השקט שלפני? תנועות מתונות בפתיחת שבוע המסחר במט"ח

פותחים שבוע מסחר בשוק המטבעות: הדולר עולה בשוק המקומי ב-0.1% ל-3.77 שקלים, היורו עולה ב-0.4% ל-4.27 שקלים. בשווקים הבינ"ל נסחר היורו ביציבות, ברמה של 1.31 דולר, הפאונד ממתין להכרעות הדרמטיות בממלכה לקראת הברקזיט - ופותח גם הוא את השבוע ללא תנועה מהותית, ברמה של 1.258 דולר.  

בשוק המט"ח העולמי ממתינים בדריכות להחלטת הריבית של הפד שתתקבל ביום רביעי (הדיונים של ועידת השוק החופשי של הפד יחלו כבר מחר). שני עניינים חשובים על הפרק - השאלה אם הפד יעלה את הריבית כמובן (כנראה שכן) והתחזית שיפרסם על מתווה העלאות הריבית בשנה הבאה. 

לפי התחזית שפרסם הפד בתחיל 2018, צפויה לנו העלאת ריבית נוספת, בשיעור של 0.25% (להשלמת 4 העלאות שנתיות). בשווקים ממתינים לראות אם לנוכח החשש מהאטה גלובאלית והלחץ של הנשיא טראמפ נגד העלאות נוספות יבחר הפד להימנע מהעלאת הריבית הפעם וגם אם לא - להציג תחזית יונית של 2 העלאות בלבד בשנה הבאה.

מרתה נדלר, מנהלת השקעות ראשית באי.בי.אי השקאות, אומרת על החלטת הריבית הצפויה בארה"ב כי היו"ר פאוול והצוות הבכיר שלו נמצא בסיטואציה לא פשוטה.

"הפד נמצא במלכוד מסוים כיוון שאם ינמיך את תחזיות העלאת הריבית ישדר שהצמיחה אכן מתמתנת והשווקים פחות יאהבו זאת. אם הוא נשאר בתוכנית העלאות הריבית האגרסיבית ביחס לציפיות השוק, נראה ככל הנראה שוב התאמת מחירי נכסים. לא פלא שהשוק מבולבל. אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים חזר מרמות של כ- 3.2% ל- 2.89%. התרחיש הסביר כיום היא העלאת ריבית בדצמבר והנמכת תחזיות עתידיות", אומרת נדלר

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון

מה יעשה בנק ישראל?

ביום שישי פורסם כי מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.3%, נמוך מהתחזיות המוקדמות של הכלכלנים, עם ירידה רוחבית כמעט בכל הסעיפים (הירידה בסעיף המזון, בשיעור של 0.4%, המשמעותית ביותר) - שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי, על 1.2%. . עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, אמר בתגובה כי "האינפלציה במהלך כל שנת 2019 צפויה להמשיך ולהתכתב עם החלק התחתון של יעד האינפלציה, כאשר אנחנו רואים נתונים חלשים באירופה ובאסיה וחוסר ודאות לגבי מלחמת הסחר.

להערכתנו, בנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית כל עוד פיחות השקל מול סל המטבעות (ולא רק מול הדולר) לא יאיץ. אנו ממשיכים לצפות עד שתי העלאות במהלך 2019. כאשר סביר שהראשונה תהיה בחודשים פברואר-מאי (חודשים בהם האינפלציה במבט לאחור צפויה להגיע לרמה הגבוה ביותר שלה השנה 1.3- 1.4 אחוזים)", הוסיף קליין.

בניגוד לקליין, דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, חושב שהאפשרות לקצב גבוה יותר של העלאות ריבית מצד בנק ישראל בהחלט אפשרי. "ציפיות האינפלציה הנגזרות בחלק הקצר של עקום התשואות מתבססות מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, דבר העשוי להביא לתוואי העלאות ריבית בנק ישראל מהיר מזה הגלום בשוק כרגע (2 העלאות ריבית של 25 נ"ב כ"א במהלך שנת 2019)", אומר רזניק.

העלאת הריבית הקרובה של הבנק, מוסיפה נירה שמיר, הכלכלנית הראשית בדיסקונט, ממש מעבר לפינה."האינפלציה בפועל, תחזית האינפלציה קדימה, כמו גם חוזה המדד לשנה (1.16% טרם פרסום המדד), סביבת המאקרו והפיחות בשקל, תומכים, לדעתנו, בהעלאת ריבית בנק ישראל ל-0.5% בסוף פברואר. באותה נקודת זמן תעמוד, להערכתנו, האינפלציה 12 חודשים אחורנית על 1.4%".

שיעור האינפלציה בשנת 2019 יושפע במידה רבה מההתייקרויות שתתרחשנה בפועל. בשל חוסר הוודאות בשלב זה, והערכתינו שבסופו של דבר יחול ריכוך בהעלאות המחירים (הרי אנו בפתחה של שנת בחירות), העלנו אך במעט את תחזית האינפלציה ל-2019 ל-1.2%. כאשר המצב יתבהר, נבחן התחזית פעם נוספת", מוסיפה שמיר.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל הנכנס צילום: יח"צ