18 מיליארד שקל ברחו מהקרנות ב־2018, יותר ממחציתם בדצמבר

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת שנה קשה, לאחר שאת החודש הראשון ב־2018 פתחה חזק. מנתוני בית ההשקעות מיטב דש עולה כי הקרנות המסורתיות פדו אשתקד 17.9 מיליארד שקל, כאשר הניהול הפסיבי — שסבל מנטישת כספים בשלוש השנים האחרונות — מתעורר לחיים. מהקרנות האקטיביות יצאו 21.7 מיליארד שקל, ואילו 3.8 מיליארד שקל נכנסו לקרנות הנאמנות המחקות עוקבות המדד. ההסבר לכך אגב טמון בעובדה שבתקופת ירידות המדדים לרוב יורדים פחות, כיוון שהם נהנים מפיזור גבוה יותר, בעוד שבשוק עולה יש ערך לבחירה סלקטיבית של ניירות.

מצאו מקלט בכספיות

מי שעוד נהנה מהפאניקה הציבורית, שהחלה עם גל הירידות בשווקים מנובמבר, היו הקרנות הכספיות הסולידיות, המשקיעות במק"מים ובפיקדונות של בנקים, שגייסו 6.4 מיליארד שקל, בעיקר בחודשיים האחרונים. זאת אף שהן עדיין מציעות תשואות אפסיות של 0.2%–0.7% לשנה.

לסיכום 2018 אפשר לומר כי מדובר בהיפוך של 2017, שבה הקטגוריה שגייסה הכי הרבה היתה אג"ח כללי, הכוללת 10%–30% מניות. ב־2018 הובילה קטגוריית האג"ח הכללי את הפדיונות. עוד תמונת ראי התבטאה בכך שב־2017 נרשמה כניסת כספים מסיבית של 22.8 מיליארד שקל לקרנות הנאמנות המסורתיות, בעוד הקרנות הכספיות פדו 3.4 מיליארד שקל. כעת הקרנות המסורתיות פודות — והסולידיות נהנות מעדנת גיוסים. המגמה הזו מתכתבת יפה עם העובדה שכל מה שעלה ב־2017 ירד ב־2018: מניות, אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות ירדו ב־2018, והאפיק היחיד שירד בחוזקה ב־2017, המט"ח מול השקל, דווקא עלה ב־2018.

צילום: רויטרס

במיטב דש מציינים כי ברמת הקטגוריות שמהן מורכבת תעשיית הקרנות — מניות, אג"ח שקליות, אג"ח מדינה, אג"ח חברות, אג"ח כללי, ועוד — קשה לסכם את 2018 במדויק, שכן בעקבות הרפורמה בתעודת הסל (תיקון 28) חלו שינויים ותזוזות. זאת כיוון שהיו תעודות סל שהפכו לקרנות סל, והיו גם תעודות סל שהפכו לקרנות נאמנות מחקות, וגם להפך — קרנות מחקות שהפכו לקרנות סל, תעודות פיקדון (סל) שהתמזגו לתוך קרנות כספיות, ותעודות סל אסטרטגיות שהפכו לקרנות נאמנות אקטיביות אסטרטגיות. ואם לא די בכך, רשות ני"ע יצרה כמה קטגוריות חדשות מתוך הקטגוריות שהיו קיימות. לפיכך, הפסיקה הרשות מ־30 בספטמבר את פרסום הנתונים במתכונת הקודמת, וכאשר חידשה את הפרסום, היה זה במתכונת שונה שאינה מאפשרת השוואה. לכן נאלצו במיטב דש להתבסס על הנתונים עד סוף ספטמבר ולהשלים את הפער באמצעות הערכות.

דצמבר 2018 היה החודש הגרוע בתעשייה מדצמבר 2014, ובמהלכו נרשמו פדיונות ענק של 10.3 מיליארד שקל בקרנות הכספיות — 9.4 מיליארד שקל מהקרנות האקטיביות ו־900 מיליון שקל מקרנות המחקות. זווית מעניינת שמציינים במיטב דש היא שהעמלות הכרוכות במכירה וקנייה של קרנות מחקות (שהן שוות ערך לכל מכירה וקנייה של נייר ערך רגיל) לעומת היעדר העמלות האלה בקרנות האקטיביות גרמו לכך ששיעור הפידיון בקרנות המחקות מתוך סך נכסיהן, קצת יותר מ־3%, היה נמוך משמעותית מהפידיון בקרנות האקטיביות — יותר מ־5%.

ברמת הקטגוריות, הקבוצה שפדתה את הסכום הגבוה ביותר היתה קבוצת קרנות אג"ח כללי, שעד ספטמבר 2018 פדתה 8.4 מיליארד שקל, וברבעון האחרון פדתה לפחות 6 מיליארד שקל נוספים, שנייה לה היא קבוצת האג"ח השקליות, שפדתה ב־2018 יותר מ־4 מיליארד שקל. קבוצת הקרנות המנייתיות, שגייסה עד סוף ספטמבר 4 מיליארד שקל, פדתה קשות ברבע האחרון של השנה, ובעיקר בדצמבר, ולכן צפויה לסיים את השנה בפדיון קטן.

במילים אחרות, המשקיעים שמיהרו להיכנס לקרנות המנייתיות בתשעת החודשים הראשונים של השנה, נמלטו מהן עם פרוץ הירידות, ולא גילו את העמידות הנדרשת ממי שמלכתחילה מוכן לחשוף עצמו לאפיק השקעה תנודתי.

הפסידו והעלו דמי ניהול

בשבוע שעבר ניתח "כלכליסט" את העלאות דמי הניהול בתעשייה, והראה כי חרף נטישת המשקיעים והפדיונות הכבדים, לא היססו מנהלי הקרנות, שספגו הפסד הכנסות של כ־100 מיליון שקל, לקזז את ההפסדים באמצעות ייקור דמי הניהול בכמה קרנות, ובהן כאלה שרשמו פדיונות כבדים.

מיטב דש, שחברת הקרנות שלה הובילה את הגיוסים ב־2018, החלה לראשונה לגבות דמי ניהול של 0.14% בקרן הכספית שלה, תוך שהיא נהנית מגיוסים של יותר ממיליארד שקל לקרן בדצמבר לבדו.