בניית עמוס 8: חלל תקשורת והמדינה צפויות לשתף פעולה
חלל תקשורת הודיעה אתמול כי היא מבטלת את ההסכם לבניית הלוויין עם לוראל האמריקאית. הרצון לשמור את הטכנולוגיה בארץ, הלחץ של התעשייה האווירית והחולשה של חלל השאירו את הלוויין בישראל
הלוויין עמוס 8 ייבנה בתעשייה האווירית וימומן בשיתוף עם ממשלת ישראל, כך מסתמן. לפי גורמים בממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, חלל תקשורתוהתעשייה האווירית הגיעו להסכמות על שיתוף פעולה לבניית הלוויין לאחר משא ומתן שנמשך כמה חודשים. שוויו של הלווין, לפי הערכות, עומד על כ־200 מיליון דולר.
עם זאת, ההסכמים טרם נחתמו, ולכן עדיין קיים סיכוי קטן שחלל תקשורת תבנה את לוויינה הבא בחברה שאינה ישראלית. אם התסריט הפחות סביר הזה יתממש, התעשייה האווירית תבנה לוויין חדש שישמש את הממשלה, ובמיוחד את משרד הבטחון.
- חלל ביטלה העסקה עם לוראל - הלוויין עמוס 8 צפוי להיבנות בישראל
- חלל קיבלה אישור רגולטורי ועסקת 55 מיליון הדולרים של עמוס 17 יוצאת לדרך
- הקרב מול תע"א נמשך: חלל תקשורת דוחה שוב את החוזה עם יצרנית הלוויין האמריקאית
חלל תקשורת הודיעה אתמול (ג') כי היא נסוגה מההסכם שחתמה במרץ השנה עם חברת לוראל (Loral
Space & Communications) האמריקאית לבניית הלוויין. אתמול חלל היתה אמורה לשלם לאמריקאים מקדמה, שבעקבותיה ההסכם היה נכנס לתוקף. על פי אותו ההסכם, הלוויין היה אמור להיבנות תוך 27 חודשים בתמורה ל־112 מיליון דולר, אבל מאחר שהמקדמה לא שולמה, ההסכם בוטל. במקביל הודיעה החברה גם על ביטול ההסכם לשיגור הלוויין באמצעות חברת Space X של אלון מאסק.
מימין: מייסד SpaceX אלון מאסק ומנכ"ל התעשייה האווירית נמרוד שפר צילום: רויטרס, כפיר זיו
ברקע העסקה הנרקמת בין הממשלה לחלל תקשורת מרחף ראיון שהעניק במאי השנה יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית לערוץ עשר. בראיון אמר כץ כי החלטת הממשלה לייצר לוויין בתעשייה האווירית התקבלה גם בזכות יכולת ארגון העובדים להגיע למקבלי ההחלטות, והחשש של אותם פוליטיקאים כי לא יזכו בתמיכת הארגון בפריימריס לליכוד.
עם זאת, לפי בכירים המעורבים במגעים, לא היתה מעורבות פוליטית במשא ומתן בחודשים האחרונים. במיוחד מבהירים כי הממשלה החליטה שהפרויקט יישאר בארץ כדי שהידע שנצבר בתחום לוויינות התקשורת יישמר כאן, ולישראל תהיה שליטה בלוויין.
הצעה זולה ולו"ז נוח
ההערכות בעבר היו כי חלל תקשורת העדיפה את לוראל משום שהצעת המחיר שלה היתה זולה בכ־88 מיליון דולר לעומת ההצעה של התעשייה האווירית, וכן משום שלוחות הזמנים לייצור הלוויין היו קצרים בכ־10 חודשים: 27 חודשים לעומת כשלוש שנים שייקח לתעשייה האווירית לבנות את הלוויין.
כיצד אפוא יפצו ההסכמות עם הממשלה והתעשייה האווירית את חלל תקשורת על הפערים? גורמים בכירים בענף החלל מעריכים כי חלל תקשורת לא תשלם לתעשייה יותר מ־112 מיליון דולר, הסכום אותו תכננה לשלם ללוראל, ואת ההפרש תשלם הממשלה. המימון הממשלתי אינו מענק או מתנה לחברה מסחרית, אלא שותפות בבניית הלוויין. המודל הזה של שיתוף פעולה כבר קרה בלוויינים קודמים, לפיו הממשלה אינה לקוחה של חלל תקשורת, אלא שותפה במימון בנייתו, ולאחר שיגורו לחלל מקבלת באופן בלעדי את רוחב הפס היחסי שמגיע לה בהתאם להיקף ההשקעה שלה.
הדמיית עמוס 8 של התעשייה האווירית צילום: התעשייה האווירית
טכנולוגיה מתקדמת
התעשייה האווירית לא תוכל לעמוד בלוח הזמנים שלו התחייבה לוראל, אך חלל תקשורת מרוויחה שיתוף פעולה עם הממשלה, שיסייע לה לממן את בניית הלוויין ויתרום לה גם בהיבטים אחרים. למשל נקודת השמים 4 מעלות מערב בה ימוקם הלוויין שייכת למדינה. כדי להציב בנקודה זו לוויין, חלל היתה חייבת לקבל את הסכמת הממשלה. בכירים במערכת הביטחון מבטיחים שהטכנולוגיה של הלוויין שייוצר בתעשייה האווירית תהיה מתקדמת מזו של לוראל. במיוחד שמים בו את הדגש על מערכת שידור דיגיטלית שמספקת גמישות ומאפשרת לשנות את משימת הלוויין בעודו בחלל.
פרויקט עמוס 8 יצא לדרך לאחר שבספטמבר 2016 התפוצץ על כן השיגור הלוויין עמוס 6 ועימו קרסה גם עסקה שזכתה לכותרות רבות, במסגרתה חלל הבטיחה לאפשר לפייסבוק לספק אינטרנט לאזורים נידחים באפריקה. לחלל היו הסכמים לאספקת שירותי תקשורת מעמוס 6 גם עם החברה־האחות Yes וממשלת ישראל. הפיצוץ אירע כעשרה חודשים לאחר שחלל איבדה את הקשר עם הלוויין עמוס 5. כדי לתת מענה מהיר ללקוחותיה, חכרה החברה שירותי לוויינות מחברות זרות ועד עתה לא הזמינה מהתעשייה האווירית לוויין. מכאן המוטיבציה של המדינה להגיע להסכמות עם חלל.
