בלעדי לכלכליסט
בעלי חמת מנסה לקחת לרשת מלונות בראון את עסקת ישראייר
יואב גולן מבעלי חברת מוצרי האמבטיה הציע 60 מיליון דולר במזומן על חברת התעופה; מלונות בראון הציעה 70 מיליון, אך במתווה פחות אטרקטיבי. הטייסים במו"מ על נתח מהתמורה
שם חדש ומפתיע עשוי להשתלט על עסקת ישראייר ולקחת אותה מרשת מלונות בראון ואיש העסקים מני ויצמן, שבנו ניר הוא אחד משלושת השותפים בבראון. ל"כלכליסט" נודע כי חברת חמת הבורסאית הגבירה בשבועיים האחרונים את המגעים לרכישת חברת התעופה והתיירות מקבוצת אי.די.בי, והציעה מחיר של 60 מיליון דולר במזומן.
- מלונות בראון בדרך לרכוש את ישראייר מאלשטיין
- הכשרה הטילה וטו: רשת מלונות בראון לא תיכנס לבורסה
- שדה דב ייסגר ביולי? לא אם שואלים את ארקיע וישראייר
חמת עוסקת בייצור, יבוא, שיווק ומכירה של מוצרים לחדרי אמבטיה, חדרי שירותים ומטבחים, ונראה כי העניין שלה בישראייר נובע מהרקע של בעל השליטה יואב גולן, טייס לשעבר, ומהרצון שלה להתפתח לכיוונים נוספים. ייתכן שגולן ישתתף ברכישה באופן אישי.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
חמת וגולן גילו עניין במהלך למכירת ישראייר, שמובילה אי.די.בי בחודשים האחרונים, אבל בפרופיל לא גבוה. הדברים השתנו בשבועיים־שלושה האחרונים, כשנראה היה שרשת המלונות בראון עומדת לרכוש את המניות, ואף סיכמה על מחיר מול אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי: 70 מיליון דולר.
אלא שמתווה התשלום של בראון עורר מעט קשיים הן בקבוצת אי.די.בי והן בהנהלת ישראייר וטייסיה, שבלעדיהם קשה עד בלתי אפשרי לתפעל את חברת התעופה: היא הציעה 50 מיליון דולר, שאותם ביקשה לגייס בשוק בהנפקת אג"ח המתוכננת לחודש מאי, ו־20 מיליון דולר בהלוואת מוכר. מצד שני בראון וויצמן נמצאים בשלב זה בקשר טוב עם הנהלת ישראייר והטייסים, והסכימו ש־6 מיליון דולר מסכום המכירה יועברו לטייסים, לאחר שבהתחלה הטייסים דרשו 10 מיליון דולר. בראון קרובה יותר להבנות עם הטייסים מאשר גולן וחמת, שנכנסו עמם למו"מ רק בשבועיים האחרונים.
גולן, שככל הנראה נפגש גם הוא עם אלשטיין, ינסה לעקוף את בראון וויצמן בישורת האחרונה. גם קרן קדמה ואלקו, שהיו בתמונת הרכישה והתרחקו מעט, עדיין פוטנציאליות לחזור, אבל בשלב זה ההתמודדות היא בין בראון לחמת. אלשטיין מעוניין לקבל עבור ישראייר 225 מיליון שקל (65 מיליון דולר).
קופת המזומנים של חמת קטנה יחסית, 17.5 מיליון שקל בלבד, אבל הונה העצמי עומד על 206 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של 2018, והיא מייצרת רווח נקי כמעט קבוע של כ־30 מיליון שקל, וממנו מחלקת דיבידנדים של 20 מיליון שקל בשנה. החברה נסחרת בשווי 313 מיליון שקל, 50% מעל הונה העצמי.
חמת גייסה בסוף יוני 42 מיליון שקל בהנפקה של 9.8% ממניותיה, כשבניכוי הוצאות נותרו בקופתה 40 מיליון שקל. עם זאת, המניה ירדה מאז ונסחרת היום במחיר של 9.05 שקל, כלומר מאותה הודעה ביוני איבדה החברה 30% משווייה.
לדברי גורמים בשוק, הירידה מיוחסת לרכישת חזי בנק בעסקה שהושלמה בפברואר 2018 בהשקעה של 75 מיליון שקל. חזי בנק פועלת בתחום יבוא ושיווק מוצרי קרמיקה ומתמחה בפרויקטי יוקרה, ועל פי הערכות בשוק, הרכישה לא הצליחה עדיין להצדיק את עצמה. חמת מימנה את הרכישה באמצעות ניצול חלק ממסגרות האשראי שלה בבנקים בארץ, ואלה צפויים להיות מנוצלים גם לעסקת ישראייר, אם תתבצע בסופו של דבר. אגב, לשני הצדדים אופציות להשלים את רכישת או מכירת 20% המניות הנותרות. סיבה אפשרית נוספת לירידה במניה, שגם הוצגה בדו"חות החברה, היא הרעה במכירות הרבעון השלישי בהשוואה לרבעון המקביל, שנומקה בעיתוי חגי תשרי.
עם זאת, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 רשמה החברה עלייה ברווח התפעולי ל־43.5 מיליון שקל, לעומת 34.9 מיליון בתקופה המקבילה, בזכות צירוף רווחי חזי בנק. ההכנסות בתקופה זו עמדו על 326 מיליון שקל, לעומת 240 מיליון בתקופה המקבילה, והרווח הנקי על 22.9 מיליון, לעומת 25.3 מיליון, בעיקר בשל עלייה בהוצאות המסים בעקבות פעילות חזי בנק והוצאות מס על המפעל בטורקיה של חמת.
בתשעת החודשים הראשונים של 2018 רשמה חזי בנק הכנסות של 90 מיליון שקל, רווח תפעולי של 11 מיליון ורווח נקי של 4 מיליון שקל. מספרים אלה אישרו את החשש שהתוצאות שנה קודם של חזי בנק היו חריגות, 111 מיליון שקל הכנסות, ורווח נקי של 14.8 מיליון שקל בשל מספר פרויקטים בתחום מגורי היוקרה בעלי רווחיות גדולה והיחלשות של נגב קרמיקה המתחרה.