פרשנות
פנו דרך לחוק הדרקוני הבא
הגבלת שכר רגולטורית פוגעת בשוק החופשי, אבל בדיוק לשם צועד שוק ההון המקומי כשהוא שותק בדיוק במקומות הבודדים שבהם הוא צריך לזעוק את טובת הציבור ולהילחם עבורו
לא מעט מנהלי השקעות המנהלים את כספי הציבור בחברות הביטוח ובתי ההשקעות, שטובת החוסכים והעמיתים עומדת לנגד עיניהם, מתחבטים בשבועות האחרונים בסוגיית שכרו של אייל לפידות במקום להתעסק בכספי החוסכים. כאב ראש שהם היו שמחים לחסוך מעצמם. שיכון ובינוי זקוקה למנהל טוב כמו לפידות, הם אומרים, וגם אם ישלמו לו 21 מיליון שקל כמו שהם רוצים, השפעת השכר על התשואה לעמיתים תהיה כל כך שולית, שהם לא מבינים על מה המהומה. במיוחד למול הצפת הערך שלפידות עשוי להביא לחברה.
חוק המספרים הגדולים פוגע בחלשים
לעומת מנהלים אלה, במיטב דש, פסגות ואנליסט כבר החליטו להתנגד, מכמה טעמים, לחבילת השכר של לפידות. ראשית, הטענה כי השפעת השכר שולית, לא תופסת. גם אם "גונבים" כל חוסך בכמה עשרות שקלים, או אפילו פחות, האם חוק המספרים הגדולים מצדיק הענקת חבילות שכר מנופחות למעסיקים, בפער עצום מהשכירים שהם מעסיקים? ואם ניתן לנהל מו"מ מול אותם מנהלים, ללחוץ עליהם להתפשר על התנאים, למה לא לנסות? האדישות הזו היא תולדה של מבנה ההשקעה שכולל מוסדיים רבים בחברה בפיזור רחב, כך שעוד כמה מיליונים למנכ"ל לא מדגדגים לתשואה של החוסכים. היא מהווה פתח מסוכן לחגיגת שכר של מנהלים על חשבון החוסכים ללא הקול. אם מביאים בחשבון את ההתפתחות שעוברת בשנים האחרונות על שוק ההון, כשיותר ויותר חברות ציבוריות מתחילות להתנהל ללא גרעין שליטה, הרי שמנהלי הפנסיות הופכים למעשה לבעלים של אותן חברות. ואם הם לא יגדירו נורמות שכר ראויות, וללא בעל שליטה שרוב התגמול למנהל יגיע מחלקו, הדבר יביא לחגיגה של מנהלים במשק.
האם יש למישהו ספק מה יקרה אם שכרו של לפידות יאושר? הרי המנכ"ל השכיר הבא שינהל מו"מ על שכרו מול דירקטוריון של חברה ציבורית ידרוש שכר דומה. גם הוא מנהל מוכשר וגם לו מגיע. ואם יש לו פחות ניסיון, אז במקום 21 מיליון שקל הוא יבקש 17 מיליון שקל ולא 10 מיליון שקל. למה לא? הרי מנהלי הפנסיות לא מתמקחים. זה לא מעניין אותם כי זה לא משפיע עליהם. החגיגה הזו תלך ותחריף ועוד מנהלים ידרשו שכר גבוה יותר. והדרישות הללו יחזרו כמו בומרנג לפתחם של המוסדיים.
חוק הגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים נולד בגלל דרישות שכר חזיריות של כמה מנהלים שהדליקו את הציבור ואת הח"כים. בדיוק כמו שחוק הריכוזיות שמחייב בעלי שליטה לבחור בין אחזקותיהם הפיננסיות לריאליות, נולד בגלל שיגעון גדלות של בעלי פירמידות עסקיות כמו נוחי דנקנר שחגגו בדיבידנדים, בעסקאות בעלי העניין, עם שלל ניגודי עניינים שזעקו לשמיים. כך גם שכרו של לפידות, שאם לא ירוסן, יצית את החוק הדרקוני הבא שיפגע גם במנהלים הטובים וראויים. חוק שיגביל את שכר הבכירים במערכת העסקית כולה.
הגבלת שכר בחברות הריאליות
כבר היום עולות טענות על כך שמגבלת השכר בגופים הפיננסיים יוצרת זליגה של מנהלים טובים לחברות ריאליות. הח"כים שצופים בחגיגת השכר בשיכון ובינוי יכולים כמובן לבטל את חוק השכר בגופים הפיננסיים, אבל מבחינתם הרבה יותר פשוט לחוקק חוק דומה בחברות הריאליות. הגבלת שכר רגולטורית היא רעה, היא פוגעת בשוק החופשי ויוצרת עיוותים שעלולים לפגוע בכלכלה הישראלית. אבל בדיוק לשם צועד שוק ההון המקומי כשהוא שותק בדיוק במקומות הבודדים שבהם הוא צריך לזעוק את טובת הציבור ולהילחם עבורו.