אלדד פרשר משאיר בנק במצב טוב עם אופק מאתגר

קודמו של פרשר בתפקיד, אלי יונס, יצא ממזרחי טפחות כאחד השכירים העשירים במשק. בעשר השנים שבהן ניהל את הבנק (2004–2013) צבר יונס הון של יותר מ־200 מיליון שקל, רובו המכריע — כ־150 מיליון שקל — מאופציות שקיבל. הקדנציה של פרשר כבר נראתה אחרת. מחציתה היתה תחת החוק שמגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי, והוא צבר במהלך 6.5 שנות כהונתו כמנכ"ל שכר בעלות של קרוב ל־30 מיליון שקל, ובכל 16 שנות עבודתו במזרחי טפחות קיבל, לפי הערכות, שכר בעלות של כ־50 מיליון שקל.

אללד פרשר צילום: עמית שעל

במשך יותר משנה נשמעו הערכות על כך שפרשר צפוי לעזוב, אך הוא הקפיד להכחישן. ככל הידוע, אין לו כרגע תפקיד חדש בקנה, שבגללו הוא עוזב. גורמים במזרחי טפחות מקפידים לציין כי הודיע על הפרישה לקראת גיבוש תוכנית אסטרטגית חדשה לבנק בהמשך השנה, וזאת מתוך כוונה שמחליפו ייקח חלק מרכזי בהכנתה.

נחשב מקורב לאלי יונס

פרשר (57) החל את דרכו המקצועית במשרד האוצר, שם הכיר את יונס, שכיהן כחשב הכללי. ב־2004 גייס יונס את פרשר, שנחשב מקורב לו, לתפקיד ראש החטיבה הפיננסית במזרחי טפחות, ובספטמבר 2013 הוא ירש ממנו פרשר את מנכ"לות הבנק.

בעת המינוי נאמר כי יונס עוזב בשיא, ועלתה השאלה אם פרשר, שלא היה לו ניסיון בנקאי מובהק, לא נכנס לנעליים גדולות מדי. אולם נתוני הבנק בסיכום הקדנציה שלו מעידים שנעלי המנכ"ל התאימו לו היטב, שכן הבנק המשיך לשבור שיאים. האינדיקציה הטובה ביותר היא תשואת המניה, שעלתה ב־167% במהלך כהונתו לעומת תשואה של כ־124% במדד הבנקים.

פרשר המשיך במדיניות הצמיחה האגרסיבית של מזרחי טפחות. הוא נהנה מהגאות בשוק המשכנתאות — תחום פעילות מרכזי של הבנק — אך לא הסתפק בכך. בשנות כהונתו הוא גם הרחיב את פעילות האשראי הצרכני והעסקי של הבנק.

בכל הקשור לנושא ההתייעלות, בלט פרשר במדיניות מנוגדת לזו של מתחריו. בעוד יתר הבנקים שמו דגש על קיצוצים וסגרו עשרות סניפים תוך זמן קצר, פרשר ניצל את העובדה שלמזרחי טפחות יש יחס היעילות הטוב ביותר, ורק הרחיב את הפריסה הסניפית של הקבוצה, שצמחה ב־12% בשנות כהונתו.

מהלך חשוב נוסף, שהוביל פרשר בקדנציה שלו, היה רכישת בנק אגוד. אף על פי שרשות התחרות פסלה את העסקה מחשש לפגיעה בתחרות, פרשר ובעלי השליטה באגוד לא הרימו ידיים, ניהלו מאבק משפטי — וניצחו. אך העסקה עוד לא הושלמה, והיא כפופה למכירת תיק אשראי היהלומים של הבנק, כך שפרשר לא יזכה ליהנות מהפירות שתניב, ובראשם רווח הון של מיליארד שקל.

הקדנציה של פרשר לא התנהלה על מי מנוחות. פרשה שעימה נאלץ להתמודד היתה חקירת הרשויות בארה"ב בחשד שמזרחי טפחות סייע ללקוחותיו האמריקאים בהעלמות מס. נציין כי פרשר כיהן בחלק מהתקופה שנחקרה כיו"ר מזרחי שווייץ.

