עו"ד רלי לשם: "אם הם היו רוצים להדיח את פרשר, כסף לא היה משנה"
לשם, שסייע לבנק להקטין את הקנס שהטיל עליו משרד המשפטים האמריקאי על סיוע בהעלמות המס ללקוחות אמריקאים, אומר שהמנכ"ל לא התבקש לעזוב. בנק הפועלים הוא האחרון שטרם סיכם עם האמריקאים מה יהיה גובה הקנס
"אין שום החלטה על סיום דרכם של מנהלים בבנק מזרחי טפחות. האמריקאים לא ביקשו זאת. אם היו חושבים שמנכ"ל הבנק אלדד פרשר לא ראוי להמשיך בתפקידו, לא היה שום סכום כסף שבעולם שהיה פותר את זה". כך אמר אתמול ל"כלכליסט" עו"ד רלי לשם, שייצג את הבנק מול משרד המשפטים האמריקאי בפרשת הסיוע בהעלמות מס ללקוחות אמריקאים.
- בנק מזרחי קפץ ביותר מ-8% ודחף את בורסת ת"א לעליות חדות
- קנס מופחת לבנק מזרחי: ישלם 195 מיליון דולר לרשויות בארה"ב
- מזרחי דחה הצעת הסדר לשלם לרשויות ארה"ב קנס של 342 מיליון דולר
הבנק הרגיע את המשקיעים והלקוחות לאחר שפרשר הבהיר כי במשך השנה הבנק יחזור למתווה חלוקת דיבידנד שהוקפא ברבעון השלישי.
לצד הקנס ריחפה על הבנק עננה: מה יעלה בגורל פרשר, שהיה האחראי על הפעילות הבינלאומית בחלק מהתקופה שבה עסקה החקירה (כיהן בשנים 2004־2013). בשוק משוכנעים כי פרשר יכריז השנה על פרישה שלכאורה לא קשורה לאירועים, אך בפועל מקורה בהסכמה שבעל פה עם האמריקאים. את ההערכות הללו מפריך עו"ד לשם: "כשהאמריקאים רוצים לערב מנהלים הם כותבים זאת במפורש. אין כאן דיל. נושא המנהלים לא עלה. באופן תקדימי כתוב בהסכם שהאחריות שהבנק נוטל על עצמו היא על הכלל האמריקאי של אחריות שילוחית קיצונית: מספיק שפקיד זוטר בסניף נידח עשה מעשה, והאחריות הפלילית חלה על הבנק. אין הבנה או דרישה להסכם פרישה בעתיד של כל מנהל בבנק".
מכיוון שפרשת חקירות המס בבנק הפועלים רחוקה מסיום, וגם בעניינה עשויות לצוף סוגיות כאלה, מבהיר לשם: "משרד המשפטים האמריקאי לא מנהל כאלה משאים ומתנים. הוא לא אומר 'אני רוצה שהמנכ"ל שלך יפרוש, ואם אתה לא רוצה תוסיף לי X כסף".
עו"ד רלי לשם צילום: עמית שעל כשדרישת הקנס נחשפה באוגוסט והבנק הבהיר כי ייאבק בה הורמו לא מעט גבות בשוק, שתהו כיצד בנק ישראלי מתיימר להתווכח עם האמריקאים, שכל מי שניסה להתעמת עימם בעבר נמחץ. והנה, הבנק הפתיע וחסך 147 מיליון דולר לבעלי המניות. עם זאת, הבנק פרסם באופן חריג את הדרישה הראשונית של האמריקאים מכיוון שקיבל דרישה כתובה, ובעצת יועציו המשפטיים נאלץ לפרסם דיווח. בלאומי והפועלים לא ידוע אם נשלח מכתב רשמי או שעלו מספרים בעל פה.
למרות ההישג אי אפשר להקל ראש בגובה הקנס. לשם ההשוואה, בנק לאומי ספג ב־2014 ממשרד המשפטים האמריקאי קנס של 270 מיליון דולר על פעילות הרבה יותר משמעותית, ובעיקר האשמות חריפות מאלה שמופיעות בכתב העובדות שמזרחי־טפחות הודה בו, דבר המעיד כמובן על החמרת הענישה של האמריקאים. זו בשורה לא טובה לבנק הפועלים, האחרון שנותר בבוץ הזה.
אלדד פרשר מנכל בנק מזרחי טפחות צילום: אבשלום ששוני
עורכי הדין של הבנק עסקו באחרונה בעיקר בניסוח כתב העובדות שהבנק חתם עליו, שטיוטה שלו נחשפה לראשונה ב"כלכליסט" ותיארה את הדרך שבה סייעו עובדים בבנק ללקוחות להעלים מסים. חשיבות הנוסח קריטית לבנק מחשש לעתיד. כתב העובדות שבנק לאומי חתם עליו כלל הודאה כי דרגים ניהוליים היו מעורבים בסיוע להעלמות המס, והוא שימש כר פורה לבעלי מניות שהגישו תביעות נגזרות נגדו. הנוסח הסופי של כתב העובדות של מזרחי טפחות מול זה שנחשף ב"כלכליסט" מרוכך
יותר ולא כולל אזכור של דרג ניהולי. בסביבת מזרחי אמרו כי "אי אפשר לכופף את האמריקאים בניסוחים, אלא מסבירים להם למה הנוסח לא נכון".
בניגוד ללאומי, שספג עוד קנס מרשות הבנקאות בניו יורק, מזרחי לא חשוף לרשות הזאת בהיעדר פעילות בניו יורק. גם לא הוטלו מגבלות נגד פעילות עתידית של מזרחי בארה"ב. לבנק יש פעילות בלוס אנג'לס.
העיניים נשואות לבנק הפועלים, שדיווח לפני שבוע על הפרשת ענק של כמעט מיליארד שקל, מלבד 1.3 מיליארד שקל שהופרשו, על רקע האצת השיחות מול האמריקאים. התמשכות ההליך עשויה להעיד כי המידע שאספו האמריקאים חושף אירועים חמורים יותר, והמנכ"ל אריק פינטו פועל בחודשים האחרונים כדי לסגור את הפרשה.
