ברקת מאותת באמצעות מגדל: ההקלות בדרך

בסוף יוני הודיעה חברת הביטוח מגדל, שבשליטת שלמה אליהו, על חלוקת דיבידנד בהיקף של 350 מיליון שקל. זאת לאחר ארבע שנות עוצר, ומיד לאחר שעברה במעט את תנאי הסף המאפשרים לבצע חלוקה כזו. שבועיים לאחר מכן עדכנה רשות שוק ההון — בראשות משה ברקת, שכיהן בעבר כיו"ר חברת הביטוח הפניקס — את לוחות התמותה הקשורים לביטוחי החיים, שהורידו את מגדל בבת אחת אל מתחת לאותם תנאי סף. רצף אירועים זה מעלה כמה שאלות שמאותתות לחברות הביטוח שההקלות מצד הרגולטור בכל הנוגע לדרישות ריתוק ההון המחמירות — שלפיהן הן נדרשות לפעול כיום — בדרך.  

1. האם ברקת ידע מראש על חלוקת הדיבידנד?

כן. חברות ביטוח שמעוניינות לחלק דיבידנד חייבות לפי הוראות הרגולציה להעביר לרשות בתוך 20 יום מאישור החלוקה בדירקטוריון את פרוטוקול הדיון, שלאחריו הוא אושר, בנוסף לתחזית הרווח לשנתיים הקרובות, תוכנית שירות החוב ותוכנית ניהול ההון. הן אינן זקוקות לחותמת אישור פורמלית מצד הממונה, אך הוא יכול להתנגד לדיבידנד לאחר קבלת החומרים ולהביא לעצירתו אם הוא חושב, על בסיס הנתונים שהועברו לו, שלא נכון עבור החברה לחלק דיבידנד. כלומר, ברקת ידע על הדיבידנד, קיבל את כל החומרים הרלבנטיים והחליט לא לעצור את חלוקתו, אף שידע כי במקביל אנשיו עומדים לפרסם את עדכון לוחות התמותה, שיורידו את מגדל אל מתחת לסף שמאפשר לה חלוקה.

ואכן, חודש לאחר אישור הדיבידנד, פרסמה מגדל את ההשפעות הצפויות לה: שיעור העמידה בדרישות ההון המחמירות, שמקורן בתקנות סולבנסי 2, ירד מ־107% — הנתון שעל בסיסו אושר הדיבידנד — ל־97%, זאת כאשר הרגולציה הנוכחית מאפשרת לחלק דיבידנד רק כשהעמידה היא בשיעור של 100% לפחות. כלומר, אילו חלוקת הדיבידנד היתה עולה על השולחן לאחר פרסום העדכון, מגדל לא היתה עומדת בדרישות. עם זאת, חשוב להדגיש כי בעת קבלת ההחלטה, מגדל עמדה בתנאי הסף הנדרשים.

2. האם דירקטוריון מגדל ידע על עדכון צפוי של לוחות התמותה?

ככל הנראה כן, כי שוק הביטוח כולו המתין לפרסום לוחות התמותה החדשים. גם אם המועד המדויק לא היה ידוע, השוק ידע כי העדכון קרוב. כלומר, עצם העדכון לא הגיע בהפתעה. למעשה, כל חברות הביטוח מעסיקות אקטוארים, שתפקידם לנתח את תוחלת החיים בזמן אמת, והם גם אלה שיכולים להצביע על שינוי משמעותי, שממנו אפשר להסיק כי גם הרגולטור יבצע עדכון רשמי. האקטואר הראשי של מגדל הוא אסף מייזן, שהיה בעבר האקטואר הראשי של משרד האוצר.

בעת אישור הדיבידנד הלוחות המעודכנים אמנם לא היו בידי מגדל, אך על הדירקטוריון היה לשאול אם החברה עומדת בדרישות הסף בתרחיש סביר של התארכות תוחלת החיים. ייתכן שהשאלה נשאלה וייתכן שלנגד עיני הדירקטוריון עמד תרחיש שלפיו ההשפעה דרמטית פחות. לדירקטוריון יש שיקול דעת רחב יותר מהתוואי שמכתיבה הרגולציה. כך, למשל, הוא קבע כי כדי לחלק דיבידנד, לא די לעמוד בשיעור של 100% מדרישות ההון המחמירות של סולבנסי 2, אלא יש צורך להגיע ל־106% עד סוף 2019.

לשם השוואה, דירקטוריון חברת הביטוח הפניקס— ששיעור העמידה שלה בתנאי הסולבנסי 2 גבוה משל מגדל, ושעומדת בתנאי הסף לחלוקת דיבידנד גם לאחר עדכון לוחות התמותה — החליט לא לדון בחלוקת דיבידנד על לפרסום העדכון.

