בלעדי לכלכליסט
הפעילות של פרטנר וסלקום, אך ההכנסות הולכות לבזק
נתונים שהגיעו לידי כלכליסט חושפים: נתח גדול מהכנסות שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר, שמשודרים על גבי תשתיות בזק, מגיע לכיס של ענקית התקשורת. בשל שיטת חישוב שמטיבה עם בזק, פרטנר מעבירה אליה כ־80% מההכנסות
- בי-קום צפויה לרשום הפסד של 300 מיליון שקל מירידת ערך של פלאפון
- שווי הפעילות של פלאפון נחתך ב-1.5 מיליארד שקל תוך חצי שנה
- הרווח הנקי של בזק צלל ב-45%; תחלק דיבידנד של 318 מיליון שקל
שתי החברות פורסות תשתית עצמאית, שאמורה לשחרר אותן מבזק, אולם בשלב זה עדיין מדובר בפריסה בהיקפים קטנים מאוד, במיוחד בהשוואה לתשתית בזק.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
פעילות הטלוויזיה של שתי חברות התקשורת, שהחלו את דרכן כחברות סלולר, החלה עם השקת סלקום TV בדצמבר 2014. מאז, שתי החברות צברו כבר מאות אלפי מנויים, והן ממשיכות לשווק חבילות במחירים נמוכים מאלו של חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית yes ו־HOT.
אלא שהפעילות הזאת, כאמור, מיטיבה במידה גדולה עם ספקית התשתית בזק. לפי הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", שתי החברות מעבירות לבזק תשלום חודשי קבוע של 32 שקל על כל לקוח של שירותי הטלוויזיה. בנוסף, הן מעבירות עוד תשלום בגובה משתנה, בהתאם לצריכת הנתונים.
שידור וידאו ידוע כשימוש מאוד אינטנסיבי בתעבורת רשת, ובהתאם, התשלום שמעבירות החברות לבזק לעתים גבוה מאוד. כך למשל, פרטנר מעבירה לבזק תשלום נוסף של כ־78 שקל לכל לקוח מדי חודש. לעומת זאת, בסלקום משלמים לבזק 18‑33 שקל לכל לקוח מדי חודש על צריכת הנתונים.
גורמים רשמיים המעורים בפרטים טוענים כי הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" גבוהים מהסכומים שהחברות מעבירות מדי חודש לבזק על השימוש בתשתית. "כלכליסט" פנה לגופים הנוגעים בדבר בבקשה לקבל נתונים שיוכיחו או יסתרו את הטענות, אולם כל אותם גופים לא סיפקו מסמכים כאלו.
בסך הכל התשלום הקבוע של פרטנר לבזק מגיע ל־110 שקל בחודש לכל לקוח, בעוד סלקום משלמת 57 שקל לכל לקוח. מצד שני, פרטנר גובה על חבילת הטריפל שלה 129 שקל בחודש, בעוד סלקום גובה 149 שקל בחודש. מכאן עולה כי פרטנר מעבירה 85% מההכנסה מכל לקוח לבזק, בעוד סלקום מעבירה כ־38% מההכנסות מכל לקוח לבזק.
עם זאת, שתי החברות משווקות ללקוחותיהן גם חבילות יקרות יותר, שבהן נתח קטן יותר מההכנסות עובר לידי בזק. בחבילות אלו, החברות מציעות ללקוחות ממירים נוספים, מהירות גלישה גבוהה יותר, ראוטרים ותוספות אחרות.
רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט מחייבת את בזק, שלה פריסה של 100% ברחבי הארץ, למכור לספקיות האינטרנט השונות גישה לתשתית שלה - גישה שאותה הן יכולות אחר כך למכור באופן ישיר ללקוחותיהן. בעבר, לקוחות אלה היו חייבים לקנות גישה לתשתית מבזק עצמה. כיום, הלקוחות יכולים לשלם לחברה אחת עבור שירותי התשתית ועבור הגישה לאינטרנט, ולקבל מאותה חברה את כלל השירותים הכרוכים בכך.
לפי הדו"ח הרבעוני שפרסמה בזק בסוף השבוע, היא משמשת כחברת תשתית עבור כ־600 אלף משקי בית במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט. לפי הנתונים העדכניים ביותר, לסלקום TV יש יותר מ־200 אלף לקוחות, בעוד פרטנר TV חצתה את רף ה־100 אלף לקוחות. לכן, אף שסלקום מעבירה לבזק סכום נמוך יותר לכל לקוח, בסך הכל התשלום שהיא מעבירה גדול יותר בשל היקף הפעילות שלה.
גם חברת HOT, שמחזיקה בתשתית בפריסה ארצית, מוכרת גישה לתשתית זו במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, אולם היא נכנסת לתחום בהדרגה. עד כה, היא הכריזה רק על שיתוף פעולה אחד, עם פרטנר, ובקרוב צפוי להתחיל שיתוף פעולה דומה גם עם סלקום. עם זאת, מ־HOT כנראה לא תבוא הבשורה, שכן השימוש בתשתית שלה צפוי לעלות פחות או יותר אותו דבר כמו התשתית של בזק, ואולי אפילו כמה שקלים יותר מדי חודש.
שיטת החישוב הבעייתית
הפער הדרמטי בגובה התשלום המשתנה שסלקום ופרטנר מעבירות לבזק נובע מכך שבסלקום משדרים את הערוצים קשת, רשת וכאן על גבי תשתית השידורים הדיגיטלית עידן פלוס.
למרות הפופולריות הגוברת של שידורי טלוויזיה ב־VOD, גורמים מקצועיים בשוק הטלוויזיה מעריכים כי יותר מחצי מהצפייה בישראל עדיין מתרכזת בשידורים החיים של הערוצים הוותיקים.
מימין: מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי צילום: עמית שעל, אוראל כהן
צפייה זו, שמתאפיינת באופן מובהק ברגעי שיא של שעות הפריים־טיים, היא נקודת התורפה של פרטנר, שבחרה לשדר על גבי תשתית בזק כדי לאפשר למנוייה לצפות בערוצים אלה באיכות HD. בסלקום ויתרו על השידורים באיכות הגבוהה יותר, כדי לחסוך בעלויות - ומהנתונים שנחשפים כאן נראה שהצעד הזה השתלם לה מאוד.
הפריים־טיים, שבו השימוש בנתונים גבוה במיוחד, מתחיל רק בסביבות השעה שבע בערב. אלא שבעקבות שיטת החישוב שנקבעה ברפורמת השוק הסיטונאי, אין לכך משמעות אמיתית. השיטה הנהוגה בישראל, המכונה שיטת הפיק (שיא) עובדת עובדת בצורה מובהקת נגד פרטנר.
במודל זה, רגע השיא של הצריכה החודשית קובע את העלות לחודש כולו. כך למשל, אם גמר המונדיאל סחף כמות אדירה של צופים, שגם צפו בשידור באיכות 4K הגבוהה במיוחד, החודש כולו יהיה יקר במיוחד - בלי שום קשר לנתוני הצפייה בשעות האחרות. שיטה זו מבוססת על כך שבזק נדרשת להכין את התשתית לרגעי השיא הללו - ולכן עליה לקבל תגמול בהתאם.
בנוסף, שיטת המדידה הזאת מסתכלת על כל הצופים בשלל הערוצים במקביל, כך שלא רק הצופים באירוע מרכזי כמו גמר מונדיאל או גמר האירוויזיון נספרים, אלא גם הצופים בשאר התכנים המשודרים במקביל.
בעבר, נציגי החברות הציעו לאמץ את מודל האחוזון ה־95, שלפיו רק 95% מרגעי השיא בכל חודש יחושבו - ומהם תיגזר הצריכה לחודש כולו. בכך, ההשפעה של אירוע שיא בודד תהיה נמוכה יותר. מודל זה גם מאפשר לתגמל את בזק על ההיערכות לרגעי השיא, אולם עד כה הוא נותר בגדר הצעה בלבד.
סלקום ופרטנר השקיעו ומשקיעות סכומים גדולים בהקמת והפעלת שירותי הטלוויזיה שלהן. במקביל, הן משווקות את עצמן כחלופה זולה ל־yes ול־HOT, כדי לשמר ולהגביר את קצב גיוס הלקוחות. בכל הזדמנות, נציגי שתי החברות מצהירים שהמודל שלהן הוא מודל רווחי וכי הוא מאפשר להן לא להעלות מחירים, אלא שהסכומים שהן מעבירות לבזק מעמידים את ההצהרות הללו בספק.
כעת, במקביל למאמצים לגיוס מנויים נוספים, בפרטנר ובסלקום משקיעים סכומי עתק בפריסת תשתית עצמאית, כזו שתאפשר להן להציע שירותים מתקדמים, ובעיקר תשחרר אותן מהתשלום לבזק.
סלקום דיווחה באחרונה על מגעים מתקדמים וחתימה על מזכרי הבנות לרכישת נתח מרכזי במיזם הסיבים IBC - אנלימיטד, שמגיע כבר כיום לכ־150 אלף משקי בית. בנוסף, היא החלה לפרוס תשתית עצמאית, אולם בסדרי גודל קטנים בהרבה.
פרטנר, לעומתה, הודיעה בדו"ח הכספי לרבעון השני של 2018 כי פרסה רשת סיבים ליותר מ־170 אלף משקי בית בישראל וכי בכוותנה להמשיך ולהגדיל את הפעילות הזו. בבזק, אגב, פועלים במגוון דרכים כדי לעכב, להקשות ואפילו למנוע מפרטנר לפרוס תשתית עצמאית.
המהפכה של רודב בתוך כך, דירקטוריון בזק בראשות היו"ר שלמה רודב דיווח בסוף השבוע כי הגיש לשר התקשורת איוב קרא בקשה לאישור שינוי המבנה המשפטי של הקבוצה. בבזק מבקשים לאחד את כלל החברות־הבנות תחת קורת גג עסקית אחת.
יו"ר בזק שלמה רודב צילום: עמית שעל
לפי הבקשה, בזק תמשיך לפעול במתכונת הפעילות הנוכחית כחברה ציבורית ובמקביל תקים שותפות־בת בבעלותה שתחזיק בחברות הבנות די.בי.אס, פלאפון ובזק בינלאומי. לפי מידע שהגיע ל"כלכליסט", להחלטה זו קדמו מגעים ראשוניים בעניין בין דירקטוריון בזק לבין משרד התקשורת.
בדיווח הרשמי, בבזק טוענים כי הצעד נועד להתאים את מבנה החברות הבנות למציאות הטכנולוגית, הכלכלית והתחרותית בשוק התקשורת, שכן הוא יאפשר לקזז את הפסדי חלק מהחברות מהרווחים של החברות האחרות.
מי שהוביל בעבר למהלך זה, של שינוי המבנה התאגידי בחברה, הוא בעל השליטה לשעבר שאול אלוביץ'. המטרה של אלוביץ', בעיקר, היתה לנצל את הפסדי חברת שידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית yes כדי לקזז תשלום מסים על רווחי החברות האחרות בקבוצה. כעת, גם אחרי עידן אלוביץ' מבקשים לקדם בבזק את המהלך.
עם זאת, גורמים המקורבים לעניין ושעוסקים בתחום הגדירו את סוגיית קיזוז הפסדי yes כ"תוצר לוואי חמוד, אבל כזה שרק מרכיב את המנה השלמה". לדברי אותם גורמים, מאז רודב נכנס לתפקיד כיו"ר הדירקטוריון, הוא בונה עבור בזק אסטרטגיה מקיפה במישורים העסקיים והרגולטוריים. כעת, לפי אותם מקורבים, הבקשה שהגיש רודב היא "מחשבה חדשה במדיניות של בזק להשגת ביטול ההפרדה המבנית, במתווה של 'אם לא מלמעלה, אז המהפכה תבוא מלמטה'".
כך, אף שאלוביץ' השאיר מאחוריו אדמה חרוכה בכל הנוגע לקידום ההפרדה המבנית בבזק דרך משרד התקשורת, נראה שהיו"ר רודב מתכוון למצות את כל האפיקים האפשריים האחרים לקידום המהלך.
גורם המקורב לעניין הקביל את העניין לסכסוך הישראלי־פלסטיני: "הם רוצים לקבל הטבות, להתחמק מגזרות והיטלים ולמעשה לקבל כל מה שרק אפשר, אבל כמו שלא מפסיקים לחלום על ירושלים, בבזק לא מפסיקים לחלום על ההפרדה המבנית".
אם רודב יצליח לאחד בין החברות־הבנות, מלבד ההכרה בהפסדי yes, הדבר יאפשר לבצע שינויים במטות, לאחד דרגי ניהול בכירים כפי שנעשה בפלאפון וב־yes ובהמשך גם להתייעל ולבצע שיפורים ברמות התפעוליות. עם זאת, לדברי גורמים בשוק התקשורת, בבזק מכינים עוד תוכניות ליום שלאחר האיחוד - כאלו שעדיין לא נחשפו בפני הציבור או הרגולטור.
לפי גורמים המעורים בפרטים, בזק נדרשת אך ורק לקבלת אישורו העקרוני של שר התקשורת קרא, ולא זקוקה להיתרים רגולטוריים נוספים כדי לאחד בין החברות־הבנות. אם אישור זה אכן יינתן, יהיה זה צעד ראשון, גדול ומשמעותי בדרך למימוש התוכנית לאיחוד מלא עם בזק.
