גוואנגז'ו מחפשת את הכוכב הישראלי הבא - בתעשיית הביוטק

אחת לכמה חודשים משגרת חברת ביומד-ביוטק הנסחרת בת"א דיווח לבורסה אודות חוזה הפצה בסין. כדרכם של חוזים שכאלה, מדובר במתן בלעדיות לגורם מקומי, שלעתים מתחייב לרכוש כמות מסויימת של התרופה או המכשיר הרפואי לצורך ההפצה בסין.  

השוק לרוב לא מתרגש מההסכמים האמורים, בין היתר מכיוון שהחברות נדרשות עדיין לעבור מסלול ארוך ולא פשוט של אישור רגולטורי בסין, לפני שתוכל לרשום הכנסות על מכירות במדינה. כך או כך, השילוב הזה של קשר ישראלי למפיץ מקומי בסין משקף את המסלול המקובל של עסקים ישראלים במדינת הענק - חיבור עם גורם עסקי סיני שבקיא בהלכות המקום ובעיקר ברגולציה שלו וחשוב לא פחות, שמוכר לרגולטורים הסיניים הנוחים יותר לעבוד מול מקומיים.

בשנים האחרונות קמה אלטרנטיבה חדשה לחברות ביוטק ישראליות, השונה מהמודל הקיים של קשר עם מפיץ מקומי - כאשר ברקע השאיפה הגדולה של גוואנגז'ו, העיר השלישית בגודלה בסין (100 מיליון תושבים), להחליף את הכלכלה המסורתית והתעשייתית בכלכלה מבוססת טכנולוגיה מתקדמת. כחלק מהמהלך הזה החליטה העיר לפתוח נציגויות כלכליות בשני מקומות מחוץ לסין, בסילקון ואלי שבקליפורניה ובעיר תל אביב בישראל. הבחירה בישראל טמונה באמונה החזקה של אנשי גוואנגז'ו ביכולת של אנשי תעשיית הביוטק המקומית לקדם אותה לעבר היעד. ביקור בגוואנגז'ו ומפגש עם עיתונאים, אנשי ממשל ואנשי עסקים מסין מעלה שהציפיות מאיתנו בהחלט גבוהות.

לעיר הדרומית הסינית הגעתי במסגרת ביקור של קבוצת עיתונאים בגוואנגז'ו, שנעשה ביוזמת מועצת העיר ושיתוף חברת התעופה הסינית המצויינת היינאן (מקום שמיני בעולם בדירוג 2018 - היינאן טסה בקביעות לבייג'ינג ולאחרונה פתחה קו לגוואנגז'ו). הביקור עצמו התמקד בפעילות של אחת מקרנות ההשקעה בביוטק היותר מעניינות שפועלות כיום, המחברת בין מימון סיני, הנהלה ישראלית וחברות מישראל, קרן GIBF (ובשמה המלא  - Israel-Guiangzhou Sino Bio-industry Investment Fund). 

GIBF הוקמה ב-2016 בגיוס של 100 מיליון דולר. את הסכום הגדול הזרימה לקרן הממשלה המקומית בגוואנגז'ו לצד שתי חברות ממשלתיות מקומיות, כך שבפועל הבעלים של הקרן הוא הממשל המקומי, אך את מושכות ההובלה העניק הממשל לקבוצה ישראלית. יו"ר קרן GIBF הוא ד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי בישראל, המכהן במקביל כיו"ר הנציגות האמורה שפתחה גוואנגז'ו בתל אביב. את הקרן מנהל אבנר לושי, ממשקיעי ההון סיכון המוכרים בארץ בתחום מדעי החיים. עו"ד לירז גבע מובילה כמנכ"לית את נציגות ג'וואנגז'ו בישראל (לאחר 11 שנות פעילות כעו"ד בניו יורק). שני הגופים, הנציגות והקרן, פועלים בשיתוף פעולה מלא למען אותה מטרה - ההצלחה של החיבור בין ישראל לגוואנג'זו.