משה ברקת צילום: אלכס קולומויסקי

חלוקת דיבידנד היא בגדר חדשות טובות עבור אליהו ושאר בעלי המניות, וזה בהחלט הגיוני שבעל השליטה ירצה לקדם מהלך כזה. לנוכח פצצת עדכון לוחות התמותה שעמד להטיל, איש לא היה מרים גבה אילו הרגולטור היה מבקש מהחברה להמתין עם אישור החלוקה עד לפרסום הלוחות החדשים.

אם ברקת היה נוהג כך, זו לא היתה הפעם הראשונה שמהלך כזה מתרחש. ב־2015, כשדירקטוריון מגדל, באותם ימים בראשות יוחנן דנינו, החליט לחלק דיבידנד בעת שהחברה היתה בגירעון של מיליארדי שקלים לעומת דרישות סולבנסי 2, המפקחת על הביטוח דאז דורית סלינגר חסמה את החלוקה משום שבאותה העת היא גיבשה את הדרישות מחברות הביטוח לנוכח סולבנסי 2.

4. האם לדעת ברקת תנאי הסף לדיבידנד קשוחים מדי?

ככל הנראה, כן. עצם העובדה שלא ביקש ממגדל לעכב את אישור החלוקה עד לפרסום לוחות התמותה המעודכנים מרמז לכך שלדעתו הרף הנוכחי נוקשה מדי.

לכל חברה יש הון עצמי, שמשקף את העודף בין הנכסים שלה להתחייבויותיה. בחברות הביטוח הרגולציה מחייבת להחזיק עודפי הון משמעותיים, כדי ליצור כרית ביטחון שתבטיח את יכולתן לעמוד בהתחייבויות למבוטחים. לפני ארבע שנים החליטה רשות שוק ההון לאמץ דרישות הון מחמירות ש"יובאו" מאירופה — תקנות סולבנסי 2, שיושמו בישראל בצורה מעט שונה מבאירופה. מגדל הובילה את המאבק בדרישות אלה, והחברה אף עזבה את איגוד חברות הביטוח לאחר שהעומדים בראשו סירבו להצטרף למאבק. בעת שהיה יו"ר מגדל, הגיע דנינו לוועדת הכספים, כדי להציג את עמדת מגדל, ואף גייס ח"כים שיתמכו בעמדתו. המאבק לא נשא פרי, וסלינגר הסכימה להעניק הקלות מינימליות הנוגעות ליישום הדרישות.

ברקת חושב אחרת מסלינגר. כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כחודש, הוא בוחן מתן הקלות משמעותיות בכל הנוגע לתקנות הסולבנסי, שבין היתר יאפשרו לחברות הביטוח לחלק דיבידנדים. רמז לכך נמצא גם בפתיח הדו"ח השנתי של הרשות ל־2018: "סולבנסי 2 הוא דרמה בפיקוח העולמי על ענף הביטוח. אסור שישראל תישאר מאחור. אבל לא נכון לייצר מודל ישראלי שרירותי, שחשוף ללחצים של גורמים כאלה ואחרים. עלינו להדביק את הפערים ולהשתלב במרחב הגלובלי תוך אימוץ הסטנדרטים הבינלאומיים בדרך המקובלת. וריאציה ישראלית שרירותית ואימוץ לקוי, המונעים מתכתיבים פוליטיים ואינטרסים עסקיים שונים, יחטאו למטרה ויתקבלו בעין לא יפה בקהילת העסקים הבינלאומית".

בכך מתייחס ברקת, בין היתר, לטענות שהשמיעו באוזניו חברות הביטוח הגדולות, ולפיהן מבטחי המשנה בחו"ל, שאליהם מגלגלות חברות הביטוח חלק מהסיכונים, מסרבים לעבוד איתן בשל מודל האימוץ הייחודי של סולבנסי 2 בישראל.

רצף האירועים שהתחולל סביב חלוקת הדיבידנד של מגדל מלמד על כך שברקת סבור שדרישות ריתוק ההון הנוכחיות מחמירות מדי ושהמודל הנוכחי אינו מודד בצורה הנכונה את יציבות חברות הביטוח. ובעיקר, רצף האירועים שולח איתות ברור: ההקלות שנבחנות ברשות בימים אלו בדרך להפוך למציאות בשטח. הדרישות הנוגעות לריתוק ההון מצד חברות הביטוח הן בסמכותו הבלעדית של ברקת. אם הוא הגיע למסקנה שיש לשנותן, ראוי היה שיעשה זאת בדרך המלך.

שלמה אליהו צילום: ריפליי הפקות צילום