הביולוגים מחכים לאישור ליצוא הקנאביס כדי להשתדרג בשכר
הגורמים שפועלים בתחום בישראל טוענים שאישור מהרגולציה הישראלית ליצוא קנאביס, לפיתוחיו ולמוצריו, יוביל לזרם השקעות בתחום מצד חברות בינלאומיות ומקומיות, ויגדיל את הביקוש לידיים עובדות
- המשטרה תוכל לבצע בדיקת רוק של נהגים לאיתור סמים
- מעבדת קנאביס חדשה הוקמה באוניברסיטה העברית בירושלים בהשקעה של 2.3 מיליון דולר
- בית ההשקעות סלע מקים קרן השקעה בתחום הקנאביס
אוניברסיטאות ומכללות בקנדה, שבה הממשלה זיהתה את ההזדמנויות הטמונות בתעשייה הזו, מתחרות ביניהן כבר כעת על הכשרת עשרות אלפי העובדים שצפויים להיכנס לתחום. אוניברסיטת מק'גיל לדוגמה, הקימה תוכנית לטיפוח קנאביס שתתחיל להכשיר כבר בספטמבר 2019, וכל זאת על רקע הבטחת הבחירות של ג'סטין טרודו, מנהיג המפלגה הליברלית וראש הממשלה, להתיר קנאביס גם למטרות הנאה. ההבטחה הזו תיהפך היום למציאות.
דוגמה נוספת ניתן למצוא במכללת ניאגרה שבאונטריו, שכבר לפני שנה השיקה תוכנית ללימודי הפקת קנאביס לבוגרי תואר ראשון בגידולי שדה, חקלאות, מדעי הצמח, ביולוגיה או תחום מקביל. עד עתה נפתחו בה ארבעה מחזורים. לכל מחזור יש כ־300 מועמדים, כשמתוכם רק 24 יתקבלו.
הגורמים שפועלים בתחום בישראל טוענים שאישור מהרגולציה הישראלית ליצוא קנאביס, לפיתוחיו ולמוצריו, יוביל לזרם השקעות בתחום מצד חברות בינלאומיות ומקומיות, ויגדיל את הביקוש לידיים עובדות. המרוויחים המיידיים יהיו בעלי התארים במדעי החיים, שנמצאים ברמות שכר נמוכות יחסית למקביליהם מתחומי הרוקחות, הכימיה, הפיזיקה ואף ממנהלי פרויקטים בתחומי הביומד. הביקוש להם יזנק הן בתחומי המחקר והן בחלק מתחומי הייצור שעתידים להתפתח בתחום, המצריכים ידע וטיפול ייחודיים שנלמדים בעיקר במסגרת תארים במדעי החיים.
לפי טבלאות השכר שמפורסמות על ידי חברות כוח אדם בתחומי הביוטק והביומד, השכר הממוצע לביולוג מתחיל נאמד ב־6,000‑8,000 שקל, ובתפקיד מחקר ראשון לביולוגים השכר נע סביב 9,000‑11,000 שקל. זאת, לעומת מקביליהם מתחום הפיזיקה לדוגמה, המרוויחים בתפקיד הראשון שלהם 15‑20 אלף שקל בממוצע; ומנהלי פרויקטים בתחומי הביוטק והביומד, מרוויחים 15‑20 אלף שקל בממוצע לתפקיד ראשון. מצב מקצוע הביולוגיה כה עגום כיום, עד שאחת מתוכניות ההכשרה המבוקשות ביותר כיום בקרב העוסקים בתחום היא הסבה לענפי ההייטק.
פרופ' עודד שוסיוב, מומחה בינלאומי לביוטכנולוגיה וחבר הנהלת המרכז הבינתחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית, מסביר כי "כבר כעת רואים נכונות של ממשלות רבות לאתר תשתית מתאימה לפיתוח תעשיית הקנאביס, שכמובן תצטרך ידיים עובדות רבות. בישראל יש כיום עודף של ביולוגים, המרוויחים כשליש מעמיתיהם בתחום מדעי המחשב. התפתחות התעשייה תתרום משמעותית לביקוש שלהם ולעליית שכרם".
שוסיוב הוא גם יזם ובעלים של כמה חברות שחלקן בתחום הקנאביס, בהן קנאבי־טק, שפיתחה מכשיר המאפשר למדוד כמויות מדויקות של חומר פעיל בפרחים מבלי לפגוע בהם. הוא מספר שהביקוש לעובדים בתחום עדיין קטן, אך גדל בהתמדה: "לאחר הסדרת הרגולציה, החברות הישראליות יגדילו הייצור, חברות בינלאומיות וישראליות ישקיעו במרכזי פיתוח וחברות בארץ – ועמם יגדל משמעותית הביקוש לעובדים".
בחברות ההשמה וכוח האדם מצננים מעט ההתלהבות מעתיד המקצוע, וטוענים כי תעשיות הביוטק והביומד מגייסות בעיקר עובדים עם ניסיון ומיומנות, ואינן בעלות אורח רוח ונשימה לחסרי ניסיון - גם אם הם מגיעים מאותה הנישה. גם מודעות הדרושים בתחום עוברות לרוב דרך חברות כוח האדם וההשמה, המתמקדות בניסיון ואינן מופיעות בדרך כלל באתרי החברות. "ביוטק הוא תחום שונה מאוד מההייטק" אומרת נעמה צור, מנהלת תחום ביוטק בחברת אתוסיה להשמה בהייטק ובביוטק.