"תשואות חריגות בשוק הן אור אדום, אך איננו מדרגים לפי תשואות"
כך אמרה מנכ"לית מעלות רונית הראל בכנס שווי הוגן. מנכ"ל מליסרון אבי לוי: "לומר שתשואה של 17% אינה בהכרח משקפת בעיה – זה ממש לא הגיוני"
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
"לומר ששיעור תשואה של 17% אינו בהכרח משקף בעיה זה ממש לא הגיוני. אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים, אז הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח", כך אמר מנכ"ל מליסרון אבי לוי בדיון שהתקיים בתחילת החודש בפורום שווי הוגן במרכז הבינתחומי הרצליה בראשות פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב.
- בצל המפולת: נוקד מקימה קרן גידור שתתמקד בהשקעות באג"ח בישראל
- הריבית הרגה את חגיגת אג"ח הזבל
- הבריחה מאג"ח זבל הזניקה את תשואת החוב של טבע ל־7.21%
לוי טוען שאם יש הזדמנות עסקית בניירות הערך של חברה, אז החברה עצמה ובעלי השליטה בה אמורים להיות הראשונים לזהות אותה. "אני לא מכיר הרבה נכסים שיודעים להניב תשואה של 17%. אם הם לא עושים זאת, אזי בהחלט זה סימן לכך שישנה בעיה", אמר לוי. דבריו של לוי נאמרו במסגרת דיון שעסק בהשלכות עליית פרמיית הסיכון בשוק האג"ח, ושבחן את השפעת עליית התשואות על תמחור נכסים ואשראי ועל הפעילות הריאלית.
רו"ח שלומי שוב ציין בתחילת הדיון שעלייה בריבית יכולה לשחוק את ה־FFO העתידי של חברות הנדל"ן ושהשאלה שעולה היא מה כרית הספיגה של כל חברה. "המשקל הסגולי של הנדל"ן הוא עצום", אמר שוב וציין שחברות הנדל"ן גייסו בשנה האחרונה 27 מיליארד שקל, מחצית מסך הגיוסים בשוק האג"ח הקונצרניות.
אין עלייה בסיכון הפיננסי
מנהל תחום מוסדות ושווקים פיננסיים בחטיבת המחקר של בנק ישראל רועי שטיין התייחס לפער התשואות השלילי בין האג"ח של ישראל לבין אלו של ארה"ב וטען שהכיוון הכלכלי הוא סגירת פער המחזור המוניטרי. מסיבה זו רואים את עליית התשואות בישראל תוך סגירת פער התשואות בינינו לבין ארה"ב. בנק ישראל עושה שימוש במדד שבוחן את התנודתיות המשותפת של האג"ח הקונצרניות, מניות ושער חליפין, ולפיו אין עליית סיכון פיננסי בישראל בשלב זה.
הראשונים לזהות
שטיין התייחס לאג"ח הזרות שגייסו חוב בישראל באמצעות הנפקת אג"ח, ואמר: "אנחנו כבר בשנת 2014 או 2015 בדו"חות הפיננסיים הדגשנו את הסיכון השונה באג"ח החוב הזרות". לפי נתונים שאסף בנק ישראל, שיעור האחזקה של קרנות הנאמנות באג"ח הקונצרניות, שנע בעבר בטווח של 10%־20%, עלה בתקופה האחרונה לכמעט 30%. זאת בזמן שהגופים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה והחסכונות של הציבור עברו לחשיפה לא סחירה לסקטור העסקי, תוך שהם מפחיתים את החשיפה לאג"ח הקונצרניות לטובת הלוואות פרטיות ישירות.
אחד הנתונים המעניינים שעלו בדיון שהתקיים בפורום שווי הוגן נוגע למחזורי המסחר בבורסה בישראל ולחלק של הרובוטים בהם. לפי בנק ישראל, רובוטי המסחר אחראים על 91% מפקודות האלגו (מסחר אלגוריתמי באמצעות תוכנת מחשב), אולם שיעור הביצוע (העסקאות שנעשות בפועל) נמוך מאוד ועומד על פחות מ־1%. לדברי שטיין, באירופה הרשויות החליטו להגביל את הפעילות בספר הפקודות באמצעות יחס פקודות לעסקאות, ובארה"ב הפד קנס חברות שפועלות כפרזיטים, כפי שהוא כינה את רובוטי המסחר, שלא מהווים תרומה למסחר.
מימין: צבי סטפק, מבעלי השליטה במיטב דש. רונית הראל, מנכ"לית חברת הדירוג מעלות, ואבי לוי, מנכ"ל מליסרון צילומים: אוראל כהן, עמית שעל
שיווי משקל חדש
צבי סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש, התייחס לירידות השערים החדות בסוף 2018 ואמר: "הרובוטים יכולים למתן תנודתיות עד שלב מסוים ומשלב מסוים להחריף אותה". לדבריו, מצב של פערים קטנים בתשואות שלא משקפות את פרמיית הסיכון ואת הסיכון האמיתי של החברות לפשיטת רגל הוא המצב הלא נורמלי.
זו תוצאה של ריבית מאוד נמוכה של בנק ישראל, ועלייה בתיאבון של הציבור לסיכון. "פתיחת המרווחים היתה תהליך לגמרי טבעי שחיכינו לו כל הזמן", אמר סטפק וטען שהמצב הנוכחי הוא מצב של שיווי משקל חדש. "גם אם מישהו יגיד שהשוק קצת הגזים, ואני לא חושב כך, עדיין המצב הנוכחי הוא יותר נורמלי ממה שהיה. הוא משקף את התובנה שהולך ומסתיים עידן הכסף הזול מאוד. אני מזכיר שבנק ישראל כבר לפני חמש שנים הזהיר מפני פרמיית הסיכון הנמוכה מדי באג"ח קונצרניות".
"תשואות חריגות בשוק הן אור אדום, מחייבות התייחסות וכמובן משפיעות על הנזילות ויכולת המיחזור, אך איננו מדרגים לפי תשואות השוק" אמרה רונית הראל, מנכ"לית חברת הדירוג מעלות. לדבריה, כבר לפני כשנתיים חברת הדירוג צייינה שכ־60% מהאג"ח הסחירות מוחזקות על ידי קרנות הנאמנות והציבור, שהוגדרו על ידיה כ"ידיים חלשות". ביחס לחברות האמריקאיות, הראל טוענת שההסתכלות על כלל החברות האמריקאיות כמקשה אחת אינה נכונה, ושיש צורך להבחין בין חברות שעיסוקן בנדל"ן מניב לחברות יזמיות, שרמת הסיכון בפעילות שלהן גבוהה יותר.
