"במקום תרופות מחו"ל, צריך להעדיף בסל הבריאות מכשור ישראלי"

ענקית הטכנולוגיה הרפואית האמריקאית מדטרוניק (Medtronic), הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי 131.5 מיליארד דולר, הפכה את ישראל למקור לרכישות חברות דאטה ומחקר ופיתוח. החברה מכניסה כ־30 מיליארד דולר בשנה ומשקיעה כ־3 מיליארד דולר בשנה במו"פ.  

רק 1,000 מבין 90 אלף עובדיה מועסקים בישראל, אך שמונה מתוך כ־100 החברות־הבנות שלה הן ישראליות, והיא גם השקיעה בעשר חברות נוספות בארץ. החברה רכשה שש מהחברות במהלך השנים 1996–2018, וארבע נוספות הצטרפו אליה לאחר שרכשה ב־2014 את חברת קובידיאן (Covidien) האמריקאית תמורת 42.9 מיליארד דולר - וזו רכשה ארבע חברות מדיקל טק ישראליות מ־2011 ועד מכירתה למדטרוניק ב־2014.

צילום: נתי מלחי

הרכישה הישראלית האחרונה של מדטרוניק, בנובמבר האחרון ותמורת 100 מיליון דולר, היתה חברת נוטרינו (Nutrino), העוסקת בניתוח מידע ויצירת אנליטיקות בתחום התזונה. את הצ'ק השמן ביותר לחברה ישראלית רשמה מדטרוניק עבור חברת מזור רובוטיקה, שנרכשה בספטמבר האחרון לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר.

את האחריות לאיתור חברות פוטנציאליות להשקעה ורכישה הטילה החברה על ירון יצהרי (46), המנכ"ל של מדטרוניק ישראל, שנהפך לכתובת מבוקשת בקרב יזמים בתחום הרפואה, ומקפיד לבחון כל רכישה בישראל בזכוכית מגדלת.

מאז רכשתם את מזור, לא נראה שבאמת קורה משהו בשטח. השקעה כדאית או נפילה?

"מזור היתה השקעה מחושבת, שהחלה כהשקעת מיעוט עם 12% ממניות החברה. אלה נרכשו בשני סבבים ממאי 2016 במחיר של 58.5 דולר למניה - פרמיה של 11% על מחיר הנעילה של מניית מזור בניו יורק ביום הרכישה. באותו חודש נחתם גם הסכם הפצה, ובספטמבר 2018, לאחר שהדברים נבחנו עם הזמן, הוחלט על רכישתה המלאה. הרכישה הגיעה לאור העובדה שמזור היא חברה המתמחה ברובוטיקה, ומדטרוניק - יחד עם השוק כולו - הבינה כי הטרנד העולמי מוליך לכיוון הרובוטיקה. את הטרנד הזה מובילים הרצון והצורך להפחית בעתיד את התלות בשונות הקיימת בטיפול. לדוגמה, השונות על רקע מספר שנות הניסיון שצבר מנתח אחד לעומת מנתח אחר".

"מערכות הבריאות צריכות לעבור לתשלום על בסיס ערך - לא עלות"

את כדאיות ההשקעה במזור מבקש יצהרי לתאר מנקודת מבטה של מדטרוניק. "מערכת הבריאות עובדת על בסיס עלות, והשאלה הנשאלת היא אם כדאי לה לשלב מכשור רפואי או תרופה כלשהי", הוא אומר. "אבל אם ניקח לדוגמה קוצב לב, שהוא גורם זר ששותלים בגוף האדם, לפעמים הגוף דוחה את המתכת ומתפתחים זיהומים. אנחנו פיתחנו מעטפת אנטיביוטית שמונעת את אותם זיהומים. כשאני מגיע למבטח, הוא תמיד ישאל את עצמו מדוע כדאי לו לרכוש את המעטפת, שכן היא כרוכה בעלות נוספת של 1,100 דולר. אני מציג את הערך הגלום במעטפת מניעת הזיהומים, באמצעות בדיקות שביצענו לאורך זמן. מדידת העלות לבדה לא מספקת אומדן אמיתי לכלל העלויות, ומדידת הערך - כן. אותו דבר יהיה ברובוטיקה. הערך יימדד לאורך ציר הזמן, אחרי שנראה כי הוא אכן קיים, ובאיזה אופן הוא קיים. 

