בלעדי לכלכליסט
מפעל פלציב נתקע בדרך לתל אביב; ההנפקה על סף ביטול
בעוד החתמים בראשות רוסאריו קפיטל דחפו להנפקה לפי שווי של עד 180 מיליון שקל למפעל הפלסטיק, קיבוץ עין הנצי"ב דרש שווי גבוה יותר. המחלוקת על התמחור גרמה לקיבוץ להקפיא את הנפקת החברה, שבה הוא שותף עם אמיליה פיתוח
תהליך הנפקת מפעל פלציב שבשליטת (75%) קיבוץ עין הנצי"ב נעצר. ל"כלכליסט" נודע כי אין בכוונת הקיבוץ להמשיך ולקדם את ההנפקה בשל מחלוקת מול החתמים על השווי המוצע. עוד נודע כי בשוק ההון נרשם עניין בקרב חלק מהמוסדיים בחברה, אך השווי שהציע השוק ודובר ברוד שואו – 180-170 מיליון שקל (לפני הכסף) למפעל הפלסטיק – נמוך משמעותית משווי של עד 250 מיליון שקל שהקיבוץ ביקש לקבל. אף שאנשי הקיבוץ היו מוכנים להתגמש גם לאזור שווי של 210-205 מיליון שקל, הפער לא ניתן לפי שעה לגישור.
- טאואר נכנסת לתחום הפארמה? תתחיל לייצר שבבים לביצוע בדיקות דם
- יעקובי בתשואת זבל – ומשקיעה במיזם שאליו תעביר פסולת
- סין חותכת את תחזית הצמיחה לרמה הנמוכה זה 30 שנה
את ההנפקה מוביל רוסאריו קפיטל לצדם של איפקס חיתום, דיסקונט קפיטל ווליו בייס. בטיוטה השלישית שהגיש המפעל לבורסה בשבוע שעבר ניתן למניה שווי גבוה יותר ב־2.4%, של 8.4 שקלים לעומת 8.2 שקלים בטיוטה הקודמת. במקור דובר על מכירה של 6.25 מיליון מניות, במחיר של 8.4 שקלים למניה שמעמיד את הגיוס בהנפקה על 52.5 מיליון שקל – שווי של 210 מיליון שקל (לפני הכסף). מפלציב נמסר בתגובה: "הנהלת החברה נפגשה בשבועות האחרונים עם כמה גופים בשוק ההון הישראלי, זכתה להתעניינות רבה ובחנה אפשרות להנפקת מניותיה בבורסה בתל אביב. לעת עתה, עקב פערים בתפיסת שווי החברה לצורך רישומה למסחר, ההנפקה לא תתקיים".
המחלוקות שהתגלעו מאחורי הקלעים
הקיבוץ מחזיק בפלציב בשותפות (25%) עם אמיליה פיתוח שבשליטת עודד פלר (83%). העלאת שווי השוק בין הטיוטות השונות של התשקיף, שהראשונה בהן הוגשה באמצע פברואר, רמזה על מחלוקות שהתגלעו מאחורי הקלעים בנוגע לתמחור ההנפקה. כבר בשלבים הראשונים של הכנת התשקיף היו מקורבים שהעריכו כי הגיוס שעליו דובר בתחילה – לפי שווי של 200 מיליון שקל – היה נמוך מדי. וכך, בעוד החתמים מחפשים יעד ריאלי יותר, בקיבוץ החליטו שלא להתפשר. בשוק ההון היו אתמול גורמים שהעריכו כי עדיין יש חלון הזדמנויות צר שבו ההנפקה יכולה לחזור, ומקורב להנפקה אמר ל"כלכליסט", "הקיבוץ לא משך את התשקיף. הוא עדיין גלוי ולכן הגיוס על פי התשקיף יכול להתבצע עד סוף מרץ. זאת אם תימצא פשרה בהמשך הדרך".
אולם גורמים אחרים בשוק ההון אינם אופטימיים באשר לאטרקטיביות וליכולת הגיוס של פלציב. "בוא אספר לך סוד גלוי", אמר אתמול ל"כלכליסט" גורם ותיק ומנוסה מאוד בשוק ההון הישראלי, "גם אם פלציב היה מקבלת שווי נדיב יותר של 300 מיליון שקל, עדיין זו היתה הנפקה שהיתה מתקשה לצאת לפועל, משום שפשוט הסכום קטן על הבורסה. המוסדיים כבר גדולים על הסכומים האלה, הם בכלל לא חיים בשוויים האלה. אפשר להגיד שהנפקות בסדרי גודל של מיליארדי שקלים, כמו פתאל, הן מעניינות כאשר הרף התחתון הוא גיוס חברות בשווי של 800-700 מיליון שקל, כמו למשל גלוברנדס".
