ראיון כלכליסט
"הניהול הפיננסי לא היה טוב - חוב ענק, רכישות בעייתיות, אסטרטגיה מסוכנת"
אחרי שנתיים בביצה הישראלית, קור שולץ משחרר קצת את העניבה ומודה ש"התחזית לא דרמטית, אבל זה הכי טוב שאנחנו יכולים"; מתייחס לרכישה הכושלת בימי קודמו: "יקח שנים עד שרימסה תחזור לסדר גודל שבו נקנתה" ויודע שיש עוד הרבה על מה לעבוד: "עם העניינים המשפטיים והחוב, אני לא חושב שמישהו ירגיש בטוח לקנות את טבע כרגע"
- טבע מסכמת רבעון מוצלח - התחזית לשנת 2020 פחות מרשימה
- התפתחות חיובית לטבע: קיבלה אישור FDA למזרק אוטומטי לטיפול במיגרנה
- פרשת האופיואידים שוב מכה בטבע: נפתחה חקירה פלילית בארה"ב
טבע קיימה אתמול מפגשים עם עיתונאים, שבמהלכם השיב שולץ בפתיחות מפתיעה יחסית לשאלות, ולא חשש משיגור חצים לכמה כיוונים. הבולט שבהם היה בתשובתו לשאלה מה הכי הפתיע אותו עם כניסתו לטבע בסוף 2017. "הדבר המפתיע היה שלא הופתעתי", אמר שולץ. "מבחוץ חשבתי שהניהול הפיננסי של טבע לא היה טוב - החוב הענק, רכישות בעייתיות, דברים שלא עבדו בצורה מסודרת ומאורגנת. חשבתי שיש בה אנשים טובים אבל האסטרטגיה מסוכנת מדי. וזה בדיוק מה שמצאתי: אנשים מצוינים אבל יותר מדי סיכון. עכשיו אנחנו מנסים להוציא את הסיכון מהאסטרטגיה ולנסות לשמר את העובדים הטובים. זה מתחיל לעבוד".
קאר שולץ צילום: אביגיל עוזי יצרנית התרופות אמנם עדיין לא שבה לצמוח, אבל שולץ מקווה ש־2019 היתה התחתית, ומכאן הביצועים יתחילו להשתפר. להערכת החברה היא תגיע להכנסות של 17 מיליארד דולר ב־2020 והתזרים החופשי ינוע בין 1.8 ל־2.2 מיליארד דולר. "אמנם התחזית לא נראית דרמטית, אבל היא שוברת רצף שבו ההכנסות נפלו כמו אבן. זה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות כרגע", אמר שולץ בפשטות ובישירות.
מנכ"ל טבע התייחס גם לתוכנית הקיצוצים, שבמסגרתה הפחיתה החברה את בסיס ההוצאות השנתי שלה ב־3 מיליארד דולר. טבע סגרה ומכרה מפעלים, חלקם בישראל, ונפרדה מקרוב לאלף עובדים במהלך שזיכה את שולץ בקיתונות של ביקורת, כולל ניסיונות התערבות מצד ממשלת ישראל. "ההודעה על הפיטורים בדצמבר 2017, זמן קצר אחרי כניסתי לתפקיד, יצרה הלם בציבור הישראלי על כך שטבע נאלצת לנקוט צעדים כאלה", אמר אתמול שולץ. "אבל מרבית האנשים שעזבו אותנו כבר מצאו עבודה אחרת, כי מדובר באנשים משכילים, ברמה גבוהה".
איך האווירה במסדרונות טבע היום? פחות סוערת מזו ששררה עם עזיבתו הפתאומית של המנכ"ל הקודם ארז ויגודמן?
