שאלון 2030
"פייסבוק, אמזון וגוגל עם מערכות פיננסיות? זו עלולה להיות מכה אנושה"
מי ישלוט בכלכלה, אלו ענפים יהיו דומיננטיים במשק, האם נגיע ברכב אוטונומי לעבודה והאם קנאביס יהיה חוקי בארץ הקודש? אלו חלק מהשאלות עליהן ענו בכירים מגופי ההשקעות המובילים בישראל, בפרויקט "שאלון 2030" של כלכליסט; מדי יום ועד סוף השנה נפרסם תשובות של גוף השקעה אחד - והיום IBI
"שאלון 2030" - לכבוד העשור החדש שבפתח, החלטנו השנה בשוק ההון לפנות לגופי ההשקעות המובילים בתחום ולשאול אותם איך יראה העולם שלנו בעוד עשור.
מיציבות גוש היורו, דרך הרכב האוטונומי, המשטר בסין ועד הלגליזציה של הקנאביס - מדי יום נפרסם כתבה של גוף השקעות אחר שיענה על שאלות זהות.
אז מה חושבים אותם גופים שאחראים במידה מרובה על הכספים והחסכונות שלכם? ראשון בפרויקט הוא בית ההשקעות IBI, כשיו"ר קרנות הנאמנות, אלה אלקלעי, המשמשת גם כויו"ר שדולת הנשים בישראל, עונה על השאלות:
האם אירופה תישאר מאוחדת? אילו מדינות יפרשו אם בכלל?
היתרונות לגודל יגרמו לאיחוד האירופי להתעשת ולשדרג את התשתיות המשותפות. כבר היום יש בסיס פיננסי משותף תשתיות אנרגיה משותפות, ישנם סטנדרטים משותפים לטיפול במים, שפכים, פסולת מוצקה והיבטים סביבתיים נוספים. העמקת השותפות בנושאי בריאות, תחבורה, חקלאות תחזק את המדינות השותפות ותשפר את כושר התחרות שלהן מול שאר העולם.
האם הדולר יאבד את כוחו כמוביל עולמי בהשוואה לביטקוין? ו/או בהשוואה למטבע קריפטוגרפי אחר?
זה בהחלט לא התסריט האופטימי. זה עשוי לקרות אבל אין ספק שזה מעביר חלק משמעותי מהריבונות לשוק הפרטי הלא תחרותי. אם פייסבוק, אמזון וגוגל יקבלו יכולת לפתח מערכות פיננסיות, זו עלולה להיות מכה אנושה למשילות. ממשלות יתקשו לגבות מיסים, לווסת את המטבע ואת הכלכלה המקומית ומשום כך אנו עלולים לחוות התדרדרות נוספת של התשתיות, שירותי הבריאות, החינוך, הרווחה, הביטחון וכו'.
האם עדיין יהיה מזומן ב-2030?
כבר אין באמת מזומן. פחות מ-10% מהכסף בעולם מודפס. למטבע דיגיטלי יש יתרונות רבים: הוא מייצר שקיפות במערכת הפיננסית, מקשה על פשע מזדמן, יכול להקטין את הריכוזיות ולהגדיל את הביזור, כפי שניתן לראות בשווקים מתעוררים כגון קניה, טנזניה וכו'. כסף הוא דיגיטלי כבר היום וקשה לראות אותנו חוזרים אחורה ב-2030.
אלו ענפים יפרחו במשק? אלו ידעכו?
יש בדיחה שאומרת שב-2030 יהיו אנשים שיעבדו בגוגל ויהיו כאלו שיעשו להם מסאז'. אז זהו, שאולי זו לא בדיחה. כנראה שתהיה הרבה עבודה בטכנולוגיה והרבה עבודה בשירות – הבוטים יחליפו את המשימות הפשוטות אבל עדיין ידרש שרות טכני, הטמעת מערכות, חינוך, בריאות וכו'. אנו נהנה מיותר פנאי ולכן מקצועות שחשבנו שנעלמו מהעולם כגון ספרות ואמנות, פילוסופיה וארכיולוגיה, יחזרו למרכז הבמה .
תעשיית הרכב - איך נגיע לעבודה?
ב-2030 אולי עדיין ננהג, אך נדבר כבר על הסדרת נתיבי תחבורת רחפנים. תאונות הדרכים ייחתכו ב-80% בזכות כלי השליטה והבקרה ברכב והשיפור בתחבורה הציבורית. בנוסף, סביר שנשכלל את המודלים של כלי תחבורה שיתופיים. ערים שלא ישכילו לצמצם משמעותית את הבעלות הפרטית על רכב ואת הכניסה של רכב למרכזי הערים יפסידו בתחרות על משיכת מרכזי תעסוקה ובילוי לערים שישכילו שלא אפשר תנועה חופשית.
