בנק דקסיה מבקש לאשר ליו"רית שכר של 850 אלף שקל בשנה ל-50% משרה
לבנה שיפמן היא דירקטורית חיצונית בבנק שמונתה ליו"רית ולכן שכרה מוגבל מכוח החוק ונמוך משכר של דירקטורים רגילים שמתמנים ליו"ר; במשרד המשפטים ובבנק ישראל בוחנים שינוי החוק בעניין ביחס לבנקים ללא גרעין שליטה כמו דקסיה
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
בנק דקסיה מבקש מבעלי המניות לאשר ליו"רית הבנק לבנה שיפמן שכר של עד 850 אלף שקל בשנה עבור 50% משרה. שיפמן היא דירקטורית חיצונית שמונתה ליו"רית של הבנק, שנסחר ללא גרעין שליטה ועתיד להתמזג בקרוב לבנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט
- סופית: האסיפה הכללית של דקסיה אישרה את המיזוג עם מרכנתיל דיסקונט
- ורמוס נגד בנק ירושלים: דורש מדקסיה לא לדחות את האסיפה לאישור המיזוג עם דיסקונט
- בנק ירושלים נלחם על דקסיה: "בחנו הצעתנו שוב באופן ייסודי"
על פניו, לפי חוק החברות, דח"צ שמונה מכוח החוק לא יכול לכהן כיו"ר חברה ציבורית. זאת שכן הוא מחוייב לשבת בוועדת הביקורת שבה היו"ר לא יכול להיות חבר. מנגד, הוראת נוהל בנקאי תקין קובעת כי דח"צ שמונה מכוח הוראות נוהל בנקאי תקין לא יכהן כיו"ר בבנק שיש בו גרעין שליטה ומההן לומדים את הלאו – בבנק ללא גרעין שליטה יוכל דח"צ לכהן כיו"ר.
במשרד המשפטים ובפיקוח על הבנקים בוחנים את הסוגיה ושינוי אפשרי של חוק החברות שיאפשר מינוי כיו"ר גם לדח"צ שמונה מכוח חוק החברות.
בינתיים מונה כבר דח"צ אחר ליו"ר בנק – שאול קוברינסקי כיו"ר בנק דיסקונט (דח"צ שמונה מכוח הוראות נוהל בנקאי תקין) ושיפמן כאמור מכהנת כיו"ר בנק דקסיה. למעשה בבנקים ללא גרעין שליטה אין באמת הצדקה למנוע מדח"צים להתמודד על תפקיד היו"ר שכן הלכה למעשה כל הדירקטורים הם בלתי תלויים כשאין בעל שליטה.
אלא שגם אם אין בעיה לשיפמן לכהן כיו"ר יש בעיה עם התגמול שלה. בשל הסיווג שלה כדירקטורית חיצונית, לכאורה שכרה אמור להיות מוגבל ל-100 אלף שקל בשנה בתוספת של 5,000 שקל לשעת ישיבה. שקלול שני המרכיבים יחד אמורים להביא את שכרה לכ-1.5 מיליון שקל בשנה, כשמדובר בפער משמעותי לעומת שכר יו"רים שאינם דירקטורים חיצוניים שמוגבל ל-2.5 מיליון שקל בשנה.
אף על פי כן, בדקסיה מבקשים לאשר לשיפמן, בכפוף לאישור בעלי המניות הבנק את הגמול השנתי המשולם לדירקטור מומחה בבנק (כ-100 אלף שקל בשנה) כפול שמונה בתוספת גמול השתתפות פר ישיבה ובלבד שהתקרה לא תעלה על 850 אלף שקל בשנה ל-50% משרה. בבנק מבהירים כי בהתאם להוראות נוהל בנקאי תקין יו"ר הדירקטוריון לא תהיה זכאית לבונוס מכל סוג אלא לתגמול קבוע בלבד ובגלל היותה דירקטורית חיצונית היא לא תהיה זכאית לתגמול נוסף מעבר לתגמול המוצע.
קוברינסקי ושיפמן מקווים כי בקרוב יגיעו במשרד המשפטים ובפיקוח על הבנקים להסכמות סביב שינוי חוק החברות שיאפשר להם לקבל שכר גבוה יותר.