פלציב הוא מפעל תעשייתי ותיק ומוערך עם רקורד מוצלח של חלוקת דיבידנדים בהיקף של 24 מיליון שקל מאז 2016, כחלק ממדיניות חלוקה של 50% מהרווח השנתי. מדובר במפעל שפעילותו בתחום מוצרי הפלסטיק החלה ב־1973. עם השנים התרחבה פעילות פלציב וכללה הקמה של מרכזי ייצור ומחסנים לוגיסטיים בחו"ל. פעילות פלציב משתרעת כיום גם בארה"ב, מקסיקו וקנדה, ובאירופה היא פועלת ברומניה ובבריטניה. מרבית (76%) מוצרי החברה מיועדים למכירה בחו"ל, ובעשור האחרון הושקעו 200 מיליון שקל בהרחבת יכולות הייצור של המפעל שמחזור המכירות שלו עמד על 233 מיליון שקל בינואר־ספטמבר 2018.
עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי של 100 משפחות, ובסך הכל חיים בו 188 חברים. עבור הקיבוץ המפעל הוא מרכז כלכלי רב־משמעות, ולכן אפשר להבין את הרצון הטבעי למקסם את שוויו בהנפקה ולהקשיח עמדות בכל הנוגע להיתכנות שלה. הקיבוצניקים מהצפון מתגאים מן הסתם במפעל שיש לו צבר הזמנות של 25.2 מיליון שקל נכון ל־5 בפברואר, נתון שמהווה שיפור של 13% לעומת התקופה המקבילה.
כמו כן, לפלציב הנהלה ותיקה ומנוסה מאוד, שחלק גדול מחבריה הם קיבוצניקים. כך, למשל, המנכ"ל מאיר לנגר (58) הוא חבר קיבוץ, עובד בפלציב מאז שנת 2000 ומכהן כמנכ"ל מאז 2003. שני נושאי משרה נוספים, שי קליין (43) ורפאל חלמיש (74), נושאים בתפקידי ניהול מובילים במפעל, כאשר קליין נשוי לבתו של חלמיש ושניהם חברי קיבוץ. מתוך 651 עובדי החברה, 252 עובדים בישראל, מתוכם 85 הם שכירים בחוזים אישיים, 130 חברי הסתדרות בהסכם קיבוצי ו־33 עובדים שהם חברי הקיבוץ המועסקים כחלק מכוח האדם לפי הסכם שנחתם בין המפעל לקיבוץ.
גם בתחילת ב־2018 נרשמו כישלונות בכמה הנפקות בסדרי גודל לא רחוקים מהשווי המבוקש עבור פלציב, כישלונות שניבאו התקררות של שוק ההון. בין ניסיונות ההנפקה שכשלו היו אלה של חברת האוטובוסים מסיעי שאשא ושל רשת אייס. הלהיטות של החתמים להביא לשוק חברות ציבוריות קטנות, שיכולות לצמוח ולגדול עם המשקיעים מצד אחד, נתקלה לא אחת בתנאי שוק משתנים אבל גם סקפטיות מצד המשקיעים וחוסר נכונות של המוסדיים הבולטים להתעניין בהן.
עצירת ההנפקה תהווה אכזבה לעודד פלר
עבור פלר, המחזיק במניות מיעוט בפלציב, חשף התשקיף צוהר למהלכים עסקיים מוצלחים למי שפועל בדרך כלל הרחק מאור הזרקורים. לפי ההערכות בשוק, הנפקה בשווי של 200 מיליון שקל לפלציב היתה כמעט מכפילה את התשואה של אמיליה פיתוח על ההשקעה. זאת שכן פלר נכנס למפעל ברגע הנכון — ערב המשבר העולמי ב־2008 – אז רכש את אחזקתו בפלציב תמורת 27 מיליון שקל, עסקה שגילמה לפלציב שווי של 108 מיליון שקל אחרי הכסף. יחד עם הדיבידנדים שחולקו עם השנים, מבחינתו של פלר ההנפקה היתה עשויה להיות צעד מוצלח, שכאמור נמצא כרגע על לשון המאזניים.