"חל שינוי גדול בניהול. ארגנו את החברה כעסק אחד, ואין יותר הפרדה בין פעילות גנרית לאינובטיבית. יש סמנכ"ל כספים חדש, אלי כליף, שיושב כאן, ואני מפציר בהנהלה להיות במטה בפתח תקווה. בהמשך השנה נעבור למטה החדש ונשב כולנו ביחד. מתחילים לראות את הדברים מתארגנים ויש פחות BALAGAN. אני מנסה לומר לאנשיי שמשעמם זה טוב - להיות מאורגן, להגיע ליעדים. זה מכווץ את הפחד שהכל ישתבש".
ואתה בעצמך באמת חי בישראל?
"כן, אני גר עם אשתי בתל אביב. קנינו דירה נחמדה מאוד ואני אוהב להיות כאן - המיקום, מזג האוויר, הים, האנשים, האוכל".
מה ההבדל הגדול בין טבע לבין חברות אירופיות שניהלת בעבר?
"ההבדל גדול. אנשים מתרכזים בלעשות מהלכים חדשים ובמה שנראה להם נכון, לא בהכרח לפי התוכנית".
במילים האלה מנסח שולץ באיפוק ואנדרסטיימנט את האופי העצמאי של העובד הישראלי. "זה טבוע בתרבות הישראלית וזה טוב מאוד, כי כך נוצרים הרבה סטארט־אפים. האלמנטים שאני יכול להביא מסקנדינביה הם ארגון וקשיחות, ובמקרה של פארמה וייצור תרופות - הם חשובים, ויכולים להבטיח שהכל עובד בצורה מסודרת ושלא יהיו בעיות משפטיות או עם הרשויות".
"יקח שנים לרימסה לחזור למה שהיתה כשקנינו"
שולץ קיבל את טבע חבוטה וחבולה, עד כדי שניתן היה להטיל ספק בהמשך קיומה כחברה עצמאית. ויגדומן כמנכ"ל הוביל יחד עם סמנכ"ל הכספים איל דשא מהלך נועז - רכישת אקטביס ב־40 מיליארד דולר. כמעט כל הרכישה מומנה בחוב שגויס באג"ח, כך שעם כניסתו קיבל שולץ 34 מיליארד דולר חוב - עבור מה שהתברר כרכישה כושלת. כפי שהודה שולץ עצמו אתמול, היא לא תרמה כלום לטבע חוץ מכאב ראש והשמדת ערך למשקיעים.
מה היתה הטעות הגדולה של הנהלות טבע הקודמות? אקטביס? החוב? הזנחת אינטגרציה של חברות שהיא רכשה?
"לא יודע אם יש פתגם כזה בעברית, אבל אומרים שקל להיות חכם בדיעבד. בזמן קבלת ההחלטות קשה לדעת אם הן נכונות. אם בוחנים אותן היום, האתגר הגדול הוא השילוב של החוב הגבוה, שנלקח לצורך מימון הרכישות, עם היעדר אופטימיזציה אמיתית ברמת הייצור. מה שטוב הוא שיש עדיין הזדמנות לשפר, ובחוב ניתן לטפל - זה רק דורש זמן".
וכאן לא נגמרות הרכישות הכושלות. בתקופת ויגודמן שילמה טבע 2.3 מיליארד דולר עבור רימסה המקסיקנית, בעסקה שהתבררה כהונאה והסתיימה בתביעות. שולץ חשף אתמול כי אחרי שנים של השבתה המפעל חזר לעבוד, אבל רחוק מלהצדיק את הסכום ששולם: "התחלנו לשווק חלק מהמוצרים אבל יקח שנים לרימסה לחזור לסדר גודל שבו נקנתה".
ברכישות האחרונות שביצעה טבע היא נכוותה קשות, אבל היו גם שתי עסקאות, קטנות פי כמה ובפרופיל נמוך, שדווקא הפתיעו והתחילו לפצות על אובדן הקופקסון. אלה הן לבריס, אג'ובי, שנרכשה כמולקולה ב־825 מיליון דולר ב־2015, וצפויה לתרום הכנסות של 250 מיליון דולר; וכן אוספקס, מפתחת התרופה לטיפול במחלת הנטינגטון אוסטדו, שעבורה שילמה טבע 3.5 מיליארד דולר וצפויה לייצר השנה הכנסות של 650 מיליון דולר.