ירון יצהרי מנכ"ל מדטרוניק ישראל צילום: יאיר שגיא

"דוגמה נוספת היא מתחום המכשור האורתופדי לניתוחי גב, שגם בו אנחנו עוסקים. נניח שהניתוח הצליח, אבל כתוצאה ממנו המבוטח סובל מאין אונות, אז זו הצלחה? לא בטוח. הצלחה נמדדת לאורך זמן, כאשר מצליחים להשיג תוצאה שמשפרת את איכות חיי המנותח על כל גווניה. לכן אנו חוזרים ואומרים למערכות הבריאות בעולם, שעליהן לעבור לתשלום על בסיס ערך ולא על בסיס עלות".

מדטרוניק צומחת באמצעות רכישות ולא בצמיחה אורגנית. הכוונה היא להוציא את כולן מהתחרות?

"אנחנו רוצים להיות מובילי שוק. הרכישות נובעות מהעובדה שחייבים להישאר חדשניים הן מבחינה טכנולוגית והן חשיבתית. החדשנות מתבטאת לא רק בטכנולוגיה אלא גם במודלים העסקיים ובחשיבה. למשל, לא להפוך לבעיה של מערכות הבריאות, אלא להיות הפתרון שלהן. לכן אנחנו מייצרים כיום מכשירים שמשפרים את הטיפול הביתי, ומכשור בעל טכנולוגיות לרפואה מונעת וניטור, כי זה עולם הרפואה כיום.

"מדי שנייה מקבלים שני מטופלים בעולם טיפול במכשור שלנו. אבל זה לא אומר שאין לנו תחרות. ג'ונסון & ג'ונסון ובוסטון סיינטיפיק הן מתחרות חזקות, ואנחנו מרגישים אותן מאוד גם בישראל. אנחנו רוצים להיות הקטר שמניע את המכשור הרפואי בישראל. בנוסף, המכירות נעשית באמצעות כמה קהלי יעד שמגדילים את התחרות: רופאים, אחים ואחיות, ואם הטיפול אינו בסל הבריאות אז גם המטופל, ואם הוא כלול בסל - אז הממשלה. למדטרוניק יש כ־30 אלף מוצרים, והחברה פועלת ללא הרף לחדשם במסגרת ארבע החטיבות שלה: חטיבת הלב וכלי דם, האחראית למוצר הדגל, קוצב הלב; חטיבת הכירורגיה; חטיבת הסוכרת; וחטיבת השיקום (מזור משתייכת לחטיבה זו - צ"ג) כמו צנתורי מוח או ניתוחי גב.

"בשוק שאני אחראי לו, ישראל, אנחנו עומדים על סדר גודל של 4,000 קוצבי לב שמושתלים מדי שנה, יותר מ־10,000 משאבות שמזריקות לילדים חולי סוכרת אינסולין באופן אוטומטי, תוך התרעה מיידית להורים - שוק שגדל כל שנה ביותר מ־15%. הנתונים הכספיים לגבי ישראל חסויים, אבל בהיקף עולמי שנתי חטיבת הקרדיולוגיה מכניסה 11.5 מיליארד דולר, חטיבת הכירורגיה 8.5 מיליארד דולר, החטיבה השיקומית 8.2 מיליארד דולר וחטיבת הסוכרת 2.4 מיליארד דולר".

יצהרי ממשיך ומסביר את הראייה העתידית של מדטרוניק: "אוכלוסיית ישראל נחשבת צעירה יחסית לעולם, עם 11% מעל גיל 65, בעוד ביפן ובגרמניה, למשל, מדובר בכ־20%. אבל גם בישראל יצטרפו עד שנת 2030 עוד כמיליון בני 65 ומעלה למעגל ההזדקנות, וגם הם יבקשו להמשיך לנהל את סגנון החיים שלהם. האוכלוסייה בעולם מאריכה חיים, היקף המחלות הכרוניות יגדל, ולכן גם השוק שלנו".