ד"ר שוקי גלייטמן, יו"ר קרן GIBF ונציגות גוואנגז'ו בישראל צילום: תמר מצפי

המודל שלפיו עובדת קרן GIBF כולל איתור חברות ביוטק ישראליות מבטיחות והעברת הפעילות שלהן לסין במסגרת הקמת חברת בת נפרדת בסין. GIBF משקיעה בחברה המצטרפת והופכת לבעלת מניות מיעוט, ובמקביל מסייעת לה בחדירה לסין, באמצעות חבירה לגופים הרלבנטיים לצורך ניסויים ותפעול ובמקביל בכל הדרוש לעמידה בדרישות הרגולטוריות. הקרן הקימה עד כה חמש חברות בסין בהשקעה של בין 3 ל-8 מיליון דולר בחברה.

כנהוג בקרנות מהסוג הזה, כל חברה נבחנת היטב לפני החלטה על השקעה בהן, כשההיבט הייחודי של הקרן הספציפית מתבטא אולי בשתי נקודות: ראשית, כל חברה מועמדת נבחנת על ידי ועדה שבה חברים המשקיעים הסינים, נציגי הממשל המקומי, והישראלים המובילים את פעילות הקרן. כל אחד מהצדדים מביא לשולחן גישה ותרבות עסקית אחרת כך שכל מועמדת עוברת סוג של מבחן כפול.

שנית, כאמור, משמעות של השקעה בחברה היא מעבר של עיקר הפעילות מישראל לסין, כולל מעבר ההנהלה הבכירה - זהו בהחלט מהלך משמעותי מאד שלא מתאים לכל חברה, במיוחד בתעשייה שברובה נושאת את עיניה לארה"ב (ולא תמיד בצדק).

עו"ד לירז גבע, מנכ"לית נציגות גוואנגז'ו בישראל צילום: Xialong Zhuang

אחת החברות המעניינות שעובדות בחסות הקרן היא G-Medical, שמוביל היזם ד"ר יעקב גבע (המייסד והמנהל של חברת קארדגארד שהונפקה בבורסה בשווייץ ושממנה יצא באקזיט נאה). G-Medical מפתחת שני מוצרים לניטור מרחוק של מדדים חיוניים בחולים. מכשיר ה-Prizma V2 הקטן (המוצמד לסלולר), הוא אחד הפתרונות המעניינים שמייצרת החברה בעולם רפואי משתנה, שבו המערכת של הרפואה בקהילה, רופאי המשפחה והרופאים המתמחים במרפאות, כורעים תחת העומס ופועלים תחת מגבלות תקציב קשות. 

מכשיר הפריזמה מספק למשתמש מידע מקיף על מצבו הגופני, ובכלל זה נתוני דופק, טמפרטורה, לחץ דם, אק"ג, חמצן בדם, תפקודי מוח וסטרס מנטלי. נתונים אלה מאפשרים ללקוח לקבל החלטה על מידת הדחיפות של פנייה למסגרת רפואית. עבור תשלום מנוי חודשי מועבר המידע של המשתמש לענן ולאנשי מקצוע המעבירים לו חזרה המלצות, האם לפנות לסמכות רפואית ולאיזו בדיוק אם אכן יש צורך. השימוש במכשיר מונע ביקורים מיותרים במסגרת רפואית - ומקל על העומסים עליה - ומצד שני הוא בהחלט מניע את הלקוח לפנות לטיפול הנכון והמתאים אם הדבר הכרחי.  

המכשיר השני שמייצרת החברה, מדבקת ה-VSMS, נועד למטופל הנדרש לניטור ממושך של מצבו. במקום להגיע באופן קבוע למרפאה, המכשיר הזעיר מחובר לחזה של המטופל ושולח לרופא המטפל את כל המידע הנדרש על מצבו הרפואי, כך שהמעקב נעשה מרחוק. במקרה חירום של הידרדרות ניתן להגיע ישר לחולה (המכשיר גם מספק מידע על מיקומו המדויק) ובמקרה שהתקופה עברה בשלום הרופא מקבל לידיו מידע מסכם מלא על כל המדדים החיוניים של המטופל בתקופת הניטור.