לאחר בקרת נזקים בשנתיים האחרונות, ובהנחה שהסוגיות המשפטיות יסתיימו, חזרתם לחשוב על צמיחה באמצעות רכישות?
"אנחנו לא מחפשים רכישות אלא רוצים קודם להחזיר את החוב. אבל באופן קבוע מחפשים מחקר טוב שניתן לרכוש. בישראל הגברנו את שיתוף הפעולה עם האקדמיה, שיוביל להשקות בהמשך".
והפחד מפני השתלטות על טבע, שנטען שהיה מהגורמים שהובילו לרכישת אקטביס? הוא חזר לבעבע?
"עם כל העניינים המשפטיים והחוב שיש לנו, אני לא חושב שמישהו ירגיש בנוח. כרגע התחום הגנרי לא פופולרי וזו טעות. בטווח הארוך נהיה אלה שמספקים את התרופות שמאות מיליוני אנשים זקוקים להן. זה ניגוד אירוני - טבע נתפסת כמסוכנת בגלל החוב והרכישות, אבל במציאות העסק יציב: מפוזרים בכל העולם עם 30 אלף מוצרים, והביקוש לתרופות עולה. אין להרבה חברות ביקוש ודאי כזה".
"רוב התנודתיות במניה נובעת מפרשת המשככים"
אלא שבינתיים, מניית טבע מסרבת להגיב. היא אמנם קפצה מיד לאחר פרסום הדו"חות, אבל החברה עדיין נסחרת בשווי של 14 מיליארד דולר - בדומה לשווי של טבע עם כניסת שולץ לתפקיד. משמעות הדבר היא שחבילת האופציות הנדיבה שקיבל בשווי 6 מיליון דולר עדיין רחוקה מהכסף ונשארת על הנייר.
שולץ הפתיע בהתייחסות למניה, שממנה מנכ"לים רבים נזהרים, והסביר כי התנהגותה לא מושפעת מהביצועים אלא מפרשת משככי הכאבים שבה טבע שקועה יותר משנה. במסגרתה נחשדו טבע ועוד חברות כי שיווקו משככי כאבים שהובילו להתמכרות ולמותם של אמריקאים רבים, תוך נקיטת פעולות לא חוקיות.
"רוב התנודתיות במניה נובעת מפרשת משככי הכאבים", אמר שולץ והרחיב: "לא נתבענו כי עשינו משהו לא בסדר, אלא על רעיון יצירתי של עורכי דין בארה"ב, שכל היום תובעים חברות. הרי אי אפשר לתבוע את קרטל הסמים של מקסיקו. וגם על בסיס אישי של אלה שמתו אי אפשר לתבוע, כי לרוב המכורים יש היסטוריה בעייתית. לכן הלכו על סעיף של הפרעה לציבור. לשם השוואה, זה כמו שאתה גר בדירה בתל אביב, והשכן עוזב את הדירה הסמוכה ומשאיר בלגן; אתה ודיירים אחרים יכולים לתבוע על 'הפרעה לציבור' ולדרוש שיסדרו את הדירה. במצב כזה, כל מה שצריך כדי לפתור את הבעיה זה לשלם. באוקלהומה החלטנו להתפשר כי יש בית משפט קטן עם שופט אחד ואין מושבעים. היה ברור שנפסיד בתיק. בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לא התפשרו והפסידו, וכנראה יפסידו גם בערעור. כשהם יגיעו לעליון אולי יראו שם שאפשר גם להגיד שכל מי שמייצר אלכוהול מפריע לציבור".
שולץ הוסיף: "אני לא יודע מתי זה ייסגר. זה תיק פוליטי במהותו שאם לא ניישב בזמן הקרוב, נשב בבתי המשפט עשר שנים - וזה בוודאי לא יעזור לציבור האמריקאי".
