסק"ש (61%), שבשליטת אדוארדו אלשטיין, מחזיקה בנתח של 29% ממניות קרטיהיל. ארקין וגייגר מחזיקים במניות החברה באמצעות קרן הביומד אקסלמד ונצ'רס, ומריוס נכט מחזיק במניות באמצעות קרן aMoon. הנתח הכולל של שלושת הגופים הישראליים הוא 66%. בעלי מניות בולטים נוספים בחברה הם ג'ונסון אנד ג'ונסון, אקסס מדיקל, פרטק, פרגרין ונצ'רס, וביונטוס. עד היום החברה גייסה 51 מיליון דולר, כשחלקה של אלרון — החברה הציבורית היחידה מבין בעלי המניות של קרטיהיל — עומד על 17 מיליון דולר.

מימין: מריוס נכט, הבעלים של קרן aMoon; מורי ארקין, מבעלי אקסלמד ונצ'רס ואדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באלרון צילומים: אוראל כהן, סיון פרג'

אלרון דוחפת להנפקה

אלרון, שעוסקת בהשקעות בסטארט־אפים מתחומי המכשור הרפואי, הגנת הסייבר, תוכנה לארגונים וטכנולוגיות מידע, היא שדוחפת למימוש אופציית ההנפקה. זאת, במטרה למכור את מניותיה בחברה, לפחות באופן חלקי. מנגד, בעלי מניות אחרים מעדיפים להנפיק רק לאחר שיתקבל אישור לשיווק השתל של החברה ממינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA.

אישור זה צפוי להתקבל בעוד שנתיים לכל הפחות. ברקע הדחיפה של אלרון להנפקה עומדות האכזבות שנחלה בשש השנים שבהן היא נמצאת בשליטת אדוארדו אלשטיין. במהלכן החברה איבדה יותר מחצי משווייה והגיעה לשווי שוק של 170 מיליון שקל בלבד. מאז דצמבר האחרון המניה התאוששה מעט, הוסיפה לערכה 26% ובמהלך יום המסחר אתמול עלתה ב־8% נוספים, כך שכיום אלרון נסחרת לפי שווי של קרוב ל־270 מיליון שקל.

האכזבות המרכזיות של אלרון הן שתיים מהשקעותיה הגדולות — חברות התרופות בריינסגייט ופוקרד, שהיו אמורות להגיע לנקודת פריצה. ברינסגייט סיימה את הניסוי הקליני שלה עם תוצאות מעורבות ועדיין ממתינה לאישור שיווק הטיפול שלה לשבץ באירופה, ופוקרד לא השלימה את הניסוי עקב בעיות בפיתוח המוצר.

בין 2016 ל־2018 אלרון הפסידה 68 מיליון דולר ובתשעת החודשים הראשונים של 2019 היא הפסידה 15.8 מיליון דולר. מנכ"ל החברה ארי ברונשטיין התפטר בנובמבר האחרון, לאחר 10 שנים בתפקיד, ובמקומו מונה ירון אלעד. ביוני 2019 החברה גייסה 77 מיליון שקל בהנפקת מניות, שדיללה את בעלי המניות הקיימים.

המוצר משווק באירופה

קרטיהיל, שפועלת מכפר סבא ומעסיקה 45 עובדים, פיתחה שתל עשוי מאלמוגים שמשמש לתיקון פגיעות בסחוס הברך. מייסד ומנכ"ל החברה הוא ניר אלטשולר, בעלה של עדי אלטשולר, מייסדת עמותת כנפיים של קרמבו.

מנהל קרן Amoon יאיר שינדל סיפר למוסף "כלכליסט" כיצד מבוצע הטיפול באמצעות השתל: "הרופא מבצע חתך בברך כדי לחשוף את הסחוס ואז עושה משהו שדומה לסתימה בשן: לוקח שתל קטן מאלמוג של קרטי וסוגר את הברך. אחרי שלושה ימים מתחילה עבודה של תאי גזע של הגוף כדי להצמיח סחוס חדש וגם את העצם מתחת. השתלים קטנים מאוד, ופיסת אלמוג קטנה יכולה להספיק להרבה חולים. לחברה יש מלאי אלמוגים". לדבריו, מדובר ב"הליך פחות פולשני ויותר זול וללא אשפוז".

המוצר של קרטיהיל אושר לשיווק באירופה, וטופלו באמצעותו מאות חולים במסגרת ניסויים שהחברה ערכה. באוקטובר 2019 קרטיהיל השלימה גיוס של 250 חולים לביצוע הניסוי הקליני לקראת הגשת התוצאות ל־FDA, בעוד כשנה וחצי.

על כך אמר שינדל כי "היתה התקדמות משמעותית לאחרונה. הם פרסמו תוצאות ניסוי שהראה 95% הצלחה וקיבלו אישור לא לגייס חולים נוספים לניסוי, אלא רק להמשיך במעקב אחרי המטופלים הקיימים". לדבריו, אף שהחברה הפסדית, הפוטנציאל גדול: "קרטיהיל פונה לשוק של שחיקת סחוס בברכיים, שמגלגל 30 מיליארד דולר בשנה רק בארה"ב. כל ניתוח להחלפת ברך עולה 50 אלף דולר, ויש 600 אלף ניתוחים כאלה בשנה, ועוד פי שניים בשאר העולם".