"אף אחד לא קיבל ממני פקודות, אין לי חרב וארנק כמו שאתם אומרים"

משפט הדיבידנדים של אי.די.בי אחזקות, שהסתיים בפשרה בסוף ינואר השנה, היה תמרור אזהרה לדירקטורים בבואם לאשר חלוקת דיבידנדים בלחץ בעלי השליטה. בפשרה בין בעל השליטה דאז נוחי דנקנר והדירקטורים בקבוצה לבין הנאמנים נקבע כי הדירקטורים ישלמו לקופת הנאמנים 175 מליון שקל, ובכך ייסגר תיק התביעה הנגזרת על חלוקת דיבידנדים אסורה.

145 מיליון שקל מהסכום שולמו בידי חברות הביטוח ו־30 מיליון שקל שילמו דנקנר ובעלי תפקידים אחרים בקבוצה. סכום זה הצטרף ל־55 מיליון שקל ששילמו שותפיו דאז של דנקנר לשליטה, המשפחות מנור ולבנת, שהגיעו לפשרה קודם לכן. תמלילי החקירות שביצעו מפרקי אי.די.בי, עו"ד אופיר נאור ורנן גרשט, לבכירי הקבוצה חושפים טפח מדרך קבלת ההחלטות בקונצרן.

עורך הדין של סולגניק אסר עליו להשיב לחלק מהשאלות

נאור חקר כמה מבכירי אי.די.בי, ובראשם מי שהיה סמנכ"ל הכספים אייל סולגניק. עוד נמנו עם הנחקרים החשב חיים טבוך, סגנו של סולגניק גונן ביבר ומזכירת החברה ענבל ציון — שתמליל החקירה שלה נחשף ב"כלכליסט" לאחר מותה בנסיבות טרגיות.

סולגניק, שבעבר כיהן כמנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע, הגיע לחקירה עם עורך דינו אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב זליגמן, דבר שהוביל לחיכוכים בין נאור למיכאלי. זאת מאחר שעורך הדין אסר על סולגניק לענות על שאלות מסוימות, מאחר שהן עסקו בנושאים שנדונו באותה תקופה, בשנת 2016, בבתי משפט במסגרת תביעות אחרות.

אייל סולגניק. "דיווחתי בעצם לסדר גודל של שלושה או ארבעה גורמים" צילום: אריאל שרוסטר

מחקירות שביצע נאור במשך חודשים ארוכים עולה כי בכירי אי.די.בי, ובהם טבוך וביבר, הגדירו את סולגניק כמוציא ומביא של החברה, וכגורם היחידי כמעט שפעל מטעמה מול רשות ניירות ערך. בחקירתו של סולגניק ניסה נאור להוכיח כי אי.די.בי, על כל החברות־הבנות שלה, עבדו תחת הוראותיו של דנקנר, כשסולגניק פועל על תקן המוציא לפועל של הוראות אלה.

סולגניק סיפר בחקירתו במרץ 2015 כי הגיע לאי.די.בי בשנת 2006 והחליף את זהבית כהן, זאת אחרי שגורם שלישי קישר בינו לבין דנקנר. סולגניק עצמו הגדיר את תפקידו באי.די.בי כ"מעין רגולטור פנימי בתוך הקבוצה".

נאור: "למי נתת דין וחשבון? פורמלית היה דירקטוריון, אבל היתה דומיננטיות רבה של נוחי דנקנר, לא?".

סולגניק: "נוחי דנקנר היה אכן דומיננטי מאוד. הוא אדם חכם מאוד, מוכשר מאוד ודומיננטי מאוד. הוא הכיר את העסק על בוריו, היו לו אינפוטים טובים מאוד, והאמת שאני מעריך אותו מאוד". אולם סולגניק הקפיד להבהיר כי לא דיווח רק לבעל השליטה: "אני דיווחתי בעצם — וכאן צריך טיפה להבין דקויות — לסדר גודל של שלושה או ארבעה גורמים, אבל למעשה זה יותר. דיווח אחד דיווחתי, איפה שהיה רלוונטי, לנוחי. דיווחתי גם לוועדת הביקורת. זה לא שנוחי אמר לי זה איקס, ואני עניתי זה איקס".

נאור: "למה נפלה הקבוצה?".

סולגניק: "אני חושב שהיתה פה תצרופת של גורמים: א', הרגולציה על סלקום, פתיחת התחרות המטורפת בסלולר. ב', אני חושב שהפגיעה שהיתה בנכס כמו נשר, שם היתה כוונה בעצם לפגוע להם בלקוחות עיקריים, מה שאם אני לא טועה אפילו הפיל עסקה שהיתה עסקה משמעותית מול משפחת לבנת לקניית נשר. ג', המחאה החברתית שפרצה בסוף 2011 והשפיעה על נכס כמו שופרסל בהשפעה מאוד מאוד לא סימפטית".

