אריסון נפרדת מבנק הפועלים עם 1.7 מיליארד דולר

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט 

סופו של עידן: שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, הודיעה אתמול כי אריסון השקעות, שבאמצעותה היא שולטת בבנק, קיבלה את אישור הפיקוח על הבנקים למכור את המניות בבורסה. אריסון קיבלה מהפיקוח שנה כדי להחליט מתי תתחיל למכור את המניות ויהיה עליה להשלים את המכירה בתוך ארבע שנים מרגע זה. אריסון תוכל לקבל ארכה של שנתיים באישורה של המפקחת על הבנקים חדוה בר. המכירה אמנם תושלם בעוד 5—7 שנים, אך אריסון תחדל להיחשב בעלת שליטה באופן מיידי והדירקטורים מטעמה כבר התפטרו.  

שרי אריסון צילום: מיכאל קרמר, סיון פרג'

אריסון צפויה לרשום רווח נאה על 19 השנים שבהן שלטה בבנק הפועלים. אריסון קיבלה לידיה את השליטה בבנק ב־1999, לאחר שאביה תד אריסון רכש את השליטה בבנק (43%) יחד עם קבוצה של משקיעים אמריקאיים ומשפחת דנקנר ב־1997 תמורת 1.36 מיליארד דולר, מחיר ששיקף לבנק שווי של 3.2 מיליארד דולר. כיום הבנק נסחר בשווי של 10 מיליארד דולר (36 מיליארד שקל). בנוסף, במהלך השנים חילק הבנק דיבידנדים בהיקף של כ־3.5 מיליארד דולר ולפי ההערכות חלקה של אריסון הסתכם בכ־15%. כמו כן, אריסון השקיעה כ־500 מיליון דולר ברכישת חלקם של השותפים האמריקאיים ומשפחת דנקנר כשהפכה לבעלת השליטה היחידה ב־2007, ובמהלך השנים מימשה מניות בהיקף של 300 מיליון דולר (בניכוי חוב) שהותירו אותה עם אחזקתה הנוכחית בבנק — 20%. כלומר, הרווח הכולל של אריסון עומד על 1.7 מיליארד דולר, שהם כ־6.1 מיליארד שקל.

ההודעה על ההיפרדות מהפועלים מגיעה לאחר שבחודש שעבר אריסון מכרה את השליטה (47%) בחברת הנדל”ן והתשתיות שיכון ובינוי לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף תמורת 1.1 מיליארד שקל — הנחה של 200 מיליון שקל על שווי השוק של המניות. בנוסף, אריסון העמידה על המדף את האחזקה הנוספת שלה בארץ — תעשיות מלח, שאותה רכשה ממשפחת דנקנר. במילים אחרות, אריסון מחסלת את עסקיה בישראל וחותרת להישאר עם האחזקה שלה בחברת הספנות האמריקאית קרניבל קרוז שנמצאת בשליטתו של אחיה מיקי אריסון.

החקירות הכריעו

בסביבת אריסון הסבירו כי הסיבה לכך שאריסון מחסלת את אחזקותיה בישראל היא שההשקעות הוותיקות שירשה מאביה מיצו את עצמן, ושכעת היא שואפת לחפש כיוונים שונים וליצור עסקים חדשים. ההסבר הזה נשמע מגומגם ולא משכנע. הסיכוי שאריסון תעשה שימוש במזומן הרב שיזרום לכיסיה כדי לרכוש חברה ישראלית חדשה נמוך מאוד.

ההסבר המדויק יותר כנראה מצוי בכותרות השליליות הרבות שסובבות את אריסון בתקופה האחרונה בשל החקירות הבינלאומיות שבהן שקועים בנק הפועלים ושיכון ובינוי. פרשת העלמות המס שבה מסובך בנק הפועלים רחוקה מלהסתיים ופרשת השוחד של שיכון ובינוי נמצאת במצב דומה, ואף הביאה את אריסון עצמה, יחד עם יד ימינה אפרת פלד, לחדר החקירות. השתיים נחקרו באזהרה. אריסון אינה מעורבת בניהול עסקיה. כפי שאמר אתמול מנכ”ל בנק הפועלים אריק פינטו, “המעורבות של אריסון בבנק הסתכמה בהגעה לתערוכות והרמת כוסית”. המצב בשיכון ובינוי לא היה שונה בהרבה והוא המשיך מסורת שבמסגרתה אריסון מסרה את המושכות לידי אנשי אמונה שניהלו את כל עסקי הקבוצה. בתחילה היה זה שלמה נחמה, שאותו ירשה מאביה, בהמשך היה זה דני דנקנר וכיום זוהי פלד. לכן ההערכה היא שאם יוגש כתב אישום נגד דמות בכירה בקבוצת אריסון במסגרת הפרשה הוא יוגש נגד פלד ולא נגד אריסון, אך הדבר אינו מפחית מעוצמת החוויה השלילית שחוותה אריסון בעת חקירתה. באופן טבעי, ביום החקירה התקשורת התמקדה באריסון. הכותרות השליליות בעיתונים ובמהדורות החדשות, כשתמונתה מתנוססת על ידן, דחקו את העיסוק הציבורי בפילנתרופיה שלה ויצרו מועקה כבדה אצל אריסון ובני משפחתה.

העסקה שלא הבשילה

הכותרות השליליות אמנם היו הקש ששבר את גב הגמל, אך הן לבדן אינן סיבה מספקת כדי להיפרד מהאחזקה המשמעותית ביותר של אריסון בישראל. סיבה נוספת היא כישלון המגעים שניהלה אריסון עם קבוצה של שלושה גופים אמריקאיים למכירת 50% מאריסון השקעות — כלומר, למכור להם 10% מבנק הפועלים. בספטמבר 2017 הודיעה אריסון השקעות כי בעלת השליטה הגיעה לסיכום שלפיו היא תמכור 50% מהחברה לגופים הזרים, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. כישלון המגעים נעוץ בחוסר הבהירות שהטילה פרשת העלמות המס על הבנק ואי־הוודאות בנוגע להשלכות ולפגיעה הפוטנציאלית בו. האמריקאים ביקשו לגדר את הסיכון נוכח המצב הזה, אך נתקלו בסירוב של אריסון שהעלה את המגעים על שרטון.