"אני כבר לקחתי בעצמי את רוב הסיכונים, המשקיעים ייהנו מהאפסייד"

משפחת קאסלה מחזיקה ברא"מ באמצעות חברת נורת'ווד אקספלוריישן ישראל (השותף הכללי בשותפות) — שבעלי המניות בה הם החברה הפרטית של משפחת קאסלה נורת'ווד אקספלוריישן (90%), ג'ק סבג (5%) ויצחק גולדשטיין (5%), שהוא גם אחד ממורשי החתימה בשותף הכללי ברא"מ.

סבג, המכהן כמנכ"ל רא"מ, הוא אחד ממייסדי נורת'ווד אקספלוריישן ישראל, ומנהל את פעילות האנרגיה של משפחת קאסלה בישראל כבר יותר מתשע שנים. לסבג ניסיון בניהול פרויקטים בתחום האנרגיה, והוא מכהן גם כדירקטור בשתי חברות פרטיות: ספי סאן אחזקות וקאסאל קידוחים. גולדשטיין, המקורב למשפחת קאסלה, הוא הרב הראשי של ישיבת התפוצות בירושלים.

רישיון רותם מזרח שרא"מ מחזיקה בו, הוכרז כתגלית בידי משרד האנרגיה

מוצאה של משפחת קאסלה מסיציליה, וראשיה היגרו לאוסטרליה בשנות החמישים. אבי המשפחה פיליפו ואשתו מריה החלו לייצר יין ב־1969, על פי מסורת משפחתית מהמאה ה־19, בסמוך לעיר גריפית' שבמדינת ניו סאות' וויילס שבאוסטרליה. פיליפו נפטר לפני כעשור, וכיום מנהל את עסקי היין הענפים בנו ג'ון, שדורג עם משפחתו במקום 45 ברשימת 250 עשירי אוסטרליה שפרסם העיתון "The Australian". הונם של ג'ון קאסלה ושני אחיו ג'וזפה ומרסלו מוערך ב־1.69 מיליארד דולר אוסטרלי (כ־1.17 מיליארד דולר ארה"ב). הם מחזיקים בהונם באמצעות חברה משפחתית שנתוניה הכספיים אינם גלויים, אך ל"כלכליסט" נודע כי מחזור העסקאות השנתי של היקב המשפחתי מוערך ב־360 מיליון דולר (ארה"ב).

ג'ון קאסלה מבעלי שותפות ראמ צילום: עמית שעל

משפחת קאסלה, שפיתחה את מותג היין ילו טייל (Yellow Tail), היא יצואנית היין הגדולה באוסטרליה, המוכרת את תוצרתה ביותר מ־50 מדינות. היקב המשפחתי מעסיק יותר מ־700 עובדים, מפיק יין מכרמים המשתרעים על פני כ־60 אלף דונם ויש לו יכולת ביקבוק של 36 אלף בקבוקים בשעה. קאסלה הבן הוא גם זה שהוביל את ההחלטה להשקיע בתחום הפקת האנרגיה בישראל באמצעות שותפות רא"מ, שנוסדה ב־2016 ומתכננת להקים במישור רותם בנגב שני מתקנים להפקת נפט וחשמל.

רא"מ מחזיקה (100%) ברישיון רותם מזרח, שהוכרז באחרונה כתגלית בידי משרד האנרגיה. שטח התגלית משתרע על יותר מ־2,900 דונם באזור ייעודי לכרייה, סביב מכרה פעיל לפצלי שמן. על פי הערכת מומחה חיצוני בלתי תלוי, עתודות פצלי שמן בשטח הזה נאמדות ב־245 מיליון טונות, שמהן אפשר להפיק 135 מיליון חביות נפט.