אבל נראה שאיבדתם את הרצון לפתח, ויותר נוח לכם פשוט לשלוף את פנקס הצ'קים.

"ממש לא. החברה נוסדה ב־1949, ומאז מרבית הפיתוחים שבידיה הם אורגניים שלה. עם השנים נהפכנו לחברת רכישות, וישראל היא באמת מודל שאין למדטרוניק בעולם - אנחנו מרכז המו"פ הגדול ביותר מחוץ לארה"ב. אפילו ביפן ובגרמניה יש פחות עובדים מאשר בישראל. קוצב הלב, למשל, הוא פרי פיתוח שלנו.

"אני חושב שהשינוי לחברה שמתבססת יותר על רכישות החל עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל מדטרוניק העולמית עומאר אישראק, לפני כשש שנים. במסגרת תפקידו הקודם כמנכ"ל GE מדיקל הוא נהג להגיע בתדירות גבוהה למרכז הפיתוח של החברה בחיפה. ההיכרות שלו עם ישראל, בד בבד עם המהפכה בשוק המכשור הרפואי והקמת סטארט־אפים רבים בתחום בישראל, הובילו להתמקדות של מדטרוניק בישראל, ומצאנו בה חידושים רבים שנותנים פתרונות רבים.

"לאחרונה רכשנו את נוטרינו, שקיימת רק כשנה. אין בה עובד אחד מעל גיל 30, והם אפילו עוד לא היו חברה במובן המקובל של המילה, אבל הם פיתחו יכולת לתת מענה עוטף למשאבת הסוכרת שלנו".

שבב Reveal LINQ של מדטרוניק. מושתל מתחת לעור ומתריע לרופא המשפחה במקרה מצוקה

"הרפואה היום הולכת לכיוון האינדיבידואלי, וגם המכשור הרפואי צריך להעניק יכולת לכך. כלומר, אם שני אנשים יעשו את אותו ספורט, לאחד יכולה לרדת רמת הסוכר ולשני לעלות. למה? כי זה עניין אינדיבידואלי שמושפע מאורח החיים, מתזונה, מאיכות השינה, מלחצים ועוד. ואז הגיעו החבר'ה הצעירים מנוטרינו, ואמרו שאולי אפשר לבדוק את כל הדברים הללו דרך הסמארטפון. באמצעותו אפשר הרי לדעת מתי המשתמש בפעולה ומתי לא, מתי הוא ישן, ונתונים רבים נוספים. הם פיתחו בשיתוף פעולה עם תזונאים אלגוריתם, שמייצר מעין טביעת אצבע לכל מטופל שמתחבר. והנה, אחרי שנה אחת בלבד, הם נרכשו תמורת 100 מיליון דולר. ולמה זה שווה לנו 100 מיליון דולר? כי שוק הסוכרת הוא ענקי, והם נותנים לנו את המענה המדויק למשאבת הסוכרת שלנו, כי כיום כבר לא מספיק לאזן למטופל את הסוכר בנקודת זמן יחידה במהלך היום. היום נדרש לאזן אותו לפחות 70% מהיממה, ואז זו נחשבת הצלחה. האלגוריתם שלהם בשילוב המשאבה החכמה שלנו נותנים את הפתרון האידיאלי.

"צריך גם לזכור ששיעור הישראלים שעוברים מקופת חולים אחת לשנייה עומד על כ־1% בלבד בשנה - דבר שמאפשר מידע רפואי עקבי לצורך קבלת החלטות רפואית ועסקיות. אנחנו גם אומת ערפדים, שמשוגעים על בדיקות דם, וזו דוגמה מצוינת, כי היום בדיקות הדם מראות תוצאות לעומת בדיקות קודמות, והמידע הזה מספק אינדיקציה רפואית טובה יותר. מאגרי המידע האלה הם הנפט הישראלי, כי אנחנו מדינה של מהגרים עם גיוון אנושי, וכיום גם עם מידע שנאסף עלינו במשך עשורים. גם אם העולם ירצה להתחרות בנו, יעברו לפחות 30 שנה עד שייסגר פער של המידע שאספנו. למה זה חשוב עסקית? כי בעולם הרפואה, כדי להגיע לשלב התשלום, צריך לעבור את שלב הדאטה, שמראה אם המכשור או התרופה יעילים, ואם כדאי לשלם עבורם".

