עלילות זאב קלימי ושלושת החברים: כך זלג מידע הפנים למנכ"ל אלקטרה צריכה

חקירת השימוש במידע פנים, סביב המיזוג בין אסם לנסטלה, שהובילה שלשום את הפרקליטות להודיע על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד זאב קלימי, בעז דקל ושלמה ברק, נוגעת באחד העצבים החשופים בשוק ההון: הפטפטת הבלתי נסבלת של נושאי משרה ובכירים בחברות הציבוריות עם מקורביהם על מידע פנים רגיש שמתגבש בחברה.

קלימי, שהודיע שלשום על פרישתו מתפקיד אלקטרה צריכה, הסתבך לכאורה בפרשת מידע פנים עם רווח של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד — אף שעלות שכרו ב־2017 עמדה על 6.7 מיליון שקל. את המידע קיבל מחברו מהעבודה המשותפת באסם, אברהם פינקלשטיין.

במדינת הסחבקים, שבה פוגשים בכל פינה את ההיא מהתיכון או ההוא מהצבא, שהיום עובדים בחברה ציבורית גדולה — וממש רוצים להרשים, לחלוק או להתרברב — שוכחים לפעמים שכל פליטת פה או התייעצות לרגע עלולות, גם אם לא בכוונה, לספק מידע איכותי שיוביל למסחר המבוסס על מידע פנים.

ע"ע נצבא ואיירפורט סיטי, קומפיוגן ומדטרוניק

הדפוס בפרשת אסם מוכר לרשות ניירות ערך מפרשות קודמות. דוגמה מוכרת היא המיזוג בין נצבא לאיירפורט סיטי ביולי 2015, שעל פי החשד הובילה להדלפת מידע פנים בידי היועץ הפיננסי לקבוצת אקוויטל, מוטי בן ארי, לחברו שר הרווחה חיים כץ. השניים רכשו מניות של נצבא ויואל לפני פרסום ההודעה וגרפו רווח של מאות אלפי שקלים מזינוק המניה ב־22%. התיק נמצא בימים אלה בשימוע בפרקליטות.

זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה צילום: יוני רייף

פרשה אחרת שהסתיימה נוגעת להסכם שיתוף הפעולה מאוגוסט 2013 בין קומפיוג'ן לבאייר הגרמנית. מקרה שבו סמנכ"לית הכספים לשעבר בחברה, דקלה צ'צקס אקסלברד, חלקה מידע עם בעלה אריק צ'צ'קס, טייס באל על, שרץ לשתף בו את אחותו, מנהלת העסקים הראשית של קבוצת הפרסום מקאן־אריקסון, חנה רדו, שרכשה מניות. רדו מכרה את המניות ברווח של כ־20 אלף שקל לאחר פרסום ההודעה. התיק נגד דקלה צ'צקס נסגר מחוסר אשמה, בעלה הורשע במסגרת הסדר טיעון בשימוש במידע פנים, ואחותו רדו אמנם הודתה בשימוש במידע הפנים, אולם בית המשפט החליט לא להרשיעה.

דוגמה נוספת היא ההסכם ממאי 2016 בין ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק למזור רובוטיקה, שהוביל לחקירה נגד המנכ"ל אורי הדומי, בחשד שהדליף מידע פנים למקורביו, שרכשו מניות בטרם הדיווח. התיק מצוי עדיין בחקירה.

חקירת אסם זיהתה בדיוק אותו דפוס. אברהם פינקלשטיין היה דירקטור ובעל מניות בחברה. הוא החזיק עם אשתו ב־1.86% מהמניות, ובסך הכל עם בני משפחתה, ממייסדי אסם, כ־7.46%. במסגרת עבודתו בחברה הכיר את זאב קלימי (ראו מסגרת), שהיה מנכ"ל גלידות נסטלה. השניים נהפכו לחברים ואף השקיעו יחד בכמה פרויקטים.

בסוף אוקטובר 2015 השתתף פינקלשטיין בישיבת דירקטוריון רגישה וחשאית, שבה דובר על עסקת אודיסייה — הפיכת אסם לחברה פרטית באמצעות רכישת מניותיה מהציבור בידי בעלת השליטה (63.7%) נסטלה העולמית. זהו מידע איכותי, שהיה עוזר אפילו למשקיע מתחיל בשוק ההון. כי אם נסטלה יוצאת בהצעת רכש, היא תציע סוכרייה למשקיעים — פרמיה על מחיר השוק. המניה של אסם צפויה לעלות כמעט עד הפער בין השווי בשוק למחיר בהצעת הרכש, ומי שירכוש לפני ההודעה — ירוויח.

