"המזומן ייעלם? צריך לשאול דווקא האם כרטיסי האשראי יישארו"

מדוע דווקא המזומן הוא שיישאר בחיינו וכרטיסי האשראי הם שבסכנת הכחדה? אם לא רכב אוטונומי, אז מה כן? מה הם שני התנאים ההכרחיים להצלחת סין? והמגמה שתוביל לאיזון בין האנרגיות המסורתיות למתחדשות. 

לכתבה התשיעית בסדרת הכתבות של 'שאלון 2030' - פרויקט העשור הבא, פנינו לאמיר ארד, מנהל אסטרטגיה ומאקרו, מחלקת השקעות, בחברת מגדל ביטוח ופיננסים:

האם כרטיסי האשראי ישארו מאחור? צילום: shutterstock

האם אירופה תישאר מאוחדת? אילו מדינות יפרשו אם בכלל?

בריטניה מנסה לצאת מ-2016 – ואם (אם!) היא תצליח זה כנראה יהיה ב-2021 – 5 שנים פחות או יותר. לדעתי לא ניתן לקבוע שמדינות אחרות יפרשו – קשה לראות את זה באקלים הנוכחי, יש פחות רצון לעזוב ויותר רצון לשנות את התהליכים בתוך האיחוד. האיחוד ככל הנראה יתקיים – אבל הוא יהיה שונה במעט ממה שאנחנו מכירים היום – אולי המערכת הבנקאית תהיה מאוחדת, אולי יהיו חוקים חדשים שקשורים להגירה. צפויות התפתחויות.

מטבעות קריפטו היו קיימים לא מעט זמן לפני שהביטקויין פרץ לכותרות ב 2017 (20,000$ ליחידה), אבל המטבעות הקריפטוגרפיים תמיד היו תוספת למנה העיקרית – ולא המנה עצמה. הקריפטוגרפיים יכולים להוות תחליף לשימוש במזומן (אולי), אבל המדינה (כל מדינה) תעדיף לכרות לעצמה אונה לפני שהיא תוותר על השליטה במערכת הפיננסית שלה. הדולר יכול לאבד מכוחו – אבל ככל הנראה לא בהשוואה למטבעות הקריפטו.

מטבעות דיגיטליים צילום: שאטרסטוק

באופן משעשע, הכותרת של התחזית לעשור הנוכחי הייתה שהמזומן ייעלם מחיינו. אבל המזומן עדיין נוכח, גם אם בהיקף נמוך משמעותית מבעבר. מזומן התחיל במאה ה-17 והוא אומנם דועך בעשורים האחרונים אבל מצליח להישאר בחיים למרות פריחתם של כרטיסי האשראי. בסין לדוגמה 63% מהאוכלוסייה השתמשו במזומן בשנת 2000, אך רק 11% השתמשו בו בשנת 2016. מנגד, דווקא במדינות המפותחות יותר – ארה"ב, אירופה, יפן לדוגמה, המזומן מהווה אמצעי התשלום המועדף על לא פחות מ-30% מהאוכלוסיה. 60% מהגרמנים משלמים בקניה בחנות במזומן בלבד.

הסיבות שאנשים ממשיכים להשתמש במזומן הינן זמינות, מהירות, אמינות והכי חשוב אולי – התשלום אנונימי ולא ניתן לקשר אותו. השאלה שצריכה להישאל היא – האם כרטיסי האשראי יישארו חלק מחיינו? התקדמות טכנולוגית והסמראטפונים יאפשרו לתשלומים דיגיטליים להפחית משמעותית במהלך העשור הקרוב את נוכחותם של כרטיסי אשראי בחיינו.

אלו ענפים יפרחו במשק? אלו ידעכו?

כל עוד ישראל צומחת, ענף הנדל"ן ימשיך כנראה להתקיים. חוסרי הבנייה שהצטברו בשנים האחרונות ישפיעו על הענף. מעבר לזה, השווקים בארץ מאד ריכוזיים עם שחקן אחד גדול ומוביל בכל תחום ולכן קשה להגיד.

