שוק המט"ח: היורו ירד מתחת ל-4.2 ש', הדולר עלה

מגמה מעורבת נרשמה היום (ב') בפתיחת שבוע המסחר במט"ח: הדולר עלה ב-0.3% והשער היציג נקבע על 3.61 שקלים. היורו ירד ב-0.3% והשער היציג נקבע על 4.19 שקלים; בשווקים הבינ"ל עולה היורו ב-0.1% ונסחר ב-1.161 דולר, הפאונד נחתך ב-0.6% ל-1.288 דולר.  

הדרך ארוכה להעלאת ריבית

"בנק ישראל ציין ביום רביעי בהודעת מעט ברורה יותר מההודעות האחרונות כי האינפלציה מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים, בחלק התחתון של היעד, והציפיות לשנה קדימה מצויות בסביבות הגבול התחתון של היעד גם כן". כך אומר דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון. בה בעת, הבנק ציין כי הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה ביעד (תנאי הכרחי להעלאת ריבית תחת הנגידה פלוג) הוא האפשרות לייסוף השקל - שמאז ראשית חודש אוגוסט רשם תיסוף חד של מעל ל 3% ביחס לסל המטבעות.

"המשך מגמת התחזקות השקל, המצוי בשיא מתחילת שנה, מול סל המטבעות, מציב סימן שאלה על העלאת ריבית עוד השנה. "בנק ישראל מייחס את התחזקות השקל בעיקר להיחלשות מטבעות שווקים מתעוררים והוא אינו מתייחס לסוגיית העלאת דירוג המדינה בראשית חודש אוגוסט", אומר רזניק.

"בהחלטת הריבית בחודש יולי בנק ישראל הפתיע עם אמירה 'יונית' מדי ביחס לציפיות השוק - ובשבוע שעבר הוא הפתיע מעט את הציפיות בשוק מהצד ההפוך". כך לדבריו של אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, שלגישתו למרות השיפור במגמת האינפלציה, לא צפויה ההעלאת ריבית בקרוב, בעיקר בשל שלוש סיבות מרכזיות: 

האינדיקאטורים הכלכליים במשק צפויים להמשיך ולהיות חלשים; התגובה החדה של השקל להודעת בנק ישראל שהתחזק מול סל המטבעות לרמה הגבוהה היסטורית; לנגידה פשוט אין מספיק זמן. "הישיבה הבאה והאחרונה שלה תתקיים ב-8 באוקטובר וכדי לעלות ריבית בצורה שקופה הדרגתית ובלי זעזוע מיותר היא צריכה עוד שתי ישיבות לפחות. השרביט יעבור לנגיד הבא שעל דעותיו אנחנו לא יודעים בינתיים כלום", אומר זבז'ינסקי.

הנגידה קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

סימני השאלה בשיחות הברקזיט

הפאונד מאבד גובה בעקבות אי ההסכמות בין האיחוד האירופי לבריטניה על תנאי הברקזיט. נציג האיחוד בשיחוק מיכאל ברניי (Michel Barnier) אמר אתמול בראיון לפרנקפורט הגרמני (Frankfurter Allgemeine Zeitung) כי התוכנית של ראשת הממשלה תרזה מיי, אם תצא לפועל, "תהיה הסוף של השוק המשותף והפרויקט האירופי".

בין היתר ביקר ברניי את ההצעה המבחינה בין שוק מוצרי הצריכה לשוק השירותים, לפיה הראשון יוכפף לחוקי האיחוד אך השני לא. "המערכת שלנו צמחה לאורך עשורים, אתה לא יכול לשחק איתה באמצעות בחירה בחתיכות. לבריטים יש ברירה. הם יכולים להישאר חלק מהשוק, כמו נורווגיה, שגם היא לא חברה באיחוד – אך הם יצטרכו במקרה הזה לקחת על עצמם את כל החוקים והתשלומים הנדרשים לטובת הסולידריות האירופית. אבל אם נסכים לוותר לבריטים על החוקים, לכך יהיו תוצאות מאד משמעותיות", אמר ריינס.

וכך מגיב קונסטנטינוס אנת'יס (Konstantinos Anthis), ראש מחלקת מחקר ב- ADS Securities. "תרזה מיי פסלה משאל עם שני ונציג האיחוד ברניי אמר שהוא מתנגד לגירושים הכוללים הותרת הקשרים הכלכליים במקומים. הפאונד במומנטום של ירידות ואף שראינו הפוגה של שבועיים, העליות שנרשמו במהלכם נמצאות כרגע תחת איום של מחיקה".

תוואי הריבית בארה"ב

בכל הקשור לארה"ב, מרבית האנליסטים והכלכלנים בשוק מעריכים כי התוואי שהציב הפד לשתי העלאות נוספות עד סוף השנה אכן יצא לפועל - בעוד שבכל הנוגע ל-2019, התחזיות רחוקות מאחידות. "מדד הליבה של ה- PCE, שהוא מדד האינפלציה המועדף ע"י הפד, עלה בחודש יולי בשיעור של 2% מול יולי אשתקד, האצה קלה לעומת קצב שנתי של 1.9% בחודש הקודם. נתון זה תומך בהמשך העלאת הריבית ע"י הבנק המרכזי בישיבתו הקרובה ב-26 בספטמבר, העלאה שמתומחרת כעת בשווקים בוודאות גבוהה מאד", אומרת המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים בסקירת השבועית.

"ההסתברות להעלאה נוספת בדצמבר לרמה של 2.5% עומדת כעת על 64%. הגעת האינפלציה ליעד של הפד ועליות השערים המתמשכות בשוק המניות האמריקני מעלות להערכתנו את הסיכויים שהריבית תעלה בשנת 2019, בתוואי המגולם עתה בחוזים העתידיים, עד לרמה של 2.75% בסוף השנה", אומרים עוד בפועלים. .