ישראכרט: הרווח הנקי צמח ב-2% ברבעון, מחזור העסקאות ב-11%

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט שנמצאת לקראת הליך פרידה מבנק הפועלים (או דרך הנפקה או דרך מכירה) מסכמת היום (ד') את רבעון השלישי של 2018 עם עלייה צנועה של 2% ברווח הנקי שהסתכם ב-92 מיליון שקל – זאת לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה צמחו ב-9% ל-618 מיליון שקל מתוכם הכנסות הריבית נטו עמדו על 80 מיליון שקל – עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. אלא שהוצאות התפעול עלו גם הן ב-13% ל-182 מיליון שקל בשל סיום העסקתם של עובדי בנק הפועלים שהושאלו לקבוצה וכן מעליה בתשלומים לארגונים הבינלאומיים (ויזה ואמריקן אקספרס) ברקע עלייה בהיקפי הפעילות ובתעריפים.

רון וקסלר מנכ"ל ישראכרט צילום: סיון פרג'

בישראכרט חושפים עוד כיצד התחרות העזה בין חברות כרטיסי האשראי על מועדוני הלקוחות החוץ בנקאיים גרמה לעלייה של 8% בהוצאות המכירה והשיווק ברבעון שהסתכמו ב-115 מיליון שקל – כאשר ברבעון האחרון ישראכרט חידשה הסכם המועדון עם סופר פארם – מועדון לייף סטייל אך כדי לשמר את המועדון ולא לאבדו למתחרים נאלצה לשלם סכומי כסף גבוהים לסופר פארם. תופעה זו באה לידי ביטוי גם במתחרה כאל שרשמה ירידה ברווח בגלל הוצאות גבוהות של הסכם המועדון שלה עם שופרסל.

ישראכרט שהיא חברת כרטיסי האשראי הגדולה מבין השלוש (כאל ולאומי קארד) במונחי כמות כרטיסים משקפת היטב כיצד הציבור הישראלי ממשיך להגדיל את הגיהוצים שלו בכרטיסי אשראי כשמחזור העסקאות של הקבוצה ברבעון השלישי עמד על 41 מיליארד שקלים – עלייה של 11%.

מספר הכרטיסים של ישראכרט עמד על 5.1 מיליון – עלייה של 3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. יתרת האשראי של ישראכרט – עמדה על 4.3 מיליארד שקל – עלייה חדה של 19% כאשר ישראכרט ממשיך במאמציו להגדיל את תיק האשראי שלו, בין היתר על רקע ירידה חדה ברווחיות מתחום סליקת הכרטיסים שהוא מוביל. לישראכרט תיק האשראי הקטן במערכת אך היא מתקרבת במהירות להגיע לגודל התיק של כאל העומד על 4.6 מיליארד שקל.

ההוצאה בגין הפסדי אשראי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2018 הסתכמה בכ-95 מיליון שקל – זינוק של 23.4% וברבעון השלישי היא הגיעה ל-29 מיליון שקל – זינוק של 31% - הסיבה לכך טמונה כאמור בהרחבת פעילות האשראי המואצת של ישראכרט כמו גם עם חדירת הפעילות בתחום לאוכלוסיות בסיכון אשראי גבוה יותר – בהתאם למגמה המאפיינת את המתחרה לאומי קארד. בישראכרט מתייחסים גם להוראות חוק חדלות הפריעון ושיקום כלכלי שמקשה על היכולת למצות את אופן גביית החובות ומקל על הליכי פשיטת רגל – כעוד הסבר לעליה בהוצאה להפסדי אשראי.