נטישת המערכת הבנקאית: חדוה בר חייבת לבצע בדק בית

עזיבה של שלושה מנכ"לים של שלושת הבנקים הגדולים בתוך חצי שנה מחייבת בדק בית דחוף של המפקחת על הבנקים חדוה בר - הודעת העזיבה של אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים, רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי - שני הבנקים הגדולים בישראל - והודעתה של לילך אשר טופילסקי מנכ"לית בנק דיסקונט השלישי בגודלו - וזאת בפרק זמן של חודשים ספורים, מחייב את הרגולטור לבדוק מה קורה במערכת הבנקאית.  

השלושה שהוזכרו הם ממש לא הפורשים הבודדים. את לאומי עזבו בתקופה האחרונה לא מעט בכירים, החל מקובי הבר, דני כהן, תמר יסעור וקודם לכן איתי בן זאב - כולם מועמדים ראויים להחליף את רוסק עמינח. בפועלים הודיע באחרונה על עזיבה גם רונן שטיין, ראש החטיבה הקמעונאית, עזבו לפניו יעקב אורבך ודני קולר שכעת מתמודדים על תפקיד המנכ"ל במקומו של פינטו ובדיסקונט הודיעה סמוך לעזיבה של אשר טופילסקי ראש החטיבה העסקית אורית אלסטר על עזיבה צפויה ורן עוז, יו"ר כאל הודיע על מעבר לניהול חברת הביטוח מגדל. מדוע בוחרים גם הדרג המשני שיכול בקלות היה להתמודד על החלפת המנכ"ל ולמצוא את עצמם מנהלים של בנק, תפקיד שעד לפני כמה שנים היה משרת חלומות ממש.

הכי קל להגיד שחוק הגבלת שכר הבכירים הוא שהבריח את המנהלים הללו - עלות שנתית של כ-3 מיליון שקל לא מצדיקה את כאב הראש הרגולטורי והאחריות הכבדה, במיוחד עם תנאים מפנקים כמו פנסיה מוקדמת נדיבה. המוכשרים שבהם גם מוצאים גו'בים מתגמלים הרבה יותר - כמו למשל טופילסקי אשר מצטרפת כשותפה בכירה בקרן ההשקעות פימי וגם רוסק עמינח שלפי הערכות תתברג בגוף בינלאומי. ומי שלא יוכל להסתפק בכמה מושבים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות כדי לסגור את החודש לא רחוק ממגבלת השכר. אז למה להתאמץ?

אבל זהו הסבר פשטני. תעיד על כך הרשימה הארוכה של המתמודדים לתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים והנכונות של מנהלים כמו רן עוז או קובי הבר שעזב לפני שנה את לאומי לטובת מינויו למנכ"ל ביטוח ישיר "להסתפק" בעלות השכר המוגבלת לטובת מינוים למנכ"ל. 

חדוה בר חייבת לזמן את המנהלים הפורשים לשיחת הבהרות, להבין איתם מדוע הם בחרו לעזוב את המערכת, האם מדובר בצירוף מקרים בלבד או שהרגולציה המתהדקת, העליהום על המערכת הבנקאית (עם ועדת כבל בראש התוקפים) ומגבלת השכר הם שמרחיקים אותם - עליה לברר אם מדובר בגל עזיבות שיימשך או שעכשיו, לאחר שהדור הוותיק שהכיר את המערכבת הבנקאית של "העולם הישן" פורש לכיוונים חלופיים, המערכת הבנקאית תתייצב.

יש שיטענו בציניות שלא באמת משנה מי יעמוד בראשו של בנק וכי מדובר במערכת משומנת שממילא עובדת היטב, כמעט כמו טייס אוטומאטי. זה כמובן לא נכון. הבנקאות משתנה, היא הופכת דיגיטלית יותר, היא מתמודדת עם איומים לא רק מצד חברות כרטיסי האשראי ושחקנים חוץ בנקאיים אלא מצד ענקיות טכנולוגיה שהופכות בשקט בשקט לענקיות פיננסים לא מפוקחות, היא מחייבת התאמות גם מצד הרגולטור וגם מצד הבנקים עצמם. הבנקים בסופו של דבר הם גופים עתירי כוח אדם עם אלפי עובדים, ומשרתים מיליוני לקוחות. אם לא די בכך, מדובר גם בחברות ציבוריות שאמורות לספק תשואה לחסכונות הפנסיה של הציבור. בר חייבת לבצע את בדק הבית ולהעביר מסקנותיה המרגיעות (או שלא) לציבור. ויפה שעה אחת קודם.

חדוה בר המפקחת על הבנקים צילום: עמית שעל