איך תיראה סביבת העבודה שלנו?
סביבת העבודה שלנו תהיה מגוונת: יהיו חללי עבודה משותפים, מרחבי עבודה וירטואליים, משרדים וחדרים נפרדים. הגמישות תתרום לביזור, תפחית את ההכרח להגיע למרכז, תאפשר לעסקים בינוניים וקטנים לתפוס נתח שוק משמעותי יותר בכלכלה ותקטין את היתרון של מיקום, יתרון שכיום מהווה מכפיל כוח לעסקים גדולים.
תעשיית החלל: האם יהיו טיסות תיירים לחלל?
נקווה.
האם סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם? האם תהפוך לדמוקרטיה?
שתי השאלות משלימות: סין לא תוכל להיות הכלכלה הגדולה בעולם ללא דמוקרטיזציה גוברת. 1.3 מיליארד אנשים, הם כוח כלכלי משמעותי ומתחזק ככל שהם הופכים למעמד ביניים. אם בתוך התהליך הזה הם לא ימצאו מסלול שיאפשר דמוקרטיזציה, קשה מאוד לראות איך הם יצליחו לשמור על יציבות שלטונית, ובלי יציבות שלטונית לא תהיה צמיחה כלכלית.
תעשיית המזון: האם הבשר ייעלם מהצלחת שלנו?
התסריט הסביר יותר הוא שנראה ירידה משמעותית בעלויות של בשר שמקורו מתא ולא מחיה. כבר כיום יש מעבדות היכולות לספק רקמות שגודלו בתנאי מעבדה מתאימים, אך עדיין זול יותר לגדל תירס וסויה, לשנע, וגם להאכיל ולגדל בעל חיים, לשנע, לשחוט ולשנע את הבשר. הגיוני שנתגבר על הקשיים הטכנולוגיים המכתיבים את פערי העלות, כשבתהליך תחליפי בשר מגדילים את נתח השוק לכיוון ה-15%-20%.
מה יהיה מקור האנרגיה העיקרי בעולם?
השמש היא מקור האנרגיה העיקרי בעולם, וכל מה שעומד בינינו לבין רתימה אפקטיבית של האנרגיה הזו, כמקור החשמל העיקרי בעולם, הוא אחסון יעיל. העיתונאי תומס פרידמן, בספרו 'חם שטוח וצפוף' נותן תיאור מאוד סביר לאן הולך משק החשמל. עם קצת פחות שחיתות ומעט יותר עידוד ממשלתי, יש להניח שנגיע לשם.
האם מלחמת סייבר תחליף את השיטות המסורתיות למלחמה?
במישור מסוים זה כבר קורה: הילרי קלינטון מציגה דוגמאות רבות על ההשפעה הרוסית שהייתה בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, בעוד ביל קלינטון כתב ספר מתח בנושא. הנסיגה של הכוחות האמריקאים בצפון סוריה לפני מספר חודשים המחישה באופן ברור כיצד הטכנולוגיה מאפשרת לאלף חיילים להחזיק באזור גיאוגרפי נרחב והנסיגה שלהם מחזירה לשם לוחמה 'מסורתית' שמסתיימת בהרג מאות אלפי פליטים. מלחמת סייבר תתנהל בעולם המפותח, בעוד מלחמה מסורתית תמשיך לפגוע בעולם המתפתח.
האם קנאביס יהיה חוקי בישראל?
זה לפחות התסריט האופטימי וההגיוני: אם הוא לא יהיה חוקי, משהו משמעותי יותר השתבש כאן. המשמעות של קנאביס חוקי היא שהשימוש בו מפוקח. יהיה שוק שחור לסמים על בסיס קנאביס, אך במקביל יהיה שימוש חוקי בתפרחות ובמוצרים מעובדים מהצמח שמינון החומרים הפעילים בהם ידוע ועומד במגבלות החוק. תעשיית החקלאות והביומד יהנו מהחופש היחסי בישראל לתהליכי פיתוח מוגברים, שיקנו לנו יתרון תחרותי משמעותי בתעשיית הקנאביס הגלובלית.
בכתבה הבאה בסדרת הכתבות של הפרויקט פנינו לאורי גרינפלד, המשמש כסמנכ"ל וכלכלן ראשי של פסגות, והוא מגיע עם דעה נחרצת בנושא הביטקוין - "הימור ספקולטיבי במקרה הטוב".