ישראכרט בחזית נגד הבנקים: שווי הנפקת שב"א בסכנה

לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט לחצו כאן

רגע לפני הנפקת חברת שירותי תשתית התשלומים שב"א (שירותי בנקים אוטומטיים) במסגרת הפרידה הנדרשת של הבנקים מהשליטה בה במסגרת חוק שטרום, שב"א שגוזרת קופון כל פעם שמי מאיתנו מגהץ את כרטיס האשראי שלו, מפרסמת דו"חות חזקים במיוחד.

אחד המקורות המרכזיים לעלייה החדה ברווח הזה, להוציא רווחי תיק ניירות ערך, הוא החלטת החברה כבר ברבעון הרביעי של 2018 לגבות תשלום מחברות כרטיסי האשראי בגין מסופי תשלום מחוברים (הנמצאים בבתי העסק) שלא עברו דרכם עסקאות. אלא שדו"חות שב"א חושפים שחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, שעד לפני חודש נשלטה על ידי בנק הפועלים, אחד השותפים הגדולים בשב"א, מסרבת להעביר לה את התשלום החדש בטענה כי אין לשב"א זכות לגבות אותו.

ישראכרט פנתה לרגולטורים נגד התשלום

לטענת שב"א, היא "בדעה שיש לה הזכות המלאה לקבל הכנסה זו והיא פועלת לגביית הסכום מאותו סולק". מישראכרט, לעומת זאת, נמסר אתמול (שבת) כי "שב"א הודיעה לפני זמן מה שתחל לגבות תשלום על מסופים לא פעילים בניגוד למה שהיה מקובל בעבר וללא כל הצדקה ברורה. בנוסף, הדבר נעשה להבנתנו מבלי ששב"א קיימה תהליך נאות לאישור העמלה. ישראכרט פנתה לרשות התחרות ולבנק ישראל ומצפה שלא יאשרו לשב"א לגבות עמלה זו. עוד יובהר שמסופים אלו הנם צורך של בתי העסק לשימושים שונים כגון גיבוי, וניתוקם יפגע בבתי העסק".

הנפקת שב"א צפויה לצאת לדרך בשבועות הקרובים לפי שווי של 300־350 מיליון שקל, אך החזית שפתחה ישראכרט עלולה לפגוע בתמחור ההנפקה.

מרגע ההנפקה של ישראכרט היא כבר מוכנה ללכת ראש בראש מול הבעלים לשעבר, בנק הפועלים, שנדרש למכור את אחזקותיו. הפועלים מחזיק ב־24.5% ממניות שב"א (לאחר מכירת 10% למסטרקארד העולמית), בנק דיסקונט ב־20% ובנק לאומי ב־32.2% (לאחר שמכר 10% לוויזה העולמית). 3.3% נוספים מוחזקים על ידי הבנק הבינלאומי.

התשלום החדש אחראי לזינוק ברווח של שב"א

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2019 זינק פי שלושה עד ל־8.2 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כשבשנת 2018 עמד הרווח על 2.6 מיליון שקל. אלא שעיקר הזינוק מוסבר ברווחי השקעות שנרשמו ברבעון תחת הכנסות מימון בזכות הרבעון החזק בשווקים. הרווח לפני מס בנטרול הכנסות המימון הנובעות מתיק ניירות הערך של החברה, שתרם לרווח לפני מס 2.77 מיליון שקל לעומת 920 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד, הסתכם ב־7.7 מיליון שקל. עדיין מדובר בעלייה חדה של 76% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ה־EBITDA של שב"א הסתכם ברבעון ב־9.1 מיליון שקל לעומת 5.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - כשעיקר העלייה מוסבר בעלייה בהכנסות בזכות תחילת הגבייה בגין מסופים שלא מעבירים עסקאות.

מנכ"ל הפועלים, אריק פינטו צילום: אוראל כהן

הכנסות החברה לפני הכנסות המימון הסתכמו ברבעון הראשון של השנה ב־19.7 מיליון שקל, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממתן שירותים לחברות כרטיסי האשראי, עיקר הפעילות של שב"א, הסתכמו ברבעון ב־17.7 מיליון שקל - עלייה של 22.9% הנובעת, כאמור, בעיקר מחיוב חברות כרטיסי האשראי בגין מסופים מחוברים שאינם מעבירים עסקאות. הכנסות אלו החלו ברבעון האחרון של 2018 והסתכמו ברבעון הראשון של 2019 ב־2.2 מיליון שקל, כ־11% מההכנסות ברבעון, יחד עם עלייה בהיקפי הפעילות. ההכנסות ממתן שירותים לאחרים הסתכמו ברבעון ב־1.99 מיליון שקל - עלייה של 25.1% הנובעת בעיקר מהפצה ושירות לתוכנה האשראית PC והתוכנה האשראית EMV PC.

מחברים את הקופה רק בחגים? תשלמו בכל השנה

בגין כל מסוף תשלום המחובר למערכות החברה, היא גובה תשלום חודשי קבוע בגובה 15 שקל, עבור ניהול ועדכון המסוף. התשלום משולם לשב"א על ידי כל חברות כרטיסי האשראי בדרך של חלוקה בעיקר בהתאם לכמות העסקאות שהועברו מהמסוף לכל סולק באותו החודש. אלא ששב"א החלה לגבות ברבעון הקודם גם על מסופים שאינם מעבירים עסקאות. בישראל קיימים היום כ־200 אלף מסופי תשלום אבל לא כולם פעילים. כך, למשל, סופרמרקט שחלק מהקופות בו לא עובדות באופן סדיר ונפתחות רק בתקופות של עומס כמו חגים, בהן המסוף מחובר אמנם למערכת אבל לא עוברות דרכו עסקאות. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ההכנסות משירותים לחברות כרטיסי האשראי צמחו ב־3.3 מיליון שקל.

אם ננטרל את תוספת ההכנסות ממסופים לא פעילים, העלייה בהכנסות הסתכמה במיליון שקל בלבד, או עלייה של 7% במקום עלייה של 23%. תוספת ההכנסות מהגבייה החדשה אחראית לעלייה של 14% בהכנסות מול הרבעון המקביל. לפי התשקיף, יש עשרות אלפי מסופים כאלה שעד לפני חצי שנה לא נגבה מהם תשלום.

החל מהרבעון השני של 2019 החלה שב"א לגבות תשלום חדש נוסף מהסולקים - 4 שקלים מכל מסוף שמחובר ל־Pin Pad. מדובר ברכיב שבאמצעותו מזוהה כרטיס חיוב חכם שבשנים הקרובות ניתן יהיה לשלם דרכו מבלי לבצע פעולת גיהוץ, אלא על בסיס טכנולוגיה ללא מגע, שעבורה פיתחה שב"א מערכת תשלום מבוססת EMV. מדובר בזיהוי מחמיר שידרוש הקשת קוד סודי ובשב"א יגבו על האפשרות הזו מחברות כרטיסי האשראי 4 שקלים על כל מסוף שאליו יחובר הרכיב הזה.