בתהליך הפקת האנרגיה יוזנו מתקני רא"מ בפצלי שמן ובכ־200 אלף טונות בשנה של פסולת פלסטיק עירונית בלתי מתכלה. את הפלסטיק יספקו חברת ורידיס, שבשליטת דלק רכב של גיל אגמון, וקבוצת האחים יעקובי. פעילותה של השותפות משתלבת עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה, המקדם הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת המהווה בעיה סביבתית גוברת. האחים יעקובי גם מחזיקה ב־8.88% משותפות רא"מ.

מה הוביל אותך להפקת אנרגיה בישראל?

ג'ון קאסלה: "יש לי כבר פעילות גלובלית להפקת משאבי טבע ומינרלים. את ישראל הכרתי עוד בצעירותי, באמצעות חבר אוסטרלי, אף שכמשפחה קתולית ירושלים תמיד היתה בלבנו. האמת היא שמאז ומעולם הרגשתי קרבה לישראל, והתחושה הזו רק התחזקה כשהגעתי לכאן. חיפשנו להשקיע בתחומי הפקת האנרגיה, וכשהגיעה ההזדמנות הנכונה החלטנו לנצל אותה. האפשרות להשקיע בפצלי השמן נקרתה בדרכי וחיזקה אצלי את ההבנה עד כמה תחום הפקת האנרגיה חשוב לי. במקרה של רא"מ, הקסים אותי הרעיון של המרת אנרגיה מצורה אחת לצורה חדשה לחלוטין, וכאיש עסקים ראיתי את הפוטנציאל הגלום בכך. חיפשתי מנהל שיידע להרים את הפעילות של רא"מ מאפס. נציגים שלי, שהגיעו לכאן, נפגשו עם כמה מועמדים פוטנציאליים, ובכללם ג'ק סבג, שעסק באותה תקופה בניהול פרויקטים הומניטריים בינלאומיים בשיתוף עם ארגון US Aid, ומאחוריו ניסיון ארוך ורקע ניהולי ושיווקי בתחום הלוגיסטיקה הבינלאומית. הקמת רא"מ חייבה, בין השאר, פעילות לוגיסטית ענפה, יכולת לעבוד מול גורמים בינלאומיים וניסיון בהרמת פרויקטים משלב ההתחלה, כך שסבג התאים לי. בתחילה רצינו שיהיה דירקטור בחברה, אך לאחר מכן החלטנו למנותו למנכ"ל הפעילות שלנו בישראל".

מי שמכהן כיו"ר שותפות רא"מ הוא ד"ר יעקב מימרן, שהיה בעבר הממונה על תחום הנפט במשרד האנרגיה. מימרן, גיאולוג בהכשרתו, הוא אחד מבכירי תחום האנרגיה בישראל, עם ניסיון של עשרות שנים, ובכלל זה בתקופת התגליות הגדולות של הגז. "בשנת 2016, כאשר התחלנו לקדם את נושא ההנפקה", מסביר קאסלה, "חיפשנו יו"ר מתאים, כזה שיראה איתנו עין בעין את החזון והפוטנציאל הטמונים בפעילות שלנו. הצענו לד"ר מימרן את התפקיד והוא נענה". סבג הוא זה שהכיר בין קאסלה ומימרן, שהצטרף לרא"מ במטרה לקדם את פרויקט פצלי השמן המורכב, לאחר לא מעט ניסיונות בתחום שלא צלחו. עם הבולטים בהם נמנה פרויקט שאפתני של חברת IEI, שהתכוונה להפיק אנרגיה מפצלי שמן באמצעות חימום הקרקע.

הפרויקט של רא"מ שונה משמעותית מפרויקטים קודמים בתחום, שכן מדובר בכרייה פתוחה של פצלי השמן משטח התגלית שסובב מכרה פעיל, ללא חימום הקרקע. בנוסף, המתקנים יספקו פתרון לבעיית ההטמנה של 200 אלף טונות פסולת פלסטיק. העיבוד המשולב של פצלי שמן ופסולת פלסטיק הוא בבחינת Game Changer, מאחר שהעובדה שהפלסטיק עצמו מופק מנפט תגביר את היקף התפוקה של הנפט והחשמל מכל טונה של פצלי שמן וגם תשפר את איכות הנפט.