הדירקטוריון הבין את הרגישות במידע הזה והחליט לא לדווח על העסקה בשלביה המתקדמים, והקים ועדה מיוחדת בלתי תלויה של הדירקטוריון לניהול המו"מ עם נסטלה. הרי צריך לדאוג שהמניות לא יימכרו לנסטלה במחיר נמוך מדי.

פינקלשטיין ניהל מו"מ למכירת מניותיו ומניות בני משפחתו, וכדי שהצעת הרכש תתקבל הוא ומשפחתו היו צריכים להסכים למכור, ולשם כך צריך היה למצוא פרמיה שיסכימו לה.

בפגישות של פינקלשטיין עם הוועדה ונציגי נסטלה דובר על טווח המחירים שהאחרונה מוכנה לשלם. עוד מידע פנים איכותי, כי מי שרוצה לקנות לפני פרסום ההודעה יכול לדעת באיזה מחיר ישתלם לו לבצע עסקה. ממש כסף על הרצפה. ארבעה חודשים אחרי שהחלו הדיונים החשאיים העסקה נתפרה לפי מחיר מניה של 82.5 שקל — פרמיה של 25% על מחיר השוק.

וכאן, שוב פתח מישהו את הפה לפני שהמשקיעים למדו על העסקה. לפי ממצאי רשות ני"ע זה היה פינקלשטיין. בתקופה שקדמה לדיווח על העסקה, בפברואר 2016, הוא ניהל שיחות עם חברו ושותפו העסקי קלימי, שכבר הועסק כמנכ"ל אלקטרה צריכה, ובהן מסר לו את מידע הפנים. פינקלשטיין, לפי ממצאי החקירה, רצה להתייעץ עם קלימי. האם בכך ביצע עבירה פלילית של מסירת מידע פנים? החוק קובע כי על מוסר מידע פנים לדעת שמי ששמע ממנו את המידע יעשה בו שימוש. אם יש ראיות שידע כי במידע ייעשה שימוש, הוא יואשם במסירת מידע הפנים — עבירה שהעונש עליה עד 5 שנות מאסר.

בפרקליטות עדיין בוחנים את ממצאי הרשות, ובשלב זה פינקלשטיין לא זומן לשימוע. לאור העבודה שלגבי שלושת המעורבים האחרים כבר התקבלה החלטה, יהיה סביר להניח שלא יוגש נגדו כתב אישום בסוף, והתיק יעבור להליך מינהלי.

תגובת קלימי: "פעל בתום לב ולפי מידע גלוי בלבד"

הראשון מבין אלה שהפרקליטות החליטה שיש די ראיות להעמידו לדין פלילי הוא קלימי, שעל פי כתב החשדות קיבל את המידע מפינקלשטיין, סחר במניות אסם כשבידו מידע הפנים, וגם חלק את המידע עם שני חבריו שרכשו בעצמם מניות.

על פי ממצאי החקירה, שבוע לפני פרסום הצעת הרכש, ב־27 בינואר 2016, מכר קלימי בהפסד מניות טבע שהיו ברשותו, ודקות לאחר מכן רכש בכ־250 אלף שקל מניות של אסם. עוד באותו יום מיהר להעביר את המידע לשלמה ברק ובועז דקל, וכל אחד מהם רכש למחרת מניות אסם בכ־700 אלף שקל.

עם פרסום העסקה, ב־4 בפברואר 2016, זינקה מניית אסם ב־22%, ובמהלך השבועות שלאחר מכן השלושה מכרו את המניות. קלימי הרוויח כ־70 אלף שקל, ברק כ־185 אלף שקל ודקל כ־200 אלף שקל. לשיטת הפרקליטות יש לה די ראיות להוכיח כוונה פלילית במעשי קלימי, ברק ודקל, ולכן הוחלט להגיש נגדם כתב אישום.

עורכי הדין של קלימי, גיורא אדרת ויפעת מנור נהרי, מסרו כי "מכתב השימוע מתייחס לעבירה, לכאורה, של שימוש במידע פנים. הוא כופר בחשדות המיוחסים לו ויפרט את טענותיו, לפיהן פעל בתום לב ולפי מידע גלוי בלבד במהלך השימוע". סנגורו של בועז דקל, עו"ד אילן סופר, מסר כי "החשדות נגד דקל יסודם בטעות. לא היה לו קשר עם מי ממנהלי אסם, והוא בטוח כי הפרקליטות תשתכנע בכך בעקבות השימוע". מעורכת דינו של אברהם פינקלשטיין, שרון קליