מה קורה בבורסה אחרי בחירות? שום דבר מעניין

מערכת בחירות מתרחשת על פני כמה חודשים ומייצרת בדרך כלל אי־ודאות פוליטית. ניתן היה לצפות שבתקופה שלאחר היוודע תוצאות הבחירות נראה בדרך כלל סנטימנט חיובי בבורסה, שנובע מירידת מפלס אי־הוודאות. אלא שבדיקה של התנהלות מדד המניות המוביל של הבורסה על פני תקופה של שני עשורים, מלמדת אחרת.

התשואה החציונית חיובית בנטרול בחירות 2009

מאז 1999 התקיימו בישראל שש מערכות בחירות, לא כולל מערכת הבחירות הנוכחית. כלומר, הציבור הלך להצביע בקלפי בממוצע כל שלוש שנים ושליש. מהנתונים שאסף בית ההשקעות עולה כי ההשפעה היתה לכל היותר מאוזנת. כלומר, מי שהשקיע רגע אחרי הבחירות, בתקווה לאיזשהו ראלי, לא צריך לצפות לתשואה מרשימה על סמך הנתונים האלה. בחודש שלאחר מערכת בחירות התקדם בממוצע מדד ת"א־100, שהפך בשנתיים האחרונות למדד מורחב יותר בשמו החדש — ת"א־125, ב־0.48%.

עם זאת, יש לסייג ולציין כי מערכת בחירות אחת היתה מאוד חריגה בנוף ‑ זו שנערכה בשנת 2009. הבחירות באותה שנה התקיימו בחודש פברואר, שהיה עדיין תנודתי מאוד והושפע מהמשבר הכלכלי העולמי שפרץ בספטמבר 2008, עם קריסת להמן ברדרס. המדדים נפלו ובהמשך התאוששו, אך חודש זה ספציפית היה חודש קשה, כשלאחר מערכת הבחירות נפל מדד ת"א־100 ב־10.6%.

בדיקת הממוצע של מערכות הבחירות מאז 1999 בנטרול אותה מערכת בחירות סוררת ב־2009, מעלה תמונה שונה מעט.

צילומים: משה בנימין ,אוראל כהן

צילומים: משה בנימין ,אוראל כהן

בחישוב המדד עם נטרול מערכת הבחירות לכנסת ה־18, בחודש שלאחר הבחירות עלתה הבורסה בממוצע ב־2.7% ב־20 השנים האחרונות. אם לוקחים את כל התוצאות מהנמוכה אל הגבוהה, כולל כל מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים, ניתן לראות שהתשואה החציונית בחודש שלאחר מערכת בחירות במדד ת"א־100 היתה חיובית ועמדה על 1.9%.

אפילו לא מדגם סטטיסטי מינימלי ‑ ועדיין

מדובר במספר מאוד מצומצם של מערכות בחירות. אף שהמסחר בניירות ערך החל עוד בארץ ישראל המנדטורית ב־1935, והבורסה לניירות ערך בתל אביב הוקמה ב־1953, נתונים מסודרים על המדד הראשי הקודם ‑ ת"א־25 — החלו רק מאז 1992. קודם לכן היתה מערכת ממוחשבת ישנה יותר והמדד פשוט עוד לא היה קיים. אם כך, מדובר במדגם שהוא רחוק מהסטנדרט המינימלי למדגם סטטיסטי מייצג ועדיין, מי שרוצה לקבל תחושה איך הבורסה לוקחת הכרעה של בחירות, יכול להתרשם מהנתונים

המערכת הפוליטית כבר לא כל כך משפיעה

באופן כללי אירועים פוליטיים מרכזיים או גיאו־פוליטיים, כמו מלחמה למשל, כבר לא משפיעים בצורה דרמטית על הבורסה המקומית.אירועים אחרים שזעזעו את הבורסה היו אירוע השבץ השני שחטף רה"מ אריאל שרון ב־4 בינואר ושהוביל לכניסתו של אהוד אולמרט כממלא מקומו. בעקבות אותו אירוע שנודע לציבור בשעות הערב, צנח מדד ת"א־125 ביום שלמחרת ב־3.9%. אירוע פוליטי מובהק יותר שהפיל גם הוא את הבורסה, היה התפטרותו של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בממשלת שרון ב־7 באוגוסט 2005, ערב ביצוע ההתנתקות. ההתפטרות נעשתה בהודעה בשעות אחר הצהריים, לקראת סוף יום המסחר והמשקיעים ההמומים שלחו את מדד ת"א־100 לנפילה של 4.5%. למחרת אגב כבר התאושש ועלה ב־2.5%.

מלחמת לבנון השנייה שהיתה ככל הנראה הגורם המשמעותי האחרון שאיננו כלכלי, שהצליח להפיל את הבורסה מתוך דאגות להשלכותיה הכלכליות. עברו מאז קרוב ל־. המלחמה שפרצה במפתיע ביום רביעי בבוקר, ה־12 ביולי 2006, הפילה את מדד ת"א־100 ב־4.3%. הפחד העז נמשך עוד יום אחד בלבד והוביל לירידה חדה של 4.1% ביום שלמחרת. ביום ראשון כבר התאושש המדד וחתם בעלייה של 2.3%.

מאז מלחמת לבנון השנייה עברנו אי אילו מבצעים צבאיים בעזה ונראה שההשפעה היתה מינורית אם בכלל על הבורסה. כך למשל במהלך מבצע צוק איתן שהתרחש במשך חודשיים ימים, הבורסה כמעט ולא התרגשה. ב־8 ביולי 2014, היום שבו החל המבצע, ירד מדד ת"א־100 ב־1.3%. וזו היתה הירידה היומת החדה ביותר, במבצע צבאי בעזה שנמשך קרוב לחודשיים ימים. את תקופת המבצע שהסתיים ב־26 באוגוסט סיים המדד באיזון, כלומר אפילו לא ירד.

מושפעים מהשווקים הגלובליים הרבה יותר

גם הנפילה החדה בתולדות הבורסה מלמדת על כך שאנו מושפעים הרבה יותר מהשווקים הגלובליים ומפוליטיקה עולמית. ההתרסקות היומית החדה ביותר של הבורסה התל אביבית היתה ב־16 באפריל 2000. באותו יום קרס מדד ת"א־100 ב־8.1%. הסיבה כלל איננה פוליטית, אלא נובעת ממה שקרה במדד הנאסד"ק, ביום שישי, יומיים לפני כן. באותו יום צלל מדד מניות הטכנולוגיה במעל ל־9% כתוצאה ממה שבדיעבד התגלה כתחילת התפוצצות בועת הדוט־קום.

פעם אחר פעם מאותתת הבורסה התל אביבית שאירועים חריגים או פוליטיים, לא מוציאים אותה משיווי משקל. מכיוון שחלק נכבד ממדד הדגל של הבורסה, כולל חברות שבכלל מושפעות מהכלכלה הגלובלית והשווקים המערביים, ההשלכה של אירועים פוליטיים הולכת ומתמעטת.