האם אתה בונה על קשריו הפוליטיים של מימרן?

"הוא מונה הודות לידע ולהבנה הרחבה שלו בעולם האנרגיה והגיאולוגיה, וקשריו הפוליטיים לא הובאו בחשבון".

יין ואנרגיה רחוקים זה מזה בערך כמו ישראל ואוסטרליה. איך אתה מסביר את השילוב הזה בעסקיך?

"על פי השקפת עולמי, עסקים טובים הם כאלה שנבנים לטווח הארוך. יין הוא הרי משהו שהולך ומשתבח עם הזמן, וגם חברה משפחתית כמו שלנו בעצם חושבת לטווח ארוך. גם בתחום האנרגיה לא בדיוק חושבים לטווח הקצר".

ספר על מותג היין שלכם ילו טייל, שפחות מוכר פה.

"מדובר במותג השני בגודלו באוסטרליה, וביין האוסטרלי המיובא ביותר לארה"ב. ילו טייל הוא גם היין המיובא ביותר ליפן, ובבריטניה הוא מספר שלוש. אנחנו נמצאים בשלבי חדירה לסין, ומתמקדים כרגע בהגדלת החשיפה למותג שלנו שם".

מה הקשר של המשפחה לענף היין?

"אבי היגר לאוסטרליה ב־1957, ובתחילת דרכו שם היה עובד ייצור. חצי מאוכלוסיית העיר גריפית', שבסביבתה התיישב, מוצאה מאיטליה. הוא התחיל לייצר יין ב־1969, כך שהשנה אנחנו חוגגים 50 ליקב שלנו. ההתחלה היתה צנועה מאוד, אבל כיום זה עסק היינות הגדול ביותר באוסטרליה. יש לנו גם עסקים בתחום המתכות. אנחנו מפיקים זהב ונחושת, וגם פועלים בתחום כריית וחציבת המינרלים. לא פיתחנו את המכרות מאפס, אלא רכשנו אחזקות בעסקים קיימים".

ולגבי הפקת הנפט כאן בישראל?

"האפשרות להשתמש בפלסטיק במסגרת תהליך הפקת הנפט מפצלי השמן פותרת בעיה סביבתית, ואני רואה בכך חשיבות גדולה. השימוש בחומרים השונים יחד מייצר גם הזדמנות מסחרית וגם תרומה גדולה לעולם. התעשייה באוסטרליה חזקה מאוד במיחזור, וביקבים שלנו אנחנו, למשל, ממחזרים מים. אנחנו משקים עם מי השפכים שלנו, הממוחזרים ברמה הגבוהה ביותר שיש. החברה שלנו דוגלת בהגנה על הסביבה, ולכן גם אין דישון כימי בכרמים שלנו".

ההשקעה בישראל נראית קצת קטנה עליכם לעומת היקפי הפעילות שאתם מורגלים בהם.

"זה לא פרויקט קטן, מבחינתנו. יש ברא"מ השקעות הוניות בהיקף של יותר מ־200 מיליון דולר, ומעורבים בו גם שחקנים בינלאומיים ומימון גלובלי. אני גם אוהב את העובדה שמדובר במשהו חדש. תעשייה שכלל לא קיימת כיום, עובדים חדשים, מוצרים חדשים. אתה לא מייצר משהו שלוקח מאחרים, וזה סוג הפרויקטים שאני אוהב".

ומה דחף אתכם להנפיק את הפעילות בישראל, ולמה כל כך מוקדם לפני התחלת ההפקה בפועל?

"חשבתי שהמשקיעים המקומיים יראו את מה שאני ראיתי, והאמנתי שיש בו עתיד. הערכתי שבסופו של דבר השוק יתמוך בזה. ולגבי תזמון ההנפקה, הוא לא היה מוקדם מדי. הפרויקט כבר עבר כברת דרך ארוכה בענייני הרגולציה, ההנדסה וההיבטים הכלכליים שלו. בנוסף, הפיכתו לציבורי מעניקה לו יתרונות משמעותיים בהיבטים כמו ממשל תאגידי ושקיפות מול הרשויות. ההנפקה נותנת לרא"מ מעמד של שותפות ציבורית עם גופים פיננסיים. ולבסוף, חשוב לנו שהשוק יכיר אותנו ככל שנתקרב לסגירה הפיננסית. מדובר בפרויקט תשתית גדול, המחייב בשלב מתקדם זה את ההכרה מצד המשקיעים והשוק".

מדוע נכשל ניסיון ההנפקה הראשון?

"לא הגיעו מספיק משקיעים, והחמצנו את יעד ההנפקה במיליון שקל. לאחר מכן קיבלנו החלטה אסטרטגית להפוך את הפרויקט לשותפות ציבורית בבורסה. בהנפקה השנייה ביצענו שינויים במבנה הגיוס, הוספנו כתבי אופציות והפכנו אותה למושכת יותר עבור המשקיעים".

איך אתה חווה את העבודה מול גורמי הרגולציה בישראל בנושא כה מורכב?

"הרגולציה קפדנית גם בישראל וגם באוסטרליה, אבל שם כבר צברו יותר ניסיון בפרויקטי אנרגיה ומינרלים, בעוד בישראל הרגולציה לגבי פרויקטים כאלה יכולה לקחת יותר זמן. אני מקווה שהפרויקט שלנו יקבל הכרה גם כפרויקט סביבתי, ובנוסף הוא ייצר מקומות עבודה בדרום הארץ ויתרום לגיוון מקורות האנרגיה של ארצכם".

"פוטנציאל הנפט בפצלי השמן באזור מישור רותם הוא מיליארדי חביות"

שותפות רא"מ מתכננת להתחיל בהקמת המתקנים שלה במישור רותם בנגב בסוף 2020, ולהתחיל להפיק נפט מפצלי השמן שיעורבבו עם פסולת פלסטיק בשנת 2023.

מה היעד העסקי שלכם?

"אני רוצה לראות שש יחידות ייצור, ובטווח הארוך אני מקווה שגם יותר. כמות הנפט שיש בפצלי שמן בנגב גדולה מאוד. יש לנו כיום 3 קמ"ר, אבל הפוטנציאל בסביבה הוא שטח של 20 קמ"ר באזור מישור רותם, שבו מדובר על מיליארדי חביות נפט. זה האזור שבו התעשייה תתרחב ותצמח. הפרויקט התקדם מאוד בשנים האחרונות, ומאז ההנפקה השגנו את רוב היעדים. התקבלה המלצה להקצאת קרקעות ממשרד הכלכלה, השותפות קיבלה רישיון לתגלית ממשרד האנרגיה, ואנחנו פועלים לקבלת אישור תכנוני מרשות מקרקעי ישראל. יש עוד שורה של אבני דרך בדרך להשגת הסגירה הפיננסית בשלושה תחומים עיקריים: בתחום הרגולציה, בתחום הטכנולוגי - שבו נמשך הפיתוח והולך ומושלם התכנון ההנדסי לקראת הקמת המפעל - ובתחום המסחרי, שבמסגרתו פועלת רא"מ לחתום על הסכמים מהותיים להקמת המפעלים ולמכירת המוצרים".

מריה קאסלה ובניה 1969 צילום: אתר החברה

האם תמכור יחידות השתתפות של רא"מ אם ביצועיהן לא יהיו טובים?

"תמכתי בפרויקט הזה שמונה שנים בכספי המשפחה, ואני יודע שזה פרויקט שמצריך זמן. אני כבר לקחתי עד היום את רוב הסיכונים - המשקיעים ייהנו בעיקר מהאפסייד. הייתי מחויב אז, ואני מחויב כיום. סבלנות היא מילת המפתח".