מידע פנים - עבירה קשה להוכחה

בחודשים האחרונים פתחה רשות ני"ע בכמה חקירות בחשד לשימוש במידע פנים - נושא שנמצא בלב מדיניות האכיפה שלה. אבל מדובר בעבירה חמקמקה ביותר, אם ללמוד מהניסיון של הרשות בשנים האחרונות. בעוד שבפרשות הרצת ני"ע הצליחה הרשות לאסוף די ראיות שהובילו להרשעות - נוחי דנקנר ואיתי שטרום בפרשת אי.די.בי; ג'קי בן זקן ואיתן אלדר בפרשת מנופים; ודוד אדרי ושי בן דוד בפרשת פסגות - בכל הקשור לתיקי מידע פנים לא נרשמו הצלחות גדולות.

הסיבה לכך היא הרף הראייתי המורכב שנדרש להוכחת כוונה פלילית. מעטים הם תיקי מידע הפנים, שבהם מצליחה הרשות למצוא ראיות לכך שמוסר המידע קיבל טובת הנאה או תמורה כספית למידע שמסר. לרוב מדובר בשיחת חברים, יועצים או קרובי משפחה, כך שהטענה החוזרת ונשנית היא שמוסר המידע נתן בשומע אמון ולא חשב שהוא יעשה בו שימוש אסור.

פטפטת וחוסר זהירות מעידים לרוב על רשלנות, אבל מכאן ועד להעמדה לדין פלילי יש פער שקשה לעתים לגשר עליו בעזרת הראיות. מאז מונתה לפני כשנה עו"ד ציפי גז למנהלת מחלקת החקירות המודיעין ובקרת המסחר, פתחה הרשות בשלוש חקירות בחשד לשימוש במידע פנים. ימים יגידו עד כמה הראיות שם חזקות.

כך, למשל, נחקר חשד לשימוש במידע פנים בידי בכירים בחברת המלט"ים אירונאוטיקס, בזמן שהתגבש בחברה מידע מהותי על אירוע שבגינו התלה משרד הביטחון את רישיונות החברה בסוף אוגוסט 2017 — והשיב אותם רק באחרונה. בעקבות האירוע הזה נפתחה גם חקירת משטרה, שבמסגרתה זומנו באחרונה בכירי החברה לשימוע לפני כתב אישום על עבירות מרמה. צו איסור פרסום על שתי החקירות אינו מאפשר לפרסם מידע נוסף.

חקירה נוספת בחשד לשימוש במידע פנים נוגעת לאל על. במרכזה עומד החשד כי פיני גינזבורג, מבעלי השליטה ואחד הדירקטורים בחברה, עשה שימוש במידע פנים כדי למכור מניות לפני צניחה צפויה בערכן. גינזבורג מכר למוסדיים 10 מיליון מניות אל על בשווי 33.6 מיליון שקל בשלוש עסקאות מחוץ לבורסה ביולי 2017. חודש לאחר מכן, עם פרסום הדו"חות, צנחה המניה ב־18.6%. בכך נמנע גינזבורג לכאורה מהפסד של כ־7 מיליון שקל, ובמקומו ספגו את הירידה במחיר המניה חסכונות הציבור בניהולם של הגופים המוסדיים.

חשד נוסף לשימוש במידע פנים נחקר בארית תעשיות, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים. לפי החשד, יועץ משפטי לחברה, עו"ד רענן בר זוהר — שותף במשרד עורכי הדין המוכר בלטר, גוט, אלוני ושות' - גרף רווח תיאורטי של כ־120 אלף שקל כתוצאה משימוש במידע הפנים. מדובר במידע מוקדם, מהותי וחיובי שקיבל על עסקה של החברה מפברואר 2016, וכן מידע מוקדם בנוגע לדו"ח הכספי הרבעוני מנובמבר 2016.

אף שהרשות פותחת לא מעט חקירות בחשד למידע פנים, היא מתקשה לא פעם לבסס תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין או להרשעה, בשל הקושי הרב בהוכחת יסודות העבירה. כך, למשל, זוכה באחרונה אמיר ברונפלד, בעבר אחראי על הפיתוח העסקי במשביר 365, מעבירות של שימוש במידע פנים של גטר גרופ ותרמית בני"ע.

דוגמה נוספת היא תיק החקירה נגד שר הרווחה חיים כץ וחברו מוטי בן ארי, היועץ לקבוצת האנרגיה והנדל"ן אקוויטל. אף שהשניים סחרו במניות חברת נצבא לפני ההודעה על מיזוג בין שתי חברות בקבוצה - נצבא ואיירפורט סיטי - ובזמן סמוך מאוד לישיבות שבהן השתתף בן ארי ובהן נחשף למידע, הוחלט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע על עבירות מידע פנים רק נגד מוסר המידע, בן ארי. כץ זומן לשימוע על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בטענה שהמידע וטיפים נוספים שקיבל מבן ארי היו טובות הנאה אסורות לנבחר ציבור. זאת לאחר שבפרקליטות סברו כי אין די ראיות לכך שכץ ידע שהמידע שמסר לו בן ארי הוא מידע פנים.

מימין: חיים כץ ופיני גינזבורג צילומים: עמית שעל , בועז אופנהיים