אם כל כך נהדר בישראל, מדוע לא רואים פה יותר מכשור רפואי כאלטרנטיבה?

"בישראל מתמקדים בהייטק, לא במכשור רפואי, ולכן הקמתי השנה את הארגון מדטק, שכולל חברות טכנולוגיה רפואית מתקדמות ושם לו למטרה לקדם את הענף ואת מעמדה של ישראל כמרכז למחקר טכנולוגי. כיום, בנוסף למדטרוניק, חברות באיגוד סימנס הלת'קר, פיליפס אלקטרוניקס (ישראל), טבע מדיקל (שיווק) וג'י.אי מדיקל סיסטמס ישראל. בדקנו ומצאנו כי אף שמפתחים בישראל טכנולוגיות רפואיות מגוונות, רק מעטות מצליחות להיכנס לסל התרופות, ומעדיפים על פניהן תרופות שמפותחות בחו"ל. כיום הטכנולוגיות הרפואיות מהוות פחות מ־3% בסל הבריאות בישראל. צריכה להיות העדפה לתוצרת ישראלית על פני עולמית בכל הקשור להכנסת מענה רפואי לסל. איך ייתכן שמערכת הבריאות הישראלית לא מאמצת טכנולוגיות ישראליות, בעוד בכל העולם מאמצים אותן? התשובה נעוצה בעיקר בעובדה שהתרופות מתחרות בנו, שכן הן מגיעות לשוק לאחר מסלול ארוך של ניסויים ואישורים וכוללות הרבה דאטה, בעוד מכשור רפואי יכול לצאת לשוק ללא צורך באיסוף והצגת הדאטה לאחר כשנתיים ואף פחות. הענף שלנו צריך להיות קצת יותר מוכוון ערך, ולאחר שיבדקו טכנולוגיה מסוימת במשך שנה או שנתיים יוכלו להחליט: אם זה עובד, צריך לאמץ אותה ולשלבה בסל הבריאות, ואם זה לא עובד – אז כמובן לא להכניס".

"רופא מסיים בית ספר לרפואה בלי לדעת שיש טכנולוגיות רפואיות"

יצהרי רואה בבתי הספר לרפואה מחסום נוסף בדרך לאימוץ הטכנולוגיות הרפואיות. "רופא מסיים בית ספר לרפואה בלי שהוא יודע שיש בכלל טכנולוגיות כאלה. אני זה שמכשיר את הרופאים על הטכנולוגיות שלנו, אבל אני רוצה שהחשיפה שלהם תקרה עוד במהלך הלימודים. זה צריך להיות חלק מתהליך ההכשרה של רופא".

אז לבעלי המניות יש עוד למה לצפות? החברה לא נעצרה בשווייה?

"אני לא יודע לדבר על מניות, אבל כן על כיוון החברה. הזדקנות האוכלוסייה מגדילה את השוק שלנו, והמכשור הרפואי הולך ומתפתח כפתרון, גם במקומות שבהם הרפואה הקונבציונלית לא נותנת מענה. התחום מחדש ומתקדם כל הזמן, והמגמה כיום היא מוצרים לבישים ודיאגנוסטיקה. אם לתת כותרת למשימה שלי, הרי שהיא בלי ספק הפיכת הדמיון למציאות. למשל, התחלנו להפיץ מעין שבב אלסטי, שמוחדר מתחת לעור ונקרא רוויל לינק (Reveal LINQ). עלותו כ־3,000 דולר, והוא קולט ומשדר מידע 24/7, תוך התרעה מיידית לרופא המשפחה של המטופל במקרה של בעיה. אחד המטופלים שלנו, איש מוכר בישראל, הורד ממטוס לטיפול רפואי לאחר שהתקשרו אליו מהמרפאה שלו ואמרו לו שהשבב זיהה אצלו פרפור. הוא כמובן ירד, וכך ניצל מאירוע לבבי".