משבר בטורקיה: הלירה ממשיכה לצלול מול הדולר
אחרי סוף השבוע הסוער שעבר על כלכלת טורקיה שבו התרסקה הלירה הטורקית לשפל של כל הזמנים מול המטבע האמריקאי, היא ממשיכה לצלול על רקע הידרדרות היחסים עם ארה"ב
הלירה הטורקית צוללת ב-20% נוספים עם פתיחת המסחר במט"ח המבוסס על סוחרים באסיה. עם זאת, מדובר באינדיקציה ראשונית של המסחר. הלירה נסחרה בשפל חדש של 7.24 לירות לדולר, אך בהמשך הירידה נרגעה מעט והלירה נסחרה סביב 7.1 לדולר, ירידה של כ-10%.
- ארדואן ריסק את הלירה הטורקית, אך האנליסטים מרגיעים
- ארדואן: "ניאלץ לחפש לחפש בני ברית אחרים"
- "יום השישי השחור" של ארדואן: חשש מקריסת בנקים באירופה
ביום שישי נחלשה הלירה ב-17% והגיעה לשפל היסטורי של 6.4 לירות לדולר והשלימה בכך את הצניחה הגדולה ביותר שלה מאז משבר הבנקאות שפקד את טורקיה ב־2001. חרף הסחרור, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כי טורקיה טרם פנתה אליה בבקשת סיוע.
הלירה הטורקית כבר איבדה השנה כ-40% מערכה, בעיקר על רקע החששות מפני השפעתו של הנשיא ארדואן על הכלכלה, קריאותיו החוזרות להורדת ריבית מול אינפלציה גבוהה והיחסים העכורים עם ארה"ב.
החולשה של המטבע מייקרת את ההלוואות במטבע זר שנטלו לווים טורקים. עקב זאת, הסיכוי כי טורקיה תגיע לחדלות פירעון גבוה עתה מזה של יוון, ותמחור חוזי ההחלף לסיכוני אשראי (CDS) מלמד על סיכוי של 25% לחדלות פירעון טורקית בחמש השנים הבאות.
בשל היעדר מקורות מימון פנימיים, טורקיה נאלצת ללוות ממשקיעים זרים, ופערי המימון שלה דומים עתה לאלה שנצפו לפני משבר המטבע האסייתי בשלהי שנות התשעים ומשבר החוב הלטיני בשנות השמונים, כך לפי נתונים שפרסם גולדמן זאקס.
ביום שישי דיווח ה"פייננשל טיימס", כי בכירים בבנק האירופי המרכזי מודאגים מחשיפת יתר של בנקים בדרום היבשת. על פי נתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), לווים טורקים חייבים 83.3 מיליארד דולר לבנקים בספרד, 38.4 מיליארד דולר לבנקים בצרפת, ו־17 מיליארד דולר לבנקים באיטליה. החשיפה האמריקאית עומדת על כ־18 מיליארד דולר.
ברוח הזמנים הסלימה הדרמה בעקבות ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא למעשה כורך עתה את הצרות הכלכליות של טורקיה בגורלו של אדם אחד: אנדרו ברנסון, כומר אוונגליסטי אמריקאי, שמעצרו הממושך בטורקיה נמצא בראש דאגותיו של הנשיא האמריקאי. זאת משום שהקהילה האוונגליסטית בארה”ב נמנית עם תומכיו הגדולים של הנשיא.
מבוי סתום במו"מ על שחרור ברנסון הביא את ממשל טראמפ לגבש רשימה של אמצעי לחץ - "כדור אחד ביום" להגדרת גורמים המקורבים לשיחות - עד שטורקיה תיכנע ותשחרר את ברנסון. החולשה הגוברת של טורקיה, שהגיעה לשיאים חדשים ביום שישי, גרמה לטראמפ להגביר לחץ, והוא הכריז בטוויטר על הכפלת המכסים על פלדה טורקית ל־50% ועל אלומיניום ל־20%. המהלך הזה יוציא את הפלדה הטורקית מהשוק האמריקאי, שאליו היא מייצאת 13% מכלל יצוא הפלדה שלה, וייאלץ אותה למצוא שווקים חלופיים באירופה, צפון אפריקה ו/או המזה"ת.
ברקע ההסלמה הזהיר אתמול ארדואן במאמר ב"ניו יורק טיימס" כי "הצעדים החד־צדדיים מצד ארה"ב וחוסר הכבוד" ידרשו מטורקיה לחפש "בני ברית אחרים". הנשיא האמריקאי זעם על ארדואן, לאחר שסבר כי גיבש עסקה עמו לשחרר את ברנסון, אם ישראל תשחרר את האזרחית הטורקייה אברו אוזקאן (27), שהוחזקה כאן באשמת העברת מימון לחמאס. אוזקאן שוחררה, אך ברנסון נותר במעצר בית. ארדואן, מצדו, הכחיש כי גיבש עסקה כזו עם טראמפ.
משבר ממושך
הכלכלה הטורקית נמצאת בקשיים כבר זמן רב. אשראי זול והוצאות ממשלתיות הזניקו את האינפלציה לכמעט 16% בחודש שעבר, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2003. התרסקות הלירה אילצה חברות טורקיות לבצע ארגון מחדש של חובות בהיקף מיליארדי דולרים, וכמה מהן עלולות להגיע עתה לפשיטת רגל. בלחץ ארדואן, המתעקש על צמיחה בכל מחיר, הבנק המרכזי הטורקי אינו נוקט מהלכים אופרטיביים כדי להשתלט על המצב. להפתעתם של מרבית האנליסטים, הבנק אף לא העלה את הריבית בפגישתו האחרונה ב־24 ביולי והשאירה ברמה של 17.75%.
ברקע כל אלה, אמון המשקיעים מוסיף להיחלש. שורה של מהלכים שנקט ארדואן מאז סיומו של מצב החירום בטורקיה ב־18 ביולי רק פגעו עוד יותר בסנטימנט המשקיעים. בין השאר, הרבה מאוד מסמכויות החירום של הממשלה, כולל הזכות לפטר שופטים ועובדי ציבור באופן שרירותי כמעט, עוגנו בחוק ביטחון חדש. סמכויות אחרות עוגנו בחוקה שמגדילה את אחיזתו של ארדואן ומאפשרת לו למנות ולהחליף אנשי ממשל בכירים לפי רצונו. ארדואן פיטר את הצוות הכלכלי הקודם לטובת קבוצת מקורבים שיכולותיהם מוטלות בספק, ובראשם חתנו ביראט אלביירק, שמונה לשר הכלכלה והאוצר, חרף האשמות לשחיתות ולקשרים עם דאעש שהועלו נגדו.