מהפך בשוק האג"ח: הבנקים עקפו את חברות הנדל"ן

לראשונה זה שלוש שנים הסקטור הפיננסי, הבנקים וחברות הביטוח, עקף את חברות הנדל"ן והבינוי בהיקף גיוסי האג"ח בשבעת החודשים הראשונים של השנה.  

בחודשים ינואר־יולי 2019 גייסו הבנקים וחברות הביטוח 15.5 מיליארד שקל – זינוק של 187% לעומת התקופה המקבילה ב־2017 – זאת בעוד חברות הנדל"ן גייסו 13.1 מיליארד שקל בלבד, צניחה של 40% לעומת ינואר־יולי 2017.

כך עולה מסקירה של חברת הדירוג מידרוג שהגיעה לידי "כלכליסט". לפי סקירה זו, למעט הסקטור הפיננסי שהיקף הגיוסים שלו צומח בהתמדה, מגמת הירידה ניכרת בכלל שוק החוב.

בינואר־יולי 2019 גויסו חוב כולל של 37.4 מיליארד שקל, צניחה של 20% לעומת התקופה המקבילה ב־2017, אז גויסו אג"ח ב־46.7 מיליארד שקל. עיקר הירידה בהיקף הגיוסים של סקטור הנדל"ן מיוחסת להיעלמותן של מגייסות האג"ח הזרות שהמשקיעים בתל אביב נכוו מהן בשנים האחרונות.

תספורת מובנית בעת משבר

ולא רק שהבנקים הפכו למגייסים הגדולים ביותר בשוק, גם תמהיל גיוסי האג"ח שלהם משתנה. בינואר־יולי 2019 היוו אג"ח הקוקו ( – COCO Contingent Convertible Bond) כמעט שליש (29%) מכלל החוב שגייסו הבנקים, זאת לעומת 24% ו־19% בתקופות המקבילות ב־2018 ו־2017 בהתאמה.

אג"ח הקוקו כוללת תספורת מובנית במצב של משבר. כלומר, בזמנים טובים הקוקו מתנהגת, לכאורה, כמו אג"ח רגילה — הלוואה שרוכשי המכשיר מעניקים לבנק. אך בזמן משבר, כאשר הבנק המנפיק נקלע לצרות, קרן ההשקעה של הקוקו עלולה להימחק לחלוטין או להיות מומרת למניות.

הקוקו מהווה חוב נחות כאשר המפקח על הבנקים יכול בהחלטה אחת לקבוע שכספי המשקיעים בקוקו יתאדו, אם יחס הלימות ההון (היחס בין ההון שהבנק צריך להחזיק ביחס לנכסי הסיכון שלו) יירד מ־5%. כלומר, ייתכן מצב שההון של הבנק יהיה חיובי, והבנק ימשיך להתקיים, אך הקוקו יימחקו.

מימין: אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים, אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני

מעט ריבית בתוספת סיכון

בעידן של הריביות האפסיות, משתמשים הבנקים בהזדמנות לגייס כספים באמצעות המכשיר הנחות, שמציע מעט יותר ריבית בתוספת לסיכון. אם ב־2017 כולה גייסו הבנקים 840 מיליון שקל באמצעות אג"ח קוקו, הרי שמתחילת 2019 הם גייסו 4.5 מיליארד שקל בקוקו, כאשר הנתח של בנק לאומי באג"ח אלה עמד על 2.8 מיליארד שקל – מתוכם 1.2 מיליארד שקל גייס הבנק ביולי לבדו.

הפעם האחרונה שגויס בחודש כלשהו סכום של מעל למיליארד שקל בשנים האחרונות באג"ח קוקו היה אפריל 2018. בנק הפועלים גייס מתחילת השנה 1.1 מיליארד שקל באג"ח קוקו ואילו בנק מזרחי טפחות "הסתפק" באותה התקופה בגיוס של 700 מיליון שקל בלבד.

הסקטור הפיננסי הנפיק ביולי האחרון 2.3 מיליארד שקל על ידי שלושה מנפיקים: הראשון הוא בנק לאומי, בהנפקה אג"ח הקוקו, שהיתה ההנפקה הגדולה ביותר החודש, והרביעית בגודלה מתחילת השנה. המנפיק השני היה מקס איט פיננסים עם 719 מיליון שקל והשלישי היה חברת הביטוח הפניקס עם 300 מיליון שקל.

