במקום פירמידות - כרטיס לאיי הבתולה

תלונות הבורסה על תופעות הלוואי של הליכי השטחת השכבות בפירמידות השליטה, במסגרת חוק הריכוזיות, אינן במקומן. גם אם ברור מדוע היא להוטה להגדיל מחזורי מסחר ולאמץ אל ליבה עוד ועוד חברות, הרי שהקריסה הקולוסאלית של קבוצת אי.די.בי, תחת הררי חובות ציבוריים, היא זו שחייבה את החוק.

ביטול הפירמידות נועד להגן על הציבור משימוש בשיטת השכבות לצבירת חובות חסרי גיבוי. בסופו של דבר, הן רק יצרו מינופים חסרי סיכוי וניפוחי מאזנים, שסיבכו עד צוואר את כספי הפנסיה של הציבור. והחוק שחיסל את הפירמידות הגן על הכספים הללו.

עם זאת, בזמן שחוק הריכוזיות טיפל בבעיית הפירמידות, נחשף שוק ההון לסוג של שידור חוזר שלהן. בשנים שלאחר חקיקת החוק, ובמיוחד מ־2015 ואילך, הגיע לבורסת תל אביב גל של חברות נדל"ן מארה"ב, שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים והנפיקו פה בסערה אג"ח בעשרות מיליארדי שקלים.

רק בשנה הבאה נתחיל להבין את טיבם האמיתי של הגיוסים הללו, שכן תשלומי הקרן על החובות כבר מעבר לפינה. חוק הריכוזיות אמנם יושם ברובו הגדול, ובשורה התחתונה הועיל יותר משהזיק. אבל הציבור אולי נפטר מהפירמידות, אבל קיבל כרטיס שעוד עשוי להתברר כי הוא לכיוון אחד — לאיי הבתולה. 

הבורסה בת"א צילום: בלומברג