חקירה זו, שכללה העברת מיליוני רשומות מידע, העיבה על הבנק ועל המניה. החקירה הסתיימה לפני כשנה, ובסופה שילם מזרחי טפחות קנס של 195 מיליון דולר — אמנם סכום עתק, אך קטן בהרבה לעומת הקנס המקורי שדרשו האמריקאים ועמד על 342 מיליון דולר.

הפרשה עדיין לא הסתיימה לחלוטין מבחינת הבנק, שכן לאחר ההגעה להסדר בארה"ב הורה בנק ישראל למזרחי טפחות להקים ועדה בלתי־תלויה לבדיקת ההסדר, שתדון גם בשאלת החזר הבונוס שקיבלו בכירי הבנק בתקופה הרלבנטית.

לא אחת נטען כי חוק שכר הבכירים מקשה על גיוס מנהלים למשרות בכירות בבנקאות, אך כרגע נראה כי לא תהיה לוועדת האיתור של מזרחי טפחות בעיה למצוא מועמדים ראויים לניהול הבנק השלישי בגודלו בישראל.

ראשית ישנם שני מועמדים בולטים משורות הבנק לרשת את פרשר — ראש חטיבת הפיננסים משה לארי וראש החטיבה העסקית אופיר מורד. לארי, שמועסק בבנק מאז 2005, החליף את פרשר בתפקידו הקודם ונחשב מקורב לו ומוערך. מורד, שצמח בחטיבה העסקית, נחשב לאיש אשראי מנוסה ומוערך, והוא שהוביל את צמיחת הבנק בפעילות זו בשנים האחרונות.

ההערכות הן כי לצד שני אלה יהיו גם לא מעט מועמדים חיצוניים. הסיבה לכך היא גל חילופי המנכ"לים בבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט, שגרם אכזבה לכמה וכמה בכירים שלא מונו, ובחלק מהמקרים אף לפרישתם.

עם השמות המוזכרים כמועמדים אפשריים נמנים רונן שטיין וארז יוסף, חברי הנהלה לשעבר בבנק הפועלים, שעזבו אותו באחרונה לאחר שלא מונו להחליף את אריק פינטו. מועמד אפשרי נוסף הוא דורון ספיר, לשעבר מנכ"ל מגדל וכאל, שהיה אחד המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים. שמות אפשריים נוספים הם מנכ"ל בנק ירושלים גיל טופז ומנכ"ל ישראכרט רון וקסלר.

דגש על שירות אנושי

פרשר אמנם משאיר אחריו בנק צומח במצב טוב, אבל למחליפו ממתינים לא מעט אתגרים, ובראשם השלמת המיזוג עם בנק אגוד. הליך של מיזוג הוא אף פעם לא קל, אך במקרה זה הוא מורכב במיוחד, לנוכח הדי.אן.איי השונה כל כך של שני הבנקים — אחד שהוא היעיל ביותר מול זה שהוא הכי פחות יעיל.

סוגיה מורכבת נוספת היא המיזוג בתחום המחשוב והתפעול. מחליפו של פרשר יצטרך להחליט אם להמשיך במדיניות של התרחבות סניפים ושימת דגש על השירות האנושי, או להסיט יותר משאבים לעבר טכנולוגיה ושיתופי הפעולה עם חברות הפינטק.

פרשר נהנה, לפחות בחלק מהקדנציה שלו, מהעובדה ששני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הורידו הילוך בצמיחה באשראי מסיבות רגולטוריות. מזרחי טפחות, כמו יתר הבנקים הבינוניים, ניצל זאת והגדיל נתחי שוק. אבל בשנתיים האחרונות חזרו הבנקים הגדולים למשחק, וכעת התחרות מולם — בעיקר בתחום האשראי העסקי — תהיה קשה מבעבר. ואם לא די בכך, הרי שמרבית הבנקים מסמנים כיום את המשכנתאות כמנוע צמיחה מרכזי, ומגמה זו תציב אתגר של ממש למזרחי טפחות, ששלט עד כה בשוק הזה ללא עוררין.