בלעדי לכלכליסט
נחתמה העסקה: קרן סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את השליטה בבזק
לאחר שהצעת סרצ'לייט ודוד פורר זכתה לרוב גדול בקרב מחזיקי האג"ח של בי־קום, העסקה נחתמה רשמית. סרצ'לייט ופורר ישלמו 485 מיליון שקל עבור השליטה בבזק. כעת על העסקה לקבל את אישורם הסופי של ביהמ"ש, הנושים, משרד התקשורת ומשרד הביטחון
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
בעלי בית חדשים בדרך לבזק: היום (ב') נחתם ההסכם בין אינטרנט זהב, החברה־הבת בי־קום - בעלת השליטה בבזק - וקרן סרצ'לייט האמריקאית ואיש העסקים הישראלי דוד פורר. לפי ההסכם, סרצ'לייט ופורר ישלמו 485 מיליון שקל תמורת 75% ממניות בי־קום, שמחזיקה ב־26.3% ממניות בזק. פורר ישלם 97 מיליון שקל וקרן ההשקעות האמריקאית תשלם את היתר.
- מבחינת המשקיעים עסקת בזק כבר סגורה: המניות מזנקות
- מחר: מחזיקי האג"ח של בי-קום יקיימו הצבעה שנייה בתוך שבוע על מכירת בזק
- עסקת בזק מתעכבת: ביהמ"ש הורה למחזיקי בי-קום לקיים הצבעה חדשה
החתימה התאפשרה לאחר שהיום בצהריים פורסמו תוצאות ההצבעה של מחזיקי האג"ח של בי־קום על ההצעה, שבה זכתה ההצעה לרוב גדול של 81%. בהצבעה זו נדרש רוב של 51% בלבד. בשבוע שעבר כבר התקיימה הצבעה, שבה ההצעה זכתה לרוב של 69.8%, אך בסופו של דבר הוחלט לקיים הצבעה נוספת, שכן ברגע האחרון סרצ'לייט ופורר החליטו לשנות את דרישתם המקורית, שבמסגרתה דרשו רוב של 75% הדרוש גם בהצבעה המחייבת על העסקה, ולהסתפק ברוב של 60%־70%. המהלך נועד לעקוף את ההתנגדות של חברת הביטוח הראל ובית ההשקעות אלטשולר שחם, שמחזיקים יחדיו בכ־30% מאג"ח ג' של בי־קום, ושבלעדיהם ההצעה לא היתה זוכה לרוב הדרוש.
בשל השינוי הרטרואקטיבי, אלטשולר שחם פנה לבי־קום וטען שלא ניתן לקבלו. לאחר שהחברה פנתה לבית המשפט ולנאמן האג"ח, הוחלט לקיים הצבעה נוספת, חרף העובדה שלפי החלטת השופט איתן אורנשטיין ניתן היה לחתום על העסקה בכל זאת. התנאי של סרצ'לייט ופורר היה שההצבעה תתחיל ביום ראשון, תסתיים היום ב־09:00 ושהתוצאות יפורסמו בצהריים.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
כעת, כדי שבזק תחליף ידיים באופן סופי, יש לקבל את אישור בית המשפט לעסקה, לאחר מכן לערוך הצבעה מחייבת ולקבל שלל אישורים רגולטוריים, בהם אלו של משרד התקשורת ומשרד הביטחון. המחשבה על ההצבעה הסופית היא שהניעה את סרצ'לייט ופורר להצהיר שהם מעוניינים ברוב של 75% בהצבעה האינדיקטיבית כדי לדעת שההצעה לא תתקל בהתנגדות בהמשך.
אם לא יהיו הפתעות, ניתן לומר שבזק מחליפה ידיים במחיר נמוך משציפו לו בהתחלה. במירוץ לרכישת בזק, שהחל עם אובדן השליטה של שאול אלוביץ' בקבוצת יורוקום שדרכה שלט בבזק, השתתפו מספר רב של גורמים. כך, למשל, הצעתו הראשונה של נתי סיידוף עמדה על תמורה כוללת של 750 מיליון שקל. בהמשך הוגשה הצעה נוספת, נמוכה בחצי מיליארד שקל, שלאחר מכן שופרה לכ־400 מיליון שקל. האחים נוימן, לעומת זאת, הציעו לראשונה תמורה כוללת של 450 מיליון שקל ובהמשך שיפרו את הצעתם ל־730 מיליון שקל. אדוארדו אלשטיין הציע הצעות שנעו בין 750 מיליון שקל ל־1.1 מיליארד שקל. סרצ'לייט עצמה הגישה הצעה של 378 מיליון שקל עבור השליטה באינטרנט זהב. גד זאבי הציע 300 מיליון שקל במזומן ועוד 300 מיליון שקל בכפוף לעליית מניית בזק. במילים אחרות, ייתכן שבשלב מוקדם יותר היה ניתן לקבל תמורה גדולה יותר.
עם זאת, במסגרת ההסכם, מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב מקבלים את מלוא החוב כלפיהם (730 מיליון שקל) ושיעור ההחזר צפוי לעמוד על 45%-50%, ואילו מחזיקי האג"ח של בי־קום לא סופגים תספורת משום שהחוב עובר לידי סרצ'לייט ופורר. מי שיוצאים מופסדים מהעסקה אלו הבנקים הנושים של יורוקום, שלהם חייבת החברה 1.4 מיליארד שקל ושמאבדים את הנכס המרכזי שלהם.