נוחי דנקנר צילומים: אוראל כהן

סולגניק אישר באוזני נאור כי פורום של בכירים בחברה היה מתכנס מדי שבוע לבחון את תזרים המזומנים. נאור סבר שישיבות אלה נבעו מלחץ של בעלי המניות להעלות דיבידנדים, וסולגניק אישר את קיומו של מסמך תזרים. "את המסמך הזה נהג להפיק גונן. אם אני זוכר נכון, היו בו חמישה טורים, ובחמשת הטורים האלה היו חמש חברות המטה והתזרים של חמש חברות המטה. אי.די.בי פתוח, אי.די.בי אחזקות, דסק"ש, כור וכת"ש". סולגניק אישר עוד כי "היה צוות שמנה גורמים משתנים. תמיד היה בתוכו נוחי, לרוב היה בתוכו חיים גבריאלי, לפעמים — או תלוי בשנים — היו גם גורמים אחרים, לעתים ליאור חנס, לעתים רועי מלצר ותמיד היינו — כמעט תמיד היינו — גונן, אני ומי שעזר לגונן".

נאור: "והפורום הזה, ככה אנחנו מבינים, עסק גם בטיפול החשבונאי, לרבות בחברות־הבנות, בין היתר משום שיש לזה השלכה לא קטנה לענייני התזרים, נכון?".

סולגניק: "לא. הפורום הזה לא היה פורום חשבונאי. יכול להיות שמדי פעם היו השלכות חשבונאיות, אני לא רוצה להגיד את המילה הזאת, שקשורות אולי לדיבידנד, אבל הפורום הזה לא עסק בדרך כלל בשאלות חשבונאיות פר סה, זה לא היה פורום לחשבונאות".

ניפוח ערכים לצורך חלוקת דיבידנדים

נאור ניסה לשאול את סולגניק על הפער של 51 מיליון שקל בין עלות הרכישה של "מעריב" ב־2011 לבין השווי המאזני של העיתון, שדסק"ש רשמה אותו בספרים כשווי המוניטין.

סולגניק סירב להשיב לשאלה, בעצת עו"ד מיכאלי, שכן הנושא היה באותה עת בדיון משפטי. הוא רק אמר כי הוא מניח שדסק"ש קיבלה הערכת שווי של מעריך חיצוני, שהעמיד את שווי המוניטין על 51 מיליון שקל. "בכל מקרה", אמר סולגניק, "סכום של 51 מיליון שקל במאזן של 100 מיליארד שקל הוא קטן".

נושא אחר שעלה בחקירה היו הרווחים החשבונאיים שרשמה הקבוצה. נאור הביא לדוגמה את הגדלת האחזקה של דסק"ש בשופרסל מ־43% ל־50%, שבעקבותיה נרשם רווח חשבונאי, שהוביל לדבריו לניפוח ערכים לצורך חלוקת דיבידנדים. סולגניק סירב לענות על מקרה שופרסל, ובשלב זה התפרץ כלפיו נאור: "90% מהחקירה הקודמת היתה 'לא זוכר'. אתה לא משתף פעולה!".

סולגניק: "אני משתף איתך פעולה מהרגע הראשון, כמיטב יכולתי". נאור הרים את קולו, בשלב זה, גם על עו"ד מיכאלי וטען כי הוא מסכל את החקירה.

לאחר שנאור הוסיף ולחץ על סולגניק בסוגיית מעמדו בקבוצה, התעקש סמנכ"ל הכספים לשעבר להשיב: ״התפקידים היחידים שלי היו באי.די.בי פתוח ובאי.די.בי אחזקות. אני לא יודע אם אתה יודע, בניגוד לאחרים לא הייתי דירקטור באף לא אחת מחברות הקבוצה. אם תרצה נעבור על כל אחת מהחברות, והיו שם אנשים פירסט קלאס, מהשורה הראשונה, שהעסיקו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. הן היו עצמאיות לחלוטין. אף אחד לא קיבל ממני פקודות, אף אחד לא קיבל ממני הוראות. התפקיד שלי היה באי.די.בי פתוח ובאי.די.בי אחזקות, והתייחסו אליי כאל גורם מקצועי. אף אחד לא היה חייל שלי.

אני, לא היתה לי סמכות לפטר אף אחד, אני רוצה להגיד לך את הדבר הבא אין מצב שיכולתי להגיד למישהו 'תעשה משהו' שלא היה נכון. אין לי חרב וארנק, כמו שאתם אומרים״.

על כך השיב נאור: "התיאור הזה חסר״.