בלעדי לכלכליסט
החשד: וינברג קיבל מקדימהסטם עמלות אסורות דרך רוסאריו
מעצרו של מנכ"ל חברת הביוטק יוסי בן יוסף וחקירתו של מנכ"ל בית ההשקעות שופכים אור על הדרך שבה, על פי החשד, העביר חתם ההנפקה מאות אלפי שקלים מתוך עמלתו לפעיל שוק ההון מנחם וינברג. סנגורו של בן יוסף: "מאמין שלא דבק במעשיו רבב"
מנכ"ל קדימהסטם יוסי בן יוסף השתמש בבית ההשקעות רוסאריו קפיטל כדי להסוות תשלום עמלות אסורות בהיקף של מאות אלפי שקלים תמורת גיוס משקיעים לפעיל שוק ההון מנחם וינברג. זה החשד שהוביל את חוקרי רשות ני"ע לחקור בשבוע שעבר את בן יוסף בחשד לביצוע עבירות מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.
- היום שבו ענת גואטה לבשה לראשונה את מדי השריף
- על תורה, על גמילות חסדים, ועל תרגילים מבריקים בשוק ההון
- מידע פנים, השערות וחקירות: התחום הפרוץ של שוק ההון
מנחם וינברג
על פי החשד, הכסף שעבר לווינברג באמצעות רוסאריו קשור לגיוס משקיעים פרטיים שמתווך ומפיץ ני"ע הוותיק הביא להנפקה שביצעה קדימהסטם בנובמבר 2017, ובמסגרתה גייסה חברת הביוטק 23 מיליון שקל. החתם המוביל בהנפקה היה רוסאריו, שנהנה מעמלה של 6% מהגיוס - כ־3 מיליון שקל. ברשות ני"ע חושדים שהעמלה כללה גם כספים שהיעד הסופי שלהם היה וינברג.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
על פי החשד, לאחר קבלת העמלות העביר בית ההשקעות, בניהולו של ליאור פייס שנחקר בפרשייה, מאות אלפי שקלים מתוך הסכום שהתקבל לווינברג. בן יוסף השתמש ברוסאריו כצינור להעברת העמלות לווינברג, כך החשד, משום שלחברה היה אסור לשלם ישירות לפעיל שוק ההון.
וינברג לא מפיץ מורשה
על פניו יש לפחות שתי סיבות אפשריות לכך שבן יוסף לא רצה כי קדימהסטם תשלם עמלות באופן ישיר לווינברג. ראשית, וינברג אינו מפיץ או חתם מורשה המאושר בידי רשות ני"ע. שנית, אם הוא השתתף בהנפקה באופן ישיר או עקיף, אזי כל תשלום שקיבל מקדימהסטם מגלם, לכאורה, הנחה על המחיר ששילם (ראו מסגרת). כאמור, ברשות חוקרים את העברות הכספים, וחושדים כי בן יוסף הינדס מנגנון שיסווה את תשלום העמלות האסורות לווינברג.
על פי הבקשה לשחרורו של בן יוסף למעצר בית, שהסתיים ביום חמישי, הוא וּוינברג "פעלו במרמה להוצאת כספים בהיקף מאות אלפי שקלים שלא כדין מקופת קדימהסטם, תוך הסתרת ייעודם של הכספים". החשד נגד בן יוסף, כך נודע, התעורר לאחר שחוקרי הרשות סברו כי עמלות החיתום ששילמה קדימהסטם לרוסאריו בסוף 2017 היו מנופחות.
החשד נגד בן יוסף וּוינברג הוא חלק מחקירה נרחבת שהחלה בשבוע שעבר הרשות, בחשד לשימוש במידע פנים בקדימהסטם, בחברת הנדל"ן המניב סאמיט, בכלל ביוטכנולוגיה ובחברת הציוד הרפואי אליום מדיקל, שבמרכזה עומד וינברג, בן 68 מבני ברק.
על פי החשד, וינברג ניצל את קשריו עם בעלי שליטה ונושאי משרה בחברות ציבוריות - ובהם גם בן יוסף - כדי לקבל מהם מידע פנים ולבצע עסקאות בהיקף של מיליוני שקלים בטרם ניתן גילוי למשקיעים. וינברג גרף לכיסו, על פי החשד, מאות אלפי שקלים (חלק מהרווח תיאורטי) בכמה עסקאות כאלה בשנים 2016–2018.
