הופ הופ טרללה: הביטקוין חוגג יום הולדת 10

הביטקויון חוגג יום הולדת 10 - בדיוק לפני עשור, ב-3 בינואר 2009, נכרה הבלוק הראשון, שזכה לכינוי genesis block. זהו הבלוק היחיד בשרשרת שאינו מחובר לבלוק קודם. אבן הפינה הזו יצרה את הבסיס למערכת ששינתה את התפיסה שלנו לגבי האופן שבו נמדד שווי הכסף והאופן שבו הוא מנוהל בעידן הדיגיטלי.  

מאחורי המהלך עומד סאטושי נאקמוטו, מי שנחשב לאבי הביטקוין. עוד לפני כריית הבלוק הראשוני, ב-31 באוקטובר 2008, הוא פרסם את נייר העמדה הראשון של הביטקוין, שבו פירט את חזונו למערכת המוניטארית המהפכנית והווירטואלית: כסף דיגיטלי המבוסס על אלגוריתם. סאטושי האמין שמודל הכסף הישן נכשל, ולכן בנה מודל חדש שאינו כולל את גורם הפיקוח ומננטרל את הסכנות הטמונות בהדפסת כסף חסרת אחריות (איבוד שווי).

"שורש הבעיה בכסף הקונבנציונאלי הוא כל האמון הנדרש כדי שיעבוד", כתב סאטושי בפורום ב-2009. "עלינו לסמוך על הבנקים שישמרו על הכסף שלנו ויעבירו אותו אלקטרונית, אך הם מלווים אותו בגלים של בועות אשראי וכמעט לא נותר כלום כעתודה. עלינו לסמוך עליהם שישמרו על הפרטיות שלנו, לסמוך עליהם שלא יאפשרו לגנבי זהות לרוקן את החשבונות שלנו".

בבלוק הראשון והמהפכני הראשון בוצעה עסקה אחת בלבד: 50 הביטקוין שנשלחו לסאטושי עבור הכרייה (כסף שהוא עוד לא פדה). הסכום הזה אמנם באותה העת לא היה שווה כלום אך היום ניתן למכור אותו ביותר מ-200 אלף דולר. למעשה, לפני שנה הוא היה שווה פי 5 יותר מזה. בכל מקרה, העסקה המתועדת הראשונה בביטקוין בוצעה רק ב-2010.

על הקוד של הבלוק הראשוני מוטבע המסר הבא בקידוד: "התאריך הוא 3 בינואר 2009 שר האוצר על סף חילוץ שני לבנקים". אכן, באותו היום, שקל שר האוצר הבריטי דאז, אליסטר דרלינג, לצאת בחילוץ נוסף לבנקים בממלכה, זאת לאחר ששנה קודם לכן הממשלה הזרימה הון לבנקים במטרה למנוע קריסה ולהחיות את הכלכלה. מהלך דומה ביצעה גם ארה"ב ב-2008.

הביטקוין שנכרה לפני עשור דרש הרבה פחות מאמץ לעומת היום. אז אפשר היה לכרות את המטבעות עם המעבד החלש ביותר במחשב ביתי. ב-2013 כבר החלו להופיע מחשבי מיקרו עם שבבי ASIC שנועדו במיוחד לכרות ביטקוין במהירות גבוהה יותר.

עד סוף אותה שנה הקושי לכרות ביטקויון הפך קשה פי כמה אלפים לעומת הכוח הנדרש מאותו בלוק ראשוני. הקושי הזה רק הלך וגדל וכיום ההשפעה הסביבתית של החומרה הנדרשת לכרות ביטקוין בכל רחבי העולם מקבילה להשפעה הסביבתית של מדינה קטנה.

בעשור שחלף נכרו כבר יותר מ-80% מהכמות המקסימאלית האפשרית של 21 מיליון ביטקויון. עם זאת, אין זה אומר שסופו של הביטקוין קרב. ייתכן וייקחו אפילו 100 שנים עד שיכרו את הביטקוין האחרון.

מלבד הביטקוין, ישנם כיום מעל 2,000 מטבעות וירטואלים, אם כי מרביתם יכשלו ויהפכו חסרי ערך, כך לפחות טוען, בארי זילברט מנכ"ל דיגיטל קורנסי גרופ. יותר מאלף מטבעות כבר הפסיקו לפעול.

קשה לחזות מה יעלה בגורלו של הביטקוין, אך נכון לעכשיו המטבע הווירטואלי הראשון ממשיך לפעול במלוא המרץ, זאת על אף התנודתיות החדה בשווי שלו. המטבע, שבעבר היה שווה פחות מסנט כבר נסחר בשווי הקרוב ל-20 אלף דולר בדצמבר 2017, והספיק לרדת לשווי של 6,500 דולר באוקטובר האחרון. במהלך 2018 איבד 72% מערכו (ברבעון הרביעי נחתך ב-42%) וסגר את השנה בסביבה של 3,850 דולר. אין סוף פסוק בעניין זה - צריך עוד לחכות ולראות צופן לו העתיד ומה תהיה ההשפעה הממשית שלו על הסביבה.

האנגר במכרה ביטקוין צילום: בלומברג