"היום אולי הייתי עושה עסקה עם קרן פרייבט אקוויטי גדולה, שרואה עמי עין בעין"

 ד"ר צבי מרום (64), שמגדיר את עצמו כ"טיפוס לא ממסדי", דווקא גילה התמדה במשך 23 השנים שבמהלכן נסחרת חברת ההייטק והביומד שבשליטתו, באטמ תקשורת מתקדמת, בבורסת לונדון — ערש הממסד. הוא ביצע הנפקה ראשונית (IPO) בבורסת AIM בבירת בריטניה ב־1996, נדד שלוש שנים לאחר מכן לבורסה הלונדונית הראשית, ונרשם למסחר דואלי בתל אביב ב־2012 — צעד שהותיר אותו, לדבריו, עם תחושה של "הבטחות שווא". בעטייה של האכזבה מהבורסה המקומית הוא מחק את באטמ מהמסחר כאן ב־2015, וביולי השנה חזר לניסיון נוסף, תוך שהוא מחפש לבנות "אקו־סיסטם ישראלי לתחום הביומד". 

מרום אינו חוסך ביקורת מהבורסה הישראלית, מהרגולטורים ומיכולתם של השחקנים לתמרן את שוק ההון, אבל משוכנע ש"צריכות להיות בבורסה המקומית יותר חברות טובות, כמונו, ואני מקווה שנצליח למשוך אותן לכאן".

חצי מהמניות בהנפקה האחרונה נרכשו בידי משקיעים בריטים

ממחסן קטן בפתח תקווה הוא יצא למסע של עליות ומורדות, שהגיע בשיאו לחברה בשווי של 2.9 מיליארד ליש"ט — שווי השיא של באטמ בתחילת שנת 2000 בבורסת לונדון, לפני התפוצצות בועת הדוט.קום — שיא שממנו היא גלשה לשפל של 27 מיליון ליש"ט ב־2003.

במסגרת תהליך הרישום חזרה למסחר בתל אביב ביצעה באטמ הנפקת מניות בהיקף של 18 מיליון דולר, שחציין נרכשו בידי משקיעים בריטים וחציין בידי גופים מוסדיים מישראל. ההנפקה הנוכחית היא השנייה בלבד ב־23 שנות חייה הציבוריים של החברה, שגייסה בהנפקתה הראשונית ב־1996 סכום של 12 מיליון דולר לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר. מרום טרם הצליח להחזיר את החברה לימי תפארת השווי שלה, ונאלץ בינתיים להסתפק בעלייה של כ־693% מאז נקודת השפל ב־2003, לשווי של 187 מיליון ליש"ט כיום.

המשקיעים בלונדון כבר לא מחכים לבאטמ, אז החלטת לבדוק שוב את המשקיע הישראלי?

"קיבלנו פניות ממשקיעים ישראלים, ושקלנו לחזור כדי להנגיש את החברה ליותר משקיעים. אבל, לא לפני שבדקנו עם המוסדיים בארץ שהדינמיקה בבורסה המקומית השתנתה. "למוסדיים הישראליים קל יותר לבחון את הדברים כשהחברה נסחרת בארץ, וזאת למרות שבאטמ היא חברה ישראלית והמטה שלה ממוקם בהוד השרון. אבל המסחר כשלעצמו אינו מטרה, כי אני הרי לא מחפש אקזיט. השיקול המרכזי שלי היה שיקול יצרני. אנחנו לא במצב של מצוקה כספית.

"לפני שחזרנו לתל אביב בדקנו שנושא היורו קליר (חברת שירותים פיננסיים שעושה שירותי סליקה למניות — צ"ג) עובד. הניסיון הקודם שלנו בבורסת ת"א היה לא טוב. לפני שנרשמנו למסחר המקביל הבטיחו לנו נחרצות, בעל פה ובכתב, שהיורו קליר עובד. חיכינו עד 2015 שזה יקרה, ומשזה לא יושם החלטנו להימחק. לא אהבנו את גלגול ההבטחות של הבורסה, ואמרנו להם שיקראו לנו כשהכל באמת יעבוד. בלי היורו קליר נוצר עומס על החברה, וכל קנייה של מניה היתה בעיכוב של שבעה ימים. הכל היה מסובך מאוד".

