בלעדי לכלכליסט
מי יחליף את ברודט: שליש מהדירקטורים בלאומי מתמודדים
ארבעה מבין 12 חברי הדירקטוריון של בנק לאומי מתמודדים על תפקיד יו"ר הבנק לקראת פרישתו של דוד ברודט בסוף יולי. כיצד קרה שההצבעה תיערך פחות מחודש לפני פרישתו של ברודט, מי הפייבוריטים ואיך יתבצע הליך הבחירה בפועל
יו"ר בנק לאומי הפורש דוד ברודט הודיע כי מחליפו ייבחר בהצבעה שתיערך ב־30 בחודש. קרבות הירושה מעוררים מתח רב בדירקטוריון, בין השאר משום שעד לאחרונה ברודט - שכיהן בתשע השנים האחרונות - נמנע מלדון בנושא, ומשך את הבחירה של מחליפו כשהוא מותיר ערפל סביב מועד הבחירה. מקורב לדירקטוריון סיפר: "לא היה תקין לדחות ולדחות את התהליך, עד שבשלב מסויים ברודט הבין שאי אפשר לדחות יותר והביא אותו לאישור".
- ממה חוששים בבנק לאומי - שלא מרתיע את הבנקים הקטנים מלהסתער על האשראי הקמעונאי
- האם היועמ"שית המיתולוגית של לאומי תתמודד על תפקיד יו"ר הפועלים?
- נבחרו המועמדים לדירקטוריון לאומי: מנכ"ל מנורה לשעבר ומנכ"ל ישראכרט לשעבר
יו"ר לאומי דוד ברודט. היו שגרסו כי ברודט דחה את תאריך בחירת מחליפו כדי שיו"ר ני"ע שמואל האוזר יוכל להתמודד צילום: עמית שעל
ברודט נקב במועד שבו ייבחר מחליפו בישיבה שנערכה לפני כחודש, אך עד כה התאריך היה ידוע לדירקטורים בלבד. התאריך כמעט שאינו משאיר זמן לחפיפה, שכן ברודט יפרוש 21 יום בלבד לאחר אותה ישיבה. עם זאת, בלאומי מקווים שהעובדה שארבעת המועמדים להחליפו בתפקידו מכהנים כדירקטורים, תקל על הליך החפיפה ותקצר אותו.
לפני כשנה סימנה הוועדה למינוי דירקטורים במערכת הבנקאית מועמד מטעמה, יורם טורבוביץ', אבל למרות ההערכה הרבה לה הוא זוכה בקהילה העיסקית, קמה ביקורת בקרב גופים עסקיים, שטענו כי הוא מזוהה מדי עם בעלי ההון, ובסופו של דבר בעלי המניות החליטו שלא לתמוך במינויו. גם חברת הייעוץ הבינלאומית ISS המליצה לבעלי המניות הזרים בלאומי להצביע נגד בחירתו, בנימוק שתמיד עדיף לתמוך בדירקטור מכהן ובעל נסיון, שמכיר את החברה.
הדירקטורים שצפויים להתמודד במירוץ לתפקיד יו"ר הבנק הם ד"ר שמואל (מולי) בן צבי וד"ר אוהד מראני, שנבחרו לכהונה נוספת כדירקטורים, ד"ר סאמר חאג' יחיא ויצחק (איציק) שריר, שהצטרף במפתיע.
למעשה, נוצר בדירקטוריון מצב כמעט חסר תקדים שבו שליש מ־12 חברי הדירקטוריון עומדים לבחירה בפני שני שליש מהחברים האחרים.
בבנק היו מי שמתחו ביקורת על הדחיה החוזרת ונשנית של ברודט את ההצבעה. היו שגרסו כי הדבר נועד לפתוח אפשרות לכניסה של מועמד חיצוני, דוגמת פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, שהיה מועמד לתפקיד אך החמיץ בחירה כמעט ודאית בשל יומיים שחסרו לו לסיום תקופת הצינון.
מקורב לדירקטוריון העיד על המועמדים: "איש מהם לא כוכב ברמה של טורבוביץ' מבחינת הבנה ונסיון עסקיים, ובכל מקרה הבחירה תהיה סוג של ברירת מחדל".
הליך הבחירה: הצבעה חשאית, גם ברודט בוחר
לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה, כיוון שכך מכהנים בו שלושה סוגי דירקטורים: דירקטור חיצוני, דירקטור בלתי תלוי ודירקטור "אחר". הכהונה של כל דירקטור מתחדשת אחת לשלוש שנים.
בשל ההיכרות בין המועמדים לבוחרים, ההצבעה תהיה חשאית. סיבה נוספת היא כדי למנוע מצבים של פירוש התנהלות עתידית של היו"ר הנבחר מול גורם שבחר או לא בחר בו.