נדל"ן מסחרי ברמת גן - הדמיה צילום: אריק דורי

לא ברכב אוטונומי, כן ברכב חשמלי. שיפורים טכנולוגיים וזיהום אוויר דוחפים את חברות הרכב יותר ויותר לכיוון של רכבים חשמליים. הרכב הממוצע בשנת 2030 יהיה ככל הנראה קטן יותר ממה שאנחנו מכירים היום, הוא גם יהיה קצת יותר יקר ממה שאנחנו רגילים כיום, אך הוא יהיה חשמלי (לא אוטנומי), מתקדם יותר מבחינת ממשק, הפעלות קוליות, סיוע בנהיגה ולפחות ינעים לנו את הפקקים שצפויים רק להיות קשים יותר.

רכב חשמלי של פולסווגן בתערוכה בסין צילום: תומר הדר

איך תיראה סביבת העבודה שלנו?

למרות שהוכח מחקרית ואמפירית במספר רב של מחקרים בעשור האחרון כי יעילות העבודה נפגמת בחללי עבודה משותפים, הם עדיין יהיו חלק מחיינו (למרבה הצער) גם בעשור הקרוב. החדשות הטובות – העולם עובר למגמה אחרת. תעבדו יותר מהבית ובחללי עבודה מותאמים – כלומר כל אחד יגיע עם המחשב שלו לעבודה.

כמו אייפון, נטפליקס, אינטרנט מהיר ומוזיקה בסטרימינג, גם המגמה הזו תגיע אלינו באיחור – הראשונים לאמץ יהיו כמובן חברות הטכנולוגיה, אך אם אתם עובדים בשוק הביטוח (או ההון), לא הייתי בונה על זה יותר מידי.

כן, אבל הטיסות יהיו יקרות ומיועדות לאנשים עשירים ואמיצים – לא לקהל הרחב. כל עוד לא מצאנו מקור אנרגיה יעיל מספיק ופריצת דרך טכנולוגית משמעותית – קשה לראות טיסות לחלל ברמה שאנחנו רואים טיול לאירופה.

האם סין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם? האם תהפוך לדמוקרטיה?

אפשר להגיד שאו שהיא תהיה דמוקרטית או שהיא תהיה הכלכלה הגדולה בעולם – ביחד זה כנראה לא יעבוד.

בהמשך לשאלה על הכסף, כרטיסי אשראי קיימים מ-1960 ועדיין לא הצליחו לשכנע אנשים להפסיק להשתמש בכסף מזומן, אז לא סביר שנצליח לשכנע את כל העולם להפסיק לאכול בשר בתוך עשור. אין ספק שתחליפי בשר יהיו דומיננטיים יותר בחיינו אל תוך העשור הקרוב. מידת ההצלחה שלהם תשפיע על המשך הפיתוח של המוצר התחליפי ושיפור האיכות שלו, כך שיהווה תחליף שווה לחלוטין למוצר האמיתי. אבל קשה לראות פיתוח שכזה שגם יחלחל אל תוך האוכלוסייה בצורה כה מושלמת בתוך עשור.

תפריט טבעוני יותר ב-2030? צילום: shutterstock

ב-1973 נפט היה 46% מהאנרגיה העולמית, פחם 24%, גז 16%, ובשנת 2005 נפט היה 36% מהאנרגיה העולמית, פחם 29%, גז 23%. בשנת 2015 נפט היה 33% מהאנרגיה העולמית, פחם 29% (תודה סין), גז 24%. אנרגיות מתחדשות – בסביבות ה-10%.

המגמה של אנרגיות מתחדשות תתעצם אל תוך העשור הקרוב כמו גם מעבר של כלי רכב לחשמל, ותפחית משמעותית את צריכת הפחם והנפט. היקף האנרגיות המתחדשות יעלה משמעותית – ככל הנראה יכפיל את עצמו בעשור הקרוב. הוא ככל הנראה יהפוך למרכיב הדומיננטי ביותר בייצור חשמל (או לפחות יהיה כמעט ברמה של גז), כמרכיב באנרגיה הגלובאלית – אני חושב שנראה שיוויון בין גז, אנרגיות מתחדשות ונפט.

שדה נפט של אקסון בדרום עיראק צילום: איי פי

סייבר לא בהכרח – לוחמה זעירה ולוחמה מרחוק כנראה שכן. יותר הפעלה של אמצעים מיוחדים, יותר הפעלה של רובוטים, רחפנים, טילים מונחים באמצעות ארגונים לא מזוהים.

אין ספק שיש רבים שמייחלים לכך.

לכתבות הקודמות:

בית ההשקעות הלמן-אלדובי