מרום מחזיק כיום ב־22.12% מבאטמ, המעניקים לו שווי על הנייר של 188.7 מיליון שקל, יו"ר החברה גדעון שטיאט מחזיק ב־0.69% מהמניות, הגוף המוסדי Lombard Odier Investment Managers מחזיק ב־24.95%, ו־Herald Investment Management מחזיק ב־5.58% מהמניות. ביתרה, 46.6%, מחזיק הציבור.

צבי מרום צילום: יאיר שגיא

הרישום הכפול אמור לעזור לך להחזיר את השווי לשיא? לא כדאי היה לנסות בנאסד"ק?

"לא יודע. אף אחד לא יכול לחזות מה יקרה בבורסה. אני לא מחפש אקזיט, אלא רץ מרתון, וכבר הוכחתי זאת בכל צעד שעשיתי. את ההנפקה הראשונית בלונדון עשינו אחרי שנסעתי לארה"ב ונפגשתי עם כל הבראדרס שיש שם — חוץ מהמרקס ברדרס.

כשעשיתי את המהלך לכיוון לונדון כולם חשבו שאני אידיוט. אפילו התפרסמה אז קריקטורה שלי בעיתונות הכלכלית ככלב עם ראש גדול ורגליים קטנטנות. הרעיון מאחוריה היה 'מי זה האדיוט הזה שהולך ללונדון ולא לנאסד"ק, כי אולי יכול היה לקבל בארה"ב שווי גדול יותר'. אבל שנה לאחר מכן לונדון נהפכה למכה של המנפיקים. הבחירה שלי בלונדון נבעה מהעובדה שאחרי סבבי הפגישות עם כל הבראדרס בארה"ב, הבנתי שהם לא מתאימים לי, כי אם אתה קטן מדי, העומס האדמניסטרטיבי שמונח עליך, כדי להיסחר בארה"ב, לא שווה את זה. לעומת זאת, בבורסת ה־AIM ראיתי מנגנון יוצא מן הכלל. נקודת מיקוד אחת מייעצת מטעם הבורסה מה לעשות מבחינה בירוקרטית, ואז אין לך כאב ראש, ואתה חופשי לעסוק בעשייה בראש שקט.

"לגבי שווי השיא שאליו הגענו, אמרתי כבר באותה תקופה, בכל כנס שבו השתתפתי ובכל מקום שבו יכולתי להביע את דעתי, כי מדובר בבועה. אפילו הזהרתי את המשקיעים שלנו לא לקנות בנקודות שזיהינו כשיא. מי שכן נכנס לחברה, למרות האזהרות שלי, היו כל מיני תאבי בצע קטנים. המשקיעים שלי, שרצים עימי במרתון הזה, עשו בדרך כספים טובים. אני זוכר כנס שבמסגרתו דיברתי עם מנכ"ל סיסקו דאז (ג'ון צ'יימברס — צ"ג). אני אמרתי שזו בועה, והוא טען שמדובר בנפחים שיוצרת התקשורת. המסר שלו היה בכיוון של 'רק תקנו ציוד של סיסקו, והכל יהיה בסדר'. אני אפילו זוכר שהוא ויתר אחרי התפוצצות הבועה, באצילות נפש ולמשך שנה, על שכר חודשי של 200 אלף דולר, אבל הוא לא ויתר על בונוס בהיקף של 550 מיליון דולר".

למה להיסחר? לא עדיף לפעול כחברה פרטית?

"היום אולי הייתי מסכים לעשות עסקה עם קרן פרייבט אקוויטי גדולה, שרואה עימי עין בעין. אבל יש כמה פנים להיותנו חברה ציבורית, שגם אותם צריך להביא בחשבון. ראשית, אני לא יכול לשלם משכורות כמו שמשלמים באמזון או בגוגל, ויש לי עובדים מעולים שבמעולים. עובדה שהם נשארים עימי כבר שנים, וכדי לשמר אותם אני צריך לתגמל אותם במשהו מעבר למשכורת. גם אם זו משכורת שנראית לאחרים יפה מאוד, כי מדובר בחברת הייטק, אז המדינה שודדת להם חלק גדול ממנה. המניות הן סוג של מטבע, שמאפשר לי לשלם לאנשים שמאמינים בי, בחברה ובדרך שבה אנחנו הולכים. זו היתה המחשבה מספר אחת שלי כשהחלטתי על ציבוריות. בנוסף, גם אז וגם כיום אנחנו נדרשים מדי פעם למימון שאינו במסגרת השוטפת. לדוגמה, רכישה הנדרשת לעסק. חברה טובה תצליח לגייס בבורסה סכומים גבוהים יחסית, בקלות ובמהירות, בעוד חברה פרטית, שתנהל מו"מ עם משקיעים, תאבד חלק ניכר מהשליטה. נכון שזה לא פתרון אופטימלי, אבל בהינתן התנאים — גם בזמן ההנפקה הראשונה שלנו וגם היום — זה הרע במיעוטו".

צבי מרום (שני מימין) פותח את המסחר בתל אביב ב־15 ביולי צילום: עומר מסינגר

חטיבת הביומד היתה אחראית ב־2018 ל־52% מהכנסות באטמ

באטמ הוקמה ב־1992 כחברה שעיקר עיסוקה היה התאמות למערכות מחשוב של יבמ, אך כיום היא פועלת בשתי חטיבות עיקריות: חטיבת סייבר ותקשורת, שאחראית ל־48% מההכנסות ב־2018; וחטיבת ביומד, שאחראית ליתרת 52% מההכנסות, שעמדו בשנה שעברה על 119.5 מיליון דולר.

איך הגיעה חברת הייטק לעסוק בביומד ובדיאגנוסטיקה, ולהפוך את התחום המשני שלה להכנסתה העיקרית?

"נכנסנו לביומד ב־2008, כשהתחום היה עוד בחיתוליו. כיום יש לנו יותר מ־40 פטנטים ובעלות על מעבדת זר — אחת משלוש מעבדות הגנטיקה הגדולות בישראל — ואנחנו גם בעלי המעבדות שהיו בעבר של סרונו האיטלקית. בעקבות הרכישה של מעבדות סרונו נהפכנו לשכנים של ענקית הפארמה מרק (Merck), ואין לי ספק שהם יהיו לקוח גדול שלנו בעתיד. הרעיון להיכנס לביומד נולד מתוך ההבנה שגורלה של נוקיה — שהיתה לקוחה מרכזית שלנו — נחרץ. נוקיה היתה לקוחה שלנו מ־2003, ואנשי באטמ ונוקיה עשו חיים משוגעים יחד. מי שלא ראה פינים רוקדים על השולחנות ביקב בראשון לציון, לא ראה שמחת בית השואבה מימיו. אבל ניצני התובנה בקשר למצבה ניכרו כבר ב־2007. הם ספרו לנו שהציעו להם טכנולוגיה של מסך מגע, אבל זה לא עניין אותם, כי לדעתם אף אחד לא ירצה טכנולוגיה שאולי תבלבל את הצרכן. סבלנו עסקית כשהם עזבו אותנו, והביומד — יחד עם הסייבר שהתחלנו לפתח ב־2007 — סייעו לנו. המטרה היתה לפתח זרוע פעילות שתספק תזרימי מזומנים שאינם קשורים לתחום הנטוורקינג, שבו עסקה ועדיין עוסקת החברה.

"אני מאמין שהביומד יהיה בעתיד אחראי לנתח גדול יותר מהכנסות החברה, בשל העובדה שמדובר בשוק שיש בו יותר חסמי כניסה מאשר בנטוורקינג או בסייבר, ואנו כבר בתוכו. השוק הזה גדל בשל הזדקנות האוכלוסייה והעלייה המתמדת בעלויות הטיפול.

"החלטנו להתמקד בביומד אחרי שזיהינו שאלגוריתמים שאנו מכירים מעולם המחשבים דומים מאוד לאלגוריתמים של מולקולה ביולוגית. פנינו לכמה מענקיות התרופות והצענו לבצע בעבורן עבודות שחורות, תוך חלוקה במכירות. וכמו שאומרים: בעולם הבא מקבלים את מה שמגיע לנו, ובעולם הזה מקבלים את מה שאנחנו יודעים להתמקח עליו. מאז זה התפתח מאוד, וחטיבת הביומד כוללת כיום את פעילות האקו־מד לטיפול בתוצרי לוואי מתעשיית הבשר והעוף, את פעילות הדיאגנוסטיקה במסגרת שתי המעבדות שלנו, ואת חברת אדור דיאגנוסטיקס (Ador), שגייסה באחרונה 30 מיליון דולר. באטמ וחברת Gamida for Life מחזיקות בה בחלקים שווים, ולאחר הגיוס כל אחת דוללה מ־50% לאחזקה של 38%. שווי אדור בגיוס, לפני הכסף, עמד על 44.5 מיליון דולר. הגופים שהשקיעו באדור, הפועלת בתחום הדיאגנוסטיקה המולקולרית, הם חברות מתחום התעשייה הרפואית בארה"ב, קרנות השקעה של מייקל מילקן, וחברת ההשקעות Puma Brandenburg Investments. הגיוס נועד למסחור המוצרים שאדור פיתחה.

"החברת־הבת שלנו אדור פיתחה מכשיר חדשני לבדיקות מעבדה, שמספק אבחון מלא ומהיר על המחלה שנבדקה" מסביר מרום. "מעבר לחשיבות הרבה של האבחון המהיר מבחינתו של החולה, המכשיר גם חוסך הוצאות גבוהות מאוד לבית החולים, הודות לקיצור הזמן שהחולה שוהה בו".

העסקת בעבר את בנימין נתניהו. אתה שותף למחאת יזמי ההייטק נגד הענקת חסינות לראש ממשלה מכהן?

"שכרתי אותו ב־1999, לאחר שסיים את תפקידו כראש ממשלה, כיועץ לאסטרטגיה בינלאומית. חשבתי שמעבר לכישוריו הוא יצליח לקדם את השיווק ולמקד תשומת לב בחברה. יש לו כישרון־על ללמוד נושא אסטרטגי בתוך זמן קצר מאוד, אנד טו פריץ' איט (להיהפך למטיף שלו — צ"ג). הייתי בטוח שהוא יחזור להיות ראש ממשלה, והיה לי חשוב שהוא יראה את ההייטק מהזווית שלי. אנחנו מדברים עד היום לעתים תכופות. הייתי בבר המצווה של בנו אבנר, והוא היה בחתונת בתי. נתניהו סייע רבות לחיזוק ההייטק בעולם, ולחלק ניכר מההזמנות שזרמו לישראל מפרויקטים בעולם, כמו פרויקט מאיץ החלקיקים בסרן, שוויץ".

מרום מדגיש לסיכום את רוח המרדנות ששוררת בחברה עד היום. "זה מסייע להכניס אווירה של חדשנות", הוא אומר. אף עובד לא מרגיש שרוכב מעליו מנכ"ל, והעובדים שלי יודעים שמותר לאתגר הכל, כי הכל על השולחן. החברה תחיה גם אחריי, ואני אשאר תמונה על הקיר, שתצפה במבט זועף על המנכ"לים שיבואו אחריי, כדי שלא יתחצפו".