"מעל 80% מהאנשים שמגיעים לחדר מיון לא באמת צריכים להגיע אליו", מסביר המנכ"ל והיזם יעקב גבע, בשיחה עם 'כלכליסט'. "גם בשלב המקדמי יותר של הרופא בקהילה, הוא הרבה פעמים שולח את החולה לבדיקות מעבדה או לבדיקות אחרות. בפועל המערכת הרפואית שלוחת להרבה יותר מדי בדיקות. אחוז עצום מהתוצר מושקע ברפואה, אפשר לחסוך חלק ניכר ממנו. המכשיר מאפשר באופן פשוט לנטר את המצב של הלקוח ולחסוך בדיקות מיוצרות במערכת", מוסיף גבע.

החזון של G-Medical מרחיק לכת. לדברי גבע, הטכנולוגיה של המכשיר הקטן הקיים תתרחב מעבר לבדיקות האלקטופיזיולוגיות הקיימות כיום. "תוכנית הפיתוח שלנו כוללת התקדמות מסודרת ל-4 השנים הבאות, עם תוספת סנסורים בכל שנה. תוך כמה שנים נוסיף לדור הבא של המכשיר גם בדיקות כימייות, כך שללקוח תהיה למעשה מעבדה ניידת בכיס", אומר גבע.

יעקב גבע ומכשיר הפריזמה של G-Medical

חברת  G-Medical הוקמה בשנת 2014 והחלה לפעול בחודש יוני 2017 בסין תחת החסות של קרן GIBF, שהשקיעה בה כ-5 מיליון דולר. היא מעסיקה כיום כ-80 עובדים, 25 מהם במרכז המו"פ בישראל והיתר במרכז הייצור של החברה הבת בסין. למעבר לסין (שם החברה מבצעת גם את הניסויים הקליניים שלה) יש משמעות אדירה, מעבר להיבט הפיננסי, לחברה ולממשל המקומי גם יחד. בסין אין כמעט מערכת של רפואה מקצועית בקהילה (שאינה רפואה סינית מסורתית) והתוצאה היא שהמטופלים מגיעים בהמוניהם ישירות לבתי החולים. התוצאה היא עומס אדיר על המערכת - רק לשם דוגמה, בעיר גוואנגז'ו פועלים כ-6 בתי חולים לילדים ונשים, כל אחד מהם מקבל בין 10,000 ל-15,000 מטופלים ביום.

התקווה היא שהפיתרון שמציעה G-Medical הישראלית יחסוך מאות רבות של ביקורים יומיים מיותרים במערכת הרפואית הסינית - החברה מתחילה בימים אלה את השיווק המסחרי של המכשיר בסין. במקביל עובדת G-Medical בארה"ב מול חברות הביטוח הרפאי הגדולות, שאישור כיסוי שלהן יפתח את הדרך לשיווק המכשירים שלה בארה"ב. עוד על הפרק מבחינת החברה, הנפקה של הפעילות הסינית בהונג קונג.

שיתוף הפעולה של נציגות גוואנגז'ו בישראל וקרן GIBF עומד גם מאחורי פרויקט נוסף, שבמסגרתו מאמצים הסינים את אחד המודלים היחודיים של תעשיית ההייטק הישראלית. בתחילת החודש הוקמה בעיר חממה טכנולוגית סינית ייחודית הבנויה לפי מתכונת החממות הישראליות. במסגרת החממה יפעלו יזמויות הייטק סיניות וישראליות, באי הביוטק שמוקם בעיר בהשקעה של מיליוני דולרים.

ומילה אחרונה על המקום, העיר גוואנגז'ו. אין בה אולי את העוצמה ואת המעונבות של בייג'ינג, מקום מושבו של הממשל ושל מאות השגרירים והנציגויות העסקיות הזרות, היא גם לא שנגחאי, מרכז העסקים הקצבי הסיני. אך דווקא הריחוק שלה מהמוקדים הללו הוא חלק מהמאפיין הייחודי שלה. שוטטות בעיר החדשה ובעיר הישנה (ובמנזרים השלווים שלה אם אתם בעניין), ודאי מפגש ישיר עם איש גוואנגז'ו ושיחה על ההיסטוריה של המקום, ועל השפה הקנטונזית שהיא גאוותו (ועל יחסו למנדרינית של בייג'ינג), הם בהחלט חוויה מרתקת ומאירת עיניים.

הכותב היה אורח חברת התעופה היינאן ונציגות החדשנות של העיר גואנזו-סין