ענת גואטה רוצה להכניס את קרנות הגידור לבורסה בת"א

רשות ניירות ערך ממשיכה במאמצים שלה להחיות את שוק ההון המתייבש. ל"כלכליסט" נודע כי ענת גואטה, יו"ר הרשות, צפויה להשיק מוצר חדש שיביא את תעשיית קרנות הגידור לתוך הבורסה בתל אביב. ברשות רוצים לאפשר לציבור הרחב להיחשף להשקעה בקרנות גידור, קרנות שהחשיפה אליהן מתאפשרת היום רק למשקיעים מתוחכמים ובעלי הון משמעותי של כמיליון דולר לפחות, ופועלות הרחק מהרדאר וללא שקיפות. הקרנות הללו מנוהלות לרוב על ידי מנהלי השקעות מובילים, חלקם כאלה שנטשו את תעשיית ניהול הכסף המוסדי, בין היתר על רקע הרגולציה המתהדקת וכמובן מגבלת חוק שכר הבכירים.

לונג, שורט וגידור חשיפה מטבעית

קרנות הגידור מתמחות בהשקעה בשוק הסחיר, אג"ח ומניות בארץ ובחו"ל, ומשתמשות באופציות כדי לגדר סיכונים, כך שהן לא אמורות בהכרח לייצר תשואה עודפת בשוק עולה אך אמורות לרדת פחות או בכלל לא בשוק יורד. כך, למשל, הקרנות יכולות להחזיק בפוזיציה חיובית (לונג) על אג"ח אמריקאיות ארוכות ופוזיציה שלילית (שורט) על שוק המניות האמריקאי אם הן צופות האטה בכלכלה שתגרור בטווח הקצר פגיעה בשוק המניות, אך תחזק את האג"ח הארוכות בגלל צפי להורדת ריבית. הן גם מבצעות גידור של חשיפה מטבעית וכן הלאה, ויכולות לפעול במינוף גבוה, בכלים שהיום לא זמינים למנהלי השקעות בקרנות נאמנות שאליהן חשוף הציבור הרחב.

המודל עליו שוקדת הרשות עשוי לחשוף לראשונה את הסודות של מנהלי קרנות הגידור, ובכלל זה את תמהיל ההשקעות ואת פוזיציות הגידור שבהן הם משתמשים כדי שלא לספוג ירידות בשוק יורד. כלל לא בטוח שמנהלי קרנות הגידור ירצו לחשוף את הסודות שלהם. בשנים האחרונות, על רקע הגאות בשווקים, יש הטוענים כי קרנות הגידור פעלו כמו קרנות מנייתיות רגילות, ובירידות של דצמבר האחרון רבות מהן ספגו ירידות בדומה למדדים המובילים – מה שהוכיח שהן לא ממש הבריקו בפוזיציות הגידור שלהן.

אלמנט בעייתי נוסף הוא גודל הקרנות שכיום מגבילות את ההשקעות בהן לחצי מיליארד שקל בממוצע, זאת כדי להנות מיתרון לקוטן, דבר שלא בהכרח יעבוד במודל של קרן סחירה אלא אם תגביל את היקף הגיוס שלה. ברשות מודעים לכך שמדובר בהשקעה עם רמת סיכון גבוהה יותר, אך רוצים לאפשר לציבור הרחב להיחשף אליה במינונים הנכונים ותחת מודל של קרן נאמנות, שתחייב את מנהל קרן הגידור לפרסם תשקיף שבו יגדיר את מדיניות ההשקעה ויחשוף את הביצועים התקופתיים של הקרן. בנוסף, ברשות צפויים לדרוש להוסיף לקרנות הללו סימן קריאה שיעיד על הסיכון הגבוה יותר בהשוואה לקרנות נאמנות רגילות. בשורה התחתונה ברשות רוצים לתת למנהלי קרנות הנאמנות, ובכלל זה למנהלים חדשים שעשויים להיכנס לשוק, כלי ניהול השקעות שלא קיימים היום במודל קרנות הנאמנות הקיים.

ענת גואטה צילום: עודד קרני

פיתוי שחקנים חדשים להיכנס לתחום

ספק גדול אם שחקנים מובילים בשוק קרנות הגידור כמו קרן ספרה, או קרן נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה ירימו את הכפפה וישיקו קרנות כאלה. ראשית, כי המודל שלהם עובד מאוד טוב כבר היום על ידי גיוס משקיעים דרך פמילי אופיס ומפה לאוזן, וזאת בלי פרסום וכותרות על ביצועים, ושנית, בגלל הרגולציה שתהיה כרוכה בכך.

חרף זאת, בתי השקעות יוכלו לגוון את סל המוצרים שהם מציעים תוך הקמת קרנות כאלה. שאלת המפתח היא איך יעבוד מודל דמי הניהול בקרנות. היום בדמי הניהול בקרנות הנאמנות מדובר בתשלום דמי ניהול קבועים הנגזרים מהיקף הנכסים המנוהל ללא דמי הצלחה. בקרנות גידור נהוג מודל של דמי ניהול שוטפים של עד 2% לצד דמי הצלחה של כ־20% מהרווחים. ככל הידוע, אחד החידושים שבוחנת הרשות הוא לאפשר תשלום דמי הצלחה בקרנות החדשות, מה שיגביר את התמריץ להשיק אותן ואת הרווח של המנהלים. יתרון נוסף לקרנות החדשות יהיה ביכולת היציאה המיידית של הלקוחות מהקרן הסחירה, להבדיל מתעשיית קרנות הגידור הנוכחית שאיננה סחירה ומאפשרת למשקיעים לצאת בתחנות יציאה קבועות מראש.