כדי להיבחר על מועמד יהיה לקבל תמיכה של חמישה חברים לפחות - רוב של יותר ממחצית.
 | |||
אלא שניתן להניח שבתום ההצבעה לא יהיה רוב מוחץ לאחד המתמודדים. כיוון שכך, המועמד שקיבל את מספר הקולות המועט ביותר ינשור, וייערך סיבוב שני בין שלושת האחרים. המועמד שנשר יוכל להצביע הפעם, ואם שוב לא יהיה רוב של חמישה קולות, ייערך סיבוב שלישי בו ישתתפו שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר - והפעם יידרש רוב של שישה מצביעים מבין עשרת בעלי זכות הבחירה.
השאלה האם ראוי שברודט יבחר במחליפו עלתה לדיון לא פורמלי, שכן מדובר בגורם שמיד אחרי הבחירה יעזוב את הבנק. הוחלט שברודט יוכל לבחור, וקולו יהיה שווה ערך לקולם של שאר הדירקטורים, ובהם יואב נרדי, אסתר דומינסיני ואסתר לבנון, והדירוקטורים החיצוניים ציפי סמט, יצחק אידלמן, יורם גבאי ותמר גוטליב - שני האחרונים נבחרו רק בחצי השנה האחרונה.
המרצה מהארוורד או מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
מאז הודעתו של ברודט, המתמודדים מקיימים פגישות אישיות עם כל אחד משמונת הדירקטורים הנותרים. חלקם מערבים גם גורמים חיצוניים כגון בתי השקעות, בכירים במערכת העיסקית, רגולטורים, דירקטורים לשעבר ואפילו פוליטיקאים, כדי שאלו יעשו להם לובינג בקרב הבוחרים.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
הפגישות הן של שעה, בדרך כלל בבתי קפה. מקורב לדירקטוריון הסביר ל"כלכליסט": "אלה פגישות רגילות שבהן המועמד מציג את היתרונות שלו ולמה הוא מתאים יותר מאחרים, יש דירקטורים ששואלים שאלות נוקבות כמו כיצד היו"ר יחליט במצבים עדינים בנושא הבנק. יש מועמדים שמצפים לתשובה מיידית אם הוא מצביע לו או לא, אבל אנשים שלא רוצים להצביע לך לא יגידו את זה, אלא במקרה הטוב יתנו לך לקרוא בין השורות. במפגשים כאלה אתה יודע שהתשובות שתקבל מהבוחר אינן בהכרח מה שהוא יצביע בפועל. מעט מאד יגידו לך את עמדתם: הם יקשיבו, יהנהנו - אבל רק הם יודעים איך יצביעו".
המירוץ צמוד ומי שמסתמנים כמובילים הם חאג' יחיא ומראני.
ההערכה היא שברודט מעדיף את מראני, שגדל איתו במשרד האוצר, ואם אכן כך הדבר הרי שהדירקטורים שמזוהים עמו - ולא ברור כמה כאלה יש - יצביעו איתו בעד המועמד. עם זאת, מקורבים לדירקטוריון טוענים שאין להערכות אלה ביסוס, כמו גם לשמועות שרקפת רוסק עמינח המנכ"לית, תרגיש נוח יותר במידה שמראני ייבחר. רוסק עמינח הקפידה שלא להיות מעורבת עד כה בתהליך בשום צורה. "היא נזהרת מזה כמו מאש ולא מדברת על זה אפילו עם בעלה", אמר אחד המעורבים.
בינתיים חברי הדירקטוריון לא ממהרים לחשוף את הקלפים, ולא תמיד דעתם ברורה. אחת החברות זכתה לכינוי "שרת התשבוחות", מאחר שאחרי כל מצגת של אחד ממועמדים הדירקטוריון, היא משבחת את המציג, וממעטת לבקר.
המתח בין המועמדים היה קיים עוד לפני שברודט קבע תאריך לבחירת מחליפו. בבנק מספרים כי לפני כשנתיים נפגע חאג' יחיא לאחר שברודט לא חידש את כהונתו כחבר הוועדה החשובה ביותר בדירקטוריון, ועדת הביקורת. לאחרונה החריף המתח ביתר שאת, בביקור של המפקחת על הבנקים חדווה בר בישיבת הדירקטוריון של לאומי: בביקור זה, הושיבו את שמואל בן צבי הושב בפינת השולחן, רחוק מבר, והוא לא הסתיר את כעסו בפני דירקטורים אחרים. עם זאת בסביבתו אמרו לנו כי בישיבה הוא הרגיש נוח ואמר את דעתו המלאה על הנושאים שנדונו.
