נוחי דנקנר מגייס למילואים את בוגרי "הנפקת החברים"

האם בוגרי "הנפקת החברים", שהוביל בעל השליטה ויו"ר אי.די.בי אחזקות לשעבר נוחי דנקנר בפברואר 2012, יתגייסו שוב לנסות לחלץ אותו מצרה כספית? מבקשה שהגיש דנקנר לפני כשבועיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית נגדו בהיקף של 90 מיליון שקל, על הנזקים שנגרמו לכאורה למשקיעים מהפרשה שבגינה הוא הורשע בהרצת מניות ועבירות דיווח, עולה כי בכוונתו לנסות להחתים את משתתפי ההנפקה - שותפים עסקיים לשעבר, חברים, מקורבים ובני משפחה - על הודעת פרישה מקבוצת הנפגעים הפוטנציאליים.

התובעים: "פעילות מניפולטיבית"

דנקנר לא מסביר בבקשה מדוע יסכימו חברים, שהשקיעו מכיסם עשרות מיליוני שקלים, לחתום על הודעה שבה הם מבקשים לא להיכלל בקבוצה ולקבל, אולי, פיצוי. נציין כי מדובר בדרך כלל במנגנון בתביעות ייצוגיות שנעשה בו שימוש דווקא על ידי מי שמתכוון לתבוע בנפרד את נזקיו. 

בתגובה לבקשה שהגיש התובע הייצוגי, אריה רהב, באמצעות עוה"ד סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', הוא טוען שמדובר בפעולה שמטרתה "לחלץ" את דנקנר מהפיצוי הכספי הגדול שהוא עשוי לשלם תוך ביצוע "פעילות תכסיסנית ומניפולטיבית", לשון התגובה.

"המשמעות האמיתית של בקשת דנקנר", כתבו עורכי הדין לבית המשפט, "הנה החתמת חברי קבוצה פוטנציאליים על טופסי פרישה, שתכליתם האמיתית להוות ויתור על פיצוי שצפוי לצמוח להם כתוצאה מפעילות המרמה שבה הוא נטל חלק. המניפולציה ברורה: הוא מעוניין לזכות בוויתור של גורמים שונים על זכותם לפיצוי. דהיינו, כל מעייניו נוגעים רק לו עצמו ולאינטרס האישי שלו".

עורכי דינו של דנקנר, ניר כהן ואמיר בן־ארצי, טרם התייחסו לתגובת התובע. מחר אמור להתקיים דיון מקדמי בבית המשפט. ההודעה שהגיש דנקנר לאישור השופטת רות רונן, כוללת טבלה שבה אמור כל מקורב לאיש העסקים, שרכש ני"ע ממועד ההנפקה (21.2.2012) ועד לפתיחת החקירה הפלילית (27.11.2012), לפרט את סוג הני"ע שקנה (מניה/אופציה), הכמות, תאריך הרכישה ותאריך המכירה (אם יש). כמו כן עליו לחתום על הנוסח הבא: "החתום מטה מתכבד להודיע לבית המשפט הנכבד על כך שאינו מעוניין/ אינה מעוניינת להיכלל בקבוצה לנשוא בקשת האישור, ועל פרישתו מהקבוצה (שטרם אושרה) - תהא ההכרעה בבקשת האישור אשר תהא".

הפנה חברים לרכוש מניות בזול משטרום

החלק הפלילי בפרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות הגיע לסיומו באוגוסט 2018, לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו דנקנר ושותפו לתרמית, בנקאי ההשקעות איתי שטרום, על הרשעתם. העליון החמיר בעונשו של דנקנר בשנה והעמידו על שלוש שנים במקום שנתיים ואת עונשו של שטרום החמיר בשנה והעמידו על שנתיים. על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות ועצמיות בהיקף של כ־42 מיליון שקל שביצע שותפו של שטרום - הברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג. זאת בין חשבונות שבשליטתו לחשבונות של ISP. דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום ושלג מימון בהיקפים גדולים, כדי שיוכלו להריץ את המניות. כך, למשל, הוא צלצל באחד מימי המסחר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי אילן בצרי וביקש שיפתחו לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי. בנוסף, בתקופת ההרצה, שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטרוב ואילן בן־דב, ירכשו מניות בהיקף של כ־19 מיליון שקל במחיר נמוך משטרום ושלג, כדי לספק להם מימון להמשך ההרצה (לחלץ). כמו כן, דנקנר העביר לשטרום כ־8 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי ההנפקה, כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.

לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, החליט משקיע בחברה להגיש תביעה ייצוגית, שבה הוא דורש לפצות את כל מי שקנה את מניות אי.די.בי אחזקות ממועד ההנפקה ועד פרוץ החקירה הפלילית בסכום כולל של 90 מיליון שקל.