אופקו נשארה במדדים ותפתח את המסחר בארביטראז' חיובי

האיום על הימצאותה של אופקו במדדים הוסר בינתיים. בחמישי בערב פרסמה הבורסה בתל אביב הודעה משמעותית: אם המסחר במניית אופקו בארה"ב לא יחודש עד יום שני, היא תוציא את אופקו ממדדיה. המסחר במניה חודש בארה"ב ביום שישי, ובאופקו יכלו לנשום לרווחה.

המסחר בה בתל אביב יחודש מחר בבוקר. מההודעה נראה שבבורסה מעדיפים את אופקו מחוץ למדדים לפי הבחירה בכלי האגרסיבי של הוצאה מהמדד, ולא בכלי המתון של איפוס זמני של משקלה בו. הזיקה הישראלית של אופקו נובעת מהפעילות של חברת פרולור, חלק מהותי מאופקו. לכן, כל עוד הבורסה לא תחליט אחרת, אופקו תישאר במדדים.

המסחר במניה הופסק לאחר שרשות ניירות ערך האמריקאית הודיעה ביום שישי שעבר כי הגישה לבית משפט פדרלי כתב אישום נגד משקיעים, בהם מנכ"ל אופקו פיליפ פרוסט, בחשד להרצת מניות.

מנכ"ל אופקו פיליפ פרוסט צילום: בלומברג

ביום חמישי יצרה הבורסה מסחר פתיחה מיוחד לשם קביעת שער למניית אופקו, לצורך תמחור מדד ת"א־35 במועד פקיעת האופציות השבועיות עליו. הבורסה נמנעה מהגבלות מחיר לפקודות קנייה ומכירה של אופקו, אך רבים מחברי הבורסה לא ביצעו במערכותיהם את השינוי שיאפשר מתן פקודות במסחר המיוחד ללא הגבלת תנועה של 35%. כתוצאה צנחה המניה ב־35% בדיוק, והיצע של 320 אלף מניות במחיר המשקף ירידה של 35% לא סופק. סביר שאם היו יכולים, חלק מהמשקיעים היו מבצעים פקודת מכירה במחיר נמוך יותר, שהיה מעמיק את נפילת המניה. בעיה טכנית זו מיתנה את הירידה במניה, וגם את הירידה במדד ת"א־35 הקובע לצורך פקיעת האופציות השבועיות. כשחודש המסחר בארה"ב חל תיקון קל למעלה, והמסחר נסגר בפער ארביטראז' חיובי של 4.3% לעומת שער הנעילה בתל אביב. שווי השוק של אופקו עמד בסוף המסחר על 2.18 מיליארד דולר.

תעודות הסל רכשו את מניית אופקו עם כניסתה למדדים, באוקטובר 2013, ב־700 מיליון שקל, ב־36.8 שקל למניה. לאחר מכן ביצעו התעודות שלוש רכישות מהותיות של אופקו בהיקף כולל של 700 מיליון שקל. הראשונה בוצעה ביולי 2015, במחיר של 66.8 שקל למניה, לנוכח עלייה בכמות המניות הרשומות שנבעה מהמרת אג"ח להמרה למניות. המנה השנייה היתה בנובמבר 2015, בעקבות עלייה בכמות המניות הרשומות לאור מיזוג אופקו עם ביו־רפרנס. מחיר המניה היה אז 44.5 שקל. המנה השלישית היתה בספטמבר 2016, בעקבות עלייה במדרגת אחזקות הציבור של אופקו. השער היה 38.5 שקל למניה.

מנגד, ביולי 2017 מכרו תעודות הסל מניות אופקו בכ־150 מיליון שקל בעקבות ירידה במדרגת אחזקות הציבור, ב־22.05 שקל למניה. תעודות הסל ביצעו עוד פעולות רבות במניית אופקו, אך בהיקפים נמוכים. שער הנעילה של המניה בארה"ב ביום שישי מגלם מחיר של 13.96 שקל למניה. תעודות הסל מחזיקות ב־17.2 מיליון מניות אופקו, ששוויין כ־240 מיליון שקל. בחמש שנותיה בבורסת תל אביב אופקו גרמה למחזיקי התעודות נזק של כ־850 מיליון שקל.

שלושת הנכסים המהותיים של אופקו הם ביו־רפרנס (מעבדה קלינית בארה"ב שמתמקדת במחלות נדירות, סרטן ובריאות האשה), פרולור (הארכת משך הפעילות של תרופות) והתרופה Rayaldee (לשחרור מבוקר של ויטמין D לאי־ספיקת כליות).

שווי ביו־רפרנס מוערך בחצי מיליארד עד מיליארד דולר, וכך גם השווי של פרולור, בזכות הסכם המסחור עם פייזר. השווי של פרולור תלוי מאוד בתוצאות ניסוי שלב 3 בהורמון גדילה לילדים, שצפויות להתפרסם ברבעון הרביעי של 2019. שווי Rayaldee מוערך ב־500-250 מיליון דולר. יתר הנכסים של אופקו פחות מהותיים, ושוויים הכולל נע בין אפס לרבע מיליארד דולר. לפיכך אנו מעריכים את שווי פעילות אופקו ב־2.75-1.25 מיליארד דולר.

אולם, החקירה יוצרת לחברה סיכונים משפטיים, כולל התביעות שמוגשות כעת נגדה בטענות לפגיעה באינטרס של המשקיעים. תביעות נוספות עלולות להגיע ממחזיקי המניות המקוריים של פרולור ושל ביו־רפרנס, בטענה שערב המיזוגים, מחיר מניית אופקו - התמורה מהעסקאות - היה מנופח. לחיזוק טענה זו, אחד החשודים בפרשה, ג'ון פורד, פרסם כתבה חיובית על אחת החברות הקטנות שמניותיהן הורצו על פי החשד; פורד פרסם גם כתבות אופטימיות מאוד על אופקו ערב רכישת פרולור. הערכותיו האופטימיות בנוגע לאופקו לא התממשו גם אחרי חמש שנים. למורכבות ניתן להוסיף את מצוקת הנזילות (המזומנים של אופקו צפויים להספיק רק לשנה); ואת התלות בבעל השליטה פרוסט, שאולי יהיה מנוע מלרכוש מניות אופקו בעקבות החקירה.

כשאופקו נכנסה למדדים בתל אביב, היא היתה בשלב מתקדם של פיתוח תרופות ומוצרי אבחון. כעת אופקו כבר משווקת את שתי ההבטחות הגדולות שלה מ־2013, אך הפער בין החלום למציאות עצום, והיא שורפת מזומנים בקצב גבוה.