אלי יונס לא רצה את אייל לפידות ותשובה לא נלחם עליו

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס ואחד המנהלים המוערכים בענף הביטוח, בדרך לעזוב את החברה לטובת מינויו למנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי. לפידות מנהל מגעים מתקדמים מול בעל השליטה (47%) נתי סיידוף, להתמנות למנכ"ל חברת הנדל"ן וגם להצטרף כשותף מיעוט. כיום מכהן כמנכ"ל זמני של שיכון ובינוי משה לחמני, שהיה עד אוגוסט האחרון יו"ר החברה, ואז מונה להחליף את המנכ"ל יובל דגים שעזב. מניית הפניקס הגיבה אתמול בירידה של 3%, בעוד מניית שיכון ובינוי זינקה ב־10%.

בקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, שהיא בעלת השליטה בהפניקס, וכן בקרן ההשקעות סנטרברידג', שחתמה עימה לפני כחודש על מזכר הבנות לרכישת השליטה בחברת הביטוח תמורת 1.6 מיליארד שקל, לא מזילים דמעה על לפידות, וכבר חושבים על היום שאחרי. ל"כלכליסט" נודע כי המועמד המוביל לרשת את לפידות הוא אייל בן סימון, מהמנהלים המוכשרים והוותיקים בהפניקס, שהיה לאחרונה מועמד לניהול כלל ביטוח. בן סימון, כיום משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל מערך התביעות, ניהל קודם לכן את חטיבת הבריאות. הוא הותיר מאחוריו פרשה לא נעימה מ־2014, שבמסגרתה נכלל שמו בפרשת העלמות המס שבראשה עמד אבנר קופל, והסתיימה לבסוף בקנס ששילמה הפניקס.

לפידות נפגש בשבוע שעבר עם נציגי קרן סנטרברידג', המיוצגת בישראל בידי אלי יונס, המנכ"ל הדומיננטי לשעבר של בנק מזרחי, אך ככל הנראה הצדדים לא הגיעו להסכמות על כניסתו כשותף לחברה, ולכן הוא העדיף לבחון את הצעתו של סיידוף.

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס צילום: שאול גולן

עסקאות קודמות, שעליהן חתמה קבוצת דלק עם רוכשים פוטנציאליים, ולא זכו להיתר מרשות שוק ההון, כללו את לפידות כחלק אינטרגלי מהחברה. חלק מהרוכשים רצו להבטיח את הישארותו בחברה כנציג הבעלים, ואף הובטחו לו מניות מיעוט בהפניקס לאחר מכירתה — דבר שלא קרה עם הרוכשת שככל הנראה תזכה לאישורו של הממונה על שוק ההון משה ברקת.

האינטרס של לפידות בתפקיד ברור. האיש שקיבל ב־2009 חברה בשפל, בעקבות השקעות שקרסו במשבר 2008, והוביל אותה להיות חברת הביטוח עם השווי הגבוה ביותר בבורסה — עמדה שתפסה רק בשבוע שעבר — רוצה כעת לשוב ולקטוף את הפירות. ב־2016 הוא נאלץ לוותר על שכרו השמן בשל חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסים, שהעמיד את עלות השכר בענף סביב 3 מיליון שקל. עלות שכרו השנתית של לפידות בהפניקס היא כיום כ־3.5 מיליון שקל, אבל בשיכון ובינוי, בהיותה חברה ריאלית, אין מגבלת שכר. בדומה לרביב צולר, המנכ"ל המיתולוגי של ביטוח ישיר, שחצה את הקווים לכיל ושילש בכך את שכרו ל־10 מיליון שקל, גם לפידות בדרך למהלך דומה.

באופן אבסורדי, שכרו המנופח של לפידות בהפניקס לפני החוק, וההתנגדות שהוא עורר, עד כדי התערבות המפקחת על הביטוח דאז דורית סלינגר, היה בין הזרזים לחוק שכר הבכירים. בחמש השנים הראשונות לעבודתו בהפניקס עמדה עלות שכרו של לפידות על 10–8 מיליון שקל בשנה, ובסך הכל גרף בעשור שלו בחברה שכר בעלות כוללת של כ־65 מיליון שקל — סכום שהופך אותו לאחד המנהלים השכירים העשירים במשק.

אף שלפידות הוא מנהל מוערך מאוד, הוא אינו מתחום הנדל"ן, כך שעל פניו מדובר בבחירה מפתיעה של סיידוף. שיכון ובינוי היא קבוצה בינלאומית, הכוללת חברות תשתיות, נדל"ן, זכיינות, אנרגיה ומים ופעילה ב־20 מדינות. לפידות מכיר את הפעילות הזו מהצד המימוני שלה, שכן הפניקס — כשחקנית בתחום החיסכון ארוך הטווח — מושקעת בשיכון ובינוי ובמיזמי תשתיות ונדל"ן.