מתחילת השנה, כאמור, הונפקו על ידי הסקטור הפיננסי 15.5 מיליארד שקל, היקף דומה לזה שהונפק על ידי הסקטור ב־2018 כולה ועלייה של 112% לעומת 7.3 מיליארד שקל שגייס הסקטור בינואר־יולי 2018. סקטור הנדל"ן והבינוי הנפיק ביולי 1.7 מיליארד שקל (29.3%), והסקטור העסקי הלא־פיננסי שאינו נדל"ן תרם 1.8 מיליארד שקל (31%) לשוק החוב.

תחילת שינוי מגמה?

חרף הירידה החדה בהיקף הגיוסים בשלוש השנים האחרונות, חודש יולי מהווה אולי תחילתו של שינוי מגמה. היקף הגיוסים בו היה אמנם ממוצע ביחס לחודשים שקדמו לו השנה, אך הוא מהווה עלייה של 81% בגיוסים לעומת יולי 2018.

לדברי ערן היימר מנכ"ל מידרוג, שהודיע על עזיבתו את התפקיד לטובת איתור השקעות הייטק לטדי שגיא, "שוק האג"ח התעורר ומצמצם את הפער בהיקף ההנפקות שנפתח בתחילת השנה. ההנפקות בחודשים האחרונים נענות בביקושים יפים והנפקות נסגרות במרווחים דומים לשוק המשני".

גיוס החוב בסקטור הנדל"ן והבינוי ביולי צפוי לעמוד על ממוצע הגיוסים החודשי השנה – 1.5 מיליארד שקל – מה 500 מיליון שקל צפויים להיות מגויסים על ידי ביג.

החודש התקיים גיוס של חברת הנדל"ן האמריקאית סאות'רן פרופרטיז, בהיקף של 327.8 מיליון שקל. מדובר בסדרה שלישית (אג"ח ג') שגייסה סאות'רן פרופרטיז והיא מעידה אולי על נכונות של המוסדיים לחזור ולתת אמון במודל הגיוס המדובר, לאחר משבר עמוק שהתגלע בסוף 2018 על רקע קריסתה של ברוקלנד ובעיות בדו"חות הכספיים של חלק מחברות האג"ח הזרות האחרות. גיוסי האג"ח של החברות הזרות שהיוו 25% מכלל הגיוסים ב־2018 תפסו נתח של 11% בינואר־יולי 2019.

ומה שקרה לחברות הנדל"ן בתשעת החודשים הראשונים של השנה קרה גם לענפים אחרים. היקף הגיוסים בענף האנרגיה ירד ב־62% לעומת התקופה המקבילה, מ־4 מיליארד שקל ל־1.5 מיליארד שקל; התעשייה היצרנית ירדה ב־72%, מ־1.2 מיליארד שקל ל־333 מיליון שקל.

בענף התקשורת, לעומת זאת, חלה עלייה של 163% בהיקף הגיוסים בינואר־יולי השנה – מ־506 מיליון שקל ל־1.3 מיליארד שקל, שעיקרם הגיע מגיוס האג"ח של בזק, וענף הליסינג והרכב שעלה ב־61%, מ־1.1 מיליארד שקל ל־1.7 מיליארד שקל.

ערן היימר, מנכ"ל מידרוג. "שוק האג"ח מצמצם את הפער" צילום: סיון פרג'

תודה לבזק ולענף הליסינג

מהסקירה של מידרוג עולה עוד כי הסקטור העסקי הלא־פיננסי שאינו נדל"ן נתמך בגיוסים של בזק ושל ענף הליסינג, אולם היקף הגיוסים לא מעיד על התאוששות בהשוואה לשנים קודמות. היקף גיוסי הסקטור ביולי עמד על 1.8 מיליארד שקל ועל 7.1 מיליארד שקל מתחילת השנה, צניחה של 40% לעומת ינואר־יולי 2018. בזק גייסה ביולי 890 מיליון שקל בשתי סדרות אג"ח, אלבר גייסה 450 מיליון שקל בשתי סדרות, ואלדן צפויה לגייס עד 120 מיליון שקל.