בדרך למיזוג, מזרחי טפחות עשוי לשלם 300 מיליון שקל ללאומי

בהנהלת בנק מזרחי טפחות מרוצים מהחלטת בית הדין להגבלים עסקיים, שאישר לאחרונה את המיזוג עם בנק אגוד, אלא שהמיזוג טומן בחובו גם עלות כלכלית לא מבוטלת. לפי הערכות, בנק מזרחי טפחות עשוי לשלם לבנק לאומי, המספק את תשתית המחשוב לבנק אגוד, כ־250־300 מיליון שקל עד השלמת הליך ההיפרדות של אגוד מלאומי.

נכון להיום, בנק אגוד נסמך על מערכות המחשוב (ליבה) של בנק לאומי. עבור שירותי המחשוב שמספק לו בנק לאומי, משלם אגוד סכום של כ־50 מיליון שקל בשנה. בלאומי מעוניינים כבר תקופה ארוכה שלא לחדש את ההתקשרות הזו, שבסוף 2016 הגיעה טכנית לסיומה. מאז, החלה תקופה של שלוש שנות היפרדות, שהוגדרה "פרויקט סיום ההתקשרות".

אלא שהזמן חלף, ובנק אגוד, שאף הקים ועדה דירקטוריונית ייעודית לאתר הצעות לשירותי מחשוב חלופיים, לא הצליח למצוא ספק חלופי לשירותי המחשוב. זאת, בין היתר, על רקע חוסר הוודאות סביב שאלת מיזוגו עם בנק מזרחי טפחות.

בשל כך, במרץ האחרון ניאות בנק לאומי להאריך את ההתקשרות מול אגוד עד סוף יוני 2021.

בסביבת הצדדים טוענים כי אגוד התחייב בחידוש ההסכם האחרון כי לא יבקש ארכה נוספת ויעשה את הנדרש לצורך השלמת ההיפרדות ואף היתה תכתובת בנושא בין הצדדים, בה לאומי מבהיר שלא יאשר ארכה נוספת.

בבנק אגוד דיווחו בדו"חות הרבעון השלישי של 2019 כי הם מנהלים מו"מ עם חברה בשם Mahindra Tech להתקשרות חלופית ללאומי. עוד הוסבר בדו"חות כי הבנק לא יוכל להשלים את פרויקט החלפת מערכות המחשוב עד לתום מועד ההתקשרות המוארך עם בנק לאומי.

לפיכך, בנק אגוד עדכן כי הוא מקיים מגעים מול לאומי למציאת פתרון להמשך קבלת שירותי מחשוב ממנו לתקופה מוגבלת, עד לקבלת שירותי מחשוב ותפעול מספק חדש. נכון לסוף הרבעון השלישי המגעים הללו לא הבשילו.  

אלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות צילום: עמית שעל

מאז, לכאורה, נמצא פתרון, שכן המיזוג של בנק אגוד עם מזרחי טפחות אושר ועל פניו, מערכות המחשוב של אגוד אמורות להתמזג עם אלו של בנק מזרחי טפחות.

אלא שהסבת המידע שעל גבי מערכות המחשוב של בנק לאומי לאלו של בנק מזרחי היא תהליך מסובך, שלאומי יצטרך לבצע וצפוי לדרוש בגינו כ־200 מיליון שקל ממזרחי טפחות. בנוסף, עבור השנה וחצי הקרובות עד תום ההסכם יצטרך אגוד לשלם ללאומי כ־75 מיליון שקל. בטווח הזמן הזה (אלא אם מזרחי ירצה להקדים את הפרידה מלאומי) יצטרכו הצדדים לנהל מו"מ על עלות פרויקט הסבת המידע של אגוד. על פניו לאומי יכול לדרוש כל סכום ממזרחי עבור קצירת המידע שעל גבי מערכות המחשוב שלו והעברתן למערכות של מזרחי, שכן לבנק אגוד תלות במערכת של לאומי.

מנגד, במידה ולאומי יבקש סכום שבמזרחי יראה כמופרז, עשוי מזרחי טפחות לפנות לרשות ההגבלים העסקיים ולפיקוח על הבנקים ולדרוש את התערבותם.

מכשול נוסף העומד בפני המיזוג הוא העובדה שרשות התחרות התנתה אותו במכירת תיק היהלומים של בנק אגוד, המוערך בכחצי מיליארד שקל, לבנק אחר. המועמדים הבולטים לרכישתו הם בנק הפועלים ובנק ירושלים. אופרציית היהלומים של בנק אגוד כוללת יותר מ־20 עובדים המתמחים בתחום, מערכת מחשוב נפרדת מזו של הבנק וכ־400 מ"ר ייעודיים בתוך מבנה הבורסה ליהלומים ברמת גן.

שוק האשראי ליהלומים בישראל מוערך בכ־1.5 מיליארד שקל ונחלק בחלקים יחסית שווים בין בנק מזרחי טפחות (שלא יכול לרכוש את חלקו של בנק אגוד), בנק דיסקונט ובנק אגוד.

מבעלי בנק ירושלים נמסר כי אין לבנק עניין בתיק היהלומים של אגוד.