"דלת פתוחה למנכ"לים"
וינברג (68), שמעצר הבית שלו מסתיים היום, ידוע בשוק ההון כמתווך ני"ע ומגייס משקיעים. "היתה לו דלת פתוחה למשרדי המנכ"לים, כי הוא ידע להביא להם כסף להנפקות ולגיוסי ההון", אמר "לכלכליסט" גורם המקורב לחקירה. "על פי החשד, הקרבה והקשרים גרמו להם לשתף אותו במידע פנים, שבו הוא עשה שימוש כדי להרוויח כסף לכיסו הפרטי".
על פי החשד נגד בן יוסף, הוא מסר לווינברג מידע מוקדם לגבי דיווח מיידי ומהותי של קדימהסטם בדבר מו"מ מתקדם לביצוע גיוס הון במסגרת הקצאה פרטית, שעליו הודיעה החברה לראשונה בדו"ח לרבעון השני, שפורסם ב־30 באוגוסט 2018 - דיווח שבעקבותיו עלה שער המניה ב־4.69%. וינברג, שעל פי החשד רכש מניות לפני הפרסום — על סמך המידע המוקדם שקיבל מבן יוסף - הרוויח מעליית המניה.
מעו"ד מאור ברדיצ'בסקי, המייצג את בן יוסף, נמסר כי "מרשי משתף פעולה, פעל לטובת החברה, ואין מחלוקת כי לא קיבל טובת הנאה כלשהי לכיסו. אני מאמין כי בתום החקירה יתברר כי לא דבק במעשיו רבב".
את תגובתו של וינברג, השוהה במעצר בית, לא היה ניתן להשיג. מעו"ד איריס ניב־סבאג, המייצגת אותו, נמסר כי היא אינה יכולה להתייחס לחקירה.
ברוסאריו קפיטל סירבו להתייחס לדברים.
למה זה אסור?
רק בעל היתר מרשות ני"ע זכאי לעמלה
בהנפקה שביצעה קדימהסטם למשקיעים פרטיים, בנובמבר 2017, גייסה חברת הביוטק 23 מיליון שקל בהובלת החתם רוסאריו קפיטל. 3 מיליון שקל מהסכום שימשו הוצאות הנפקה, כאשר רוסאריו נהנתה מעמלה של 6% מהגיוס.
לפי התשקיף, ובהתאם לכללי ני"ע, מותר לשלם עמלות הפצה למי שסייע לגייס משקיעים להנפקה רק אם הוא מוגדר מפיץ מורשה בהיתר רשות ני"ע. רוסאריו הוא מפיץ מורשה, כמובן, ובהתאם לתשקיף מותר לו לחלוק את העמלה שקיבל עם מפיצים אחרים שסייעו לו. עם זאת, התנאי הוא כי מי שמקבל את עמלות ההמשך מרוסאריו הוא בעצמו מפיץ מורשה, וכן שלא השתתף בעצמו בהנפקה. הסיבה לכך היא שאם משולמת עמלה למי שרוכש בהנפקה, הוא בעצם מקבל הנחה על המחיר, שממנה לא נהנים כל שאר המשקיעים. זו אינה הצעה אחידה, והוא בעצם מופלה כך לטובה.
על פי הדיווחים הרשמיים של קדימהסטם אי אפשר לדעת אם וינברג השתתף בהנפקה ב־2017, כיוון שהחברה לא חשפה את זהות המשקיעים. עם זאת, ידוע שוינברג השתתף בהנפקה פרטית של החברה, שהתקיימה שנה לאחר מכן, בספטמבר 2018, ובה רכש באמצעות חברת מונבז שבשליטתו מניות בהיקף של כ־1.5 מיליון שקל. רוסאריו לא היתה מעורבת כמפיצה בהנפקה זו.
הרעיון בבסיס ההוראה, שלפיה רק מפיצים מורשים זכאים לעמלה, נועד למנוע מצב שבו "מאכערים" יביאו משקיעים חסרי ידע והבנה ויפתו אותם לרכוש מניות בהנפקה, רק כדי לגזור בזכותם עמלה. המפיצים המורשים מצופים להבין את הוראות חוק ני"ע, להפנות את המשקיעים לתשקיף ההנפקה, והם פונים בעיקר למשקיעים מתוחכמים כמו גופים מוסדיים או משקיעים כשירים. לקוחות פרטיים מגיעים להנפקה בעיקר בהפניית היועצים בבנקים, שאינם זכאים לעמלה מהחברה. במילים אחרות, אדם שאינו מחזיק בהיתר להפיץ ניירות ערך לא יכול לקבל עמלה מהחברה ולא מכל מפיץ מורשה אחר בהנפקה.
