סנונית ראשונה? אי.בי.אי פותח דלת למוסדיים בענף הקנאביס הרפואי

בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) פותח למשקיעיו שירצו בכך אפיק השקעה חדש – חברות הקנאביס הציבוריות בישראל – והופך בכך למוסדי הראשון המאפשר השקעה בתחום. ל"כלכליסט" נודע כי אנשי אי.בי.אי נפגשו עם עשר חברות קנאביס ציבוריות בישראל, בהן טוגדר פארמה, קאנומד ותפן, וכי ההשקעה הכוללת הראשונית המתוכננת על ידי אי.בי.אי עומדת על עד 30 מיליון שקל. בישראל ישנן 21 חברות ציבוריות מתחום הקנאביס הרפואי שנסחרות בשווי כולל של 3 מיליארד שקל, הגדולה בהן היא אינטרקיור שנסחרת לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. אולם עד כה, סירבו המוסדיים הישראלים להשקיע בחברות הקנאביס המקומיות עד ליצירת הכנסות ורווחים, והעדיפו את החברות הציבוריות הקנדיות בתחום, שבהן השקיעו בשנה שעברה 113 מיליון שקל.

המשקיע המוסדי הישראלי הגדול בחברות הקנדיות הוא אי.בי.אי, שב־2018 השקיע בהן 101 מיליון שקל. לשם השוואה, המוסדיים בעולם כבר השקיעו 3.12 מיליארד דולר בחמש חברות הקנאביס הקנדיות הגדולות, ובהן קאנופי (Canopy Growth) הנסחרת לפי שווי של 10.92 מיליארד דולר, וטילריי (Tilray) שנסחרת לפי שווי של 7.41 מיליארד דולר. המוסדיים בישראל השקיעו באותן חמש חברות סכום כולל של 86.65 מיליון שקל בלבד.

מה דעתך על מניית אינטרקיור:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות ויו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות אמרה אתמול ל"כלכליסט", "נפגשנו עם 10 חברות קנאביס ישראליות לערך, אנחנו לומדים אותן, ונראה לאן זה יוביל. יש פה הזדמנות לתעשייה הישראלית, ואם המשקיעים יהיו שם אז זו הזדמנות גם להם. זה די נדיר שמתאפשר למשקיע להיכנס לתעשייה בהתהוות. התעשייה הזו היא עדיין ברמת הזרע או השתיל, ויש לה סיכוי לא רע להתפתח. זה לא אומר שאין בה סיכונים, ואף שהסיכון לא מבוטל, הצד של הסיכוי סופר מעניין. בסוף תתפתח פה תעשייה, ונכון, היא צריכה זמן ובדרך תעבור תנודתיות וספקולנטים".

בכל הנוגע לכסף שיזרום לחברות הקנאביס הישראליות אומרת אלקלעי ש"הדבר תלוי בדברים שונים; החל מכמה בכלל יושקע בשוק המניות הישראלי, כמה הציבור הישראלי יבחר להשקיע במניות הישראליות, וכמה מהר הרגולציה תוציא את ההנחיות החדשות המחייבות לחברות. יש חברות שרכשו פעילויות שכבר מתקיימות זה זמן, והן יותר מבוססות. השאלה לגביהן היא לא שאלת רגולציה אלא שאלת תמחור. אישור החוק שמתיר לחברות לגדל, לייצר ולייצא זה דרמה, ויאפשר לתעשייה המקומית להתפתח".

אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי ויו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות צילום: עמית שעל

יונה לוי, דירקטור בתפן שהיא אחת החברות שאותן אי.בי.אי בוחן, אמר אתמול ל"כלכליסט", כי ענף הקנאביס הרפואי "זו תעשייה שצומחת בישראל, ועתידה לתרום בראש ובראשונה למטופלים, אולם גם לחוסכים, למשקיעים בשוק ההון ולמדינה. משמח לדעת שהמשקיעים המוסדיים מפנים משאבי ניתוח, כוח אדם וכספים לטובת השקעה בסקטור". תפן הודיעה לאחרונה כי חתמה על הסכמים ב־80 מיליון שקל למכירת קנאביס רפואי בישראל ועל הקמת פעילות קנאביס רפואי בתאילנד.

בניגוד לאלקלעי, מוסדיים אחרים כמו, למשל, ליאור יוחפז, סמנכ"ל ההשקעות בהלמן־אלדובי גמל ופנסיה, עדיין לא סבורים כי הסיכון קטן. "מרכיב החלום הוא גדול, וכמוסדי אין לי יתרון בניתוח חלומות. יכול להיות שאני מפסיד נתח משמעותי, אך הסיכון, לדעתנו גדול מהסיכוי", אמר יוחפז ל"כלכליסט".

יונה לוי, דירקטור בתפן הציבורית

אלקלעי חולקת על דעה זו ואומרת כי "עד אישור הייצוא היה סיכון בדמות השאלה הרגולטורית, ולא היה ידוע מה יהיה גורל החברות, אך כיום, מששאלה זו נפתרה, החברות יכולות להגיע לשווקים בקנדה, ארה"ב ומרבית אירופה. הסיכון הרגולטורי ירד משמעותית, וצריך להבין שסיכון מעין זה קשה מאוד להעריך כי קשה לדעת מדוע מאשרים או לא מאשרים. עדיין יש סיכון של חברות שצריכות לעמוד ברגולציה, אבל לפחות יודעים כעת מהי הרגולציה, ותיכף ניתן יהיה לעשות הערכה לעלויות העמידה בה. אז זה עדיין מאוד ספקולטיבי ומסוכן, כאמור, אבל לצידו הסיכוי הרבה יותר משמעותי".

חברות הקנאביס הישראליות מחפשות זה עשור גושפנקא להיותן תחום פעיל ואמיתי, שעתיד להיות הדבר הבא בעולם התרופות. הן החלו לגייס לשורותיהן רגולטורים, פוליטיקאים ואנשי ביטחון לשעבר, ומניותיהן נסקו לשוויים דמיוניים. הגושפנקא החשובה ביותר לעוסקים בתחום היא השקעה מוסדית, כמו זו שאי.בי.אי מתכנן, שבעיניהם מהווה את תו־התקן המאותת למשקיעים האחרים, כי אותה מקבלת ההשקעה עברה את מלוא המבדקים הקפדניים של בתי ההשקעות, וכי ההשקעה בהן כדאית.