הנפקת ישראכרט: אקירוב, מאיר שמיר וג'ורג' חורש יקנו מניות במאות מיליוני שקלים

הנפקת ישראכרט, שיצאה לדרך היום (ד'), מגלה ביקושים ערים ומפתיעים ועשויה עוד להתברר כהצלחה - זאת בניגוד לפסימיות ששידר השוק תחילה.

ל"כלכליסט" נודע כי בין המשקיעים שהתחייבו להזרים כסף בהנפקה נמנים אנשי העסקים אלפרד אקירוב, שעשוי לרכוש מניות ב-120 מיליון שקל (כמעט 5% מהמניות המונפקות), מאיר שמיר בעלי מבטח שמיר עם צפי השקעה דומה וגם איש העסקים ג'ורג' חורש.

עוד אנשי עסקים שמאמינים בהנפקה של חברת כרטיסי האשראי של בנק הפועלים הם: אלון גונן מחברת PLUS 500, חיים גייר בעלי חברת אייאייאס והאחים נקש.

בסך הכל, המשקיעים האמידים הפרטיים עשויים להזרים מעל 500 מיליון שקל בהנפקה, רוח גבית חזקה שעשויה להביא את שוויה של החברה ל-2.6 מיליארד שקלים. זאת למול מחיר מינימום של 2.5 מיליארד שקל.

הגופים המוסדיים שישתתפו בשלב המוסדי ייהנו מהנחה של 2.5% וישלמו מחיר שישקף שווי אפקטיבי מינימלי של 2.43 מיליארד שקל. שווי זה משקף מכפיל רווח של 7.67 על בסיס הביצועים של ישראכרט לשנת 2018.

מניית ישראכרט צפויה להיכלל במדד ת"א 90 ומדד ת"א 125. ההון העצמי של ישראכרט לאחר דיבידנדים שחילקה עומד על 2.1 מיליארד שקל כך שמחיר ההנפקה משקף פרמיה של כ-19% על ההון ללא הנחה ו-16% עם ההנחה.

ההון העצמי הצפוי לסוף הרבעון הראשון כבר אמור להיות קרוב יותר 2.2 מיליארד שקל כך שהמחיר נכון לסוף הרבעון הראשון כבר משקף מכפיל נמוך יותר של 10% על ההון.

למרות הערכות המשקיעים,חברת הייעוץ אנטרופי מעריכה את שוויה של ישראכרט ב-3.1 מיליארד שקל. אופן התמחור של חברת הייעוץ מבוסס על מודל משולב: מכפיל רווח מייצג למגזר התשלומים (הנפקה, סליקה ואחר) ומכפיל הון למגזר המימון. 

מימין: ג'ורג' חורש אלפד אקירוב ו מאיר שמיר	צילום: אוראל כהן

בנק הפועלים מתכנן להנפיק לפי הערכות 60% מישראכרט בהנפקה במידה וישיג שווי שבעיניו נתפס כראוי.

הבנק נדרש למכור את אחזקותיו בישראכרט במסגרת חוק שטרום, כאשר הבנק המתחרה לאומי השלים לפני כחודש את עסקת מכירת השליטה בלאומי קארד, המתחרה של ישראכרט לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס. לאומי קארד (היום מקס) נמכרה לפי שווי של כ-1.9 מיליארד (מתואם דיבידנדים) עם מכפיל על ההון של סביב 30%.

בפועלים סבורים שלא נכון לבחון את השווי בהנפקה על בסיס מכפיל הון של ישראכרט (שעומד נכון לסוף הרבעון הראשון על סביב 2.2 מיליארד שקל) אלא לפצל את החישוב לשתי הפעילויות המרכזיות של ישראכרט: פעילות התשלומים (סליקה והנפקה) שהיא הפעילות המרכזית שמייצרת רווח של כ-200 מיליון שקל בשנה (במכפיל של 10 שוויה הוא סביב 2 מיליארד שקל). ולפי פעילות האשראי שאת השווי שלה יש לגזור מההון שמרותק לה – סביב מיליארד שקל שעליו צריך לקחת מכפיל של 1.2 כך שישראכרט לפי תחשיב זה שווה 3.2 מיליארד שקלים - זהה לתחשיב של אנטרופי.

לפי הערכות, המשקיעים לא צפויים להיות כאלה נדיבים. זאת במיוחד על רקע החשש המרכזי מתחרות שתגיע מצד המוכר - בנק הפועלים ביום שלאחר ההנפקה בישראכרט. זאת, בין היתר על ידי פיתוח אמצעי תשלום מתחרה. כך למשל לאחרונה ביקש הבנק מבנק ישראל רישיון להשתמש באפליקצית התשלומים ביט כאמצעי תשלום מול בתי עסק קטנים.

מימין מנכ"ל ישראכרט רון וקסלר ומנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו צילומים: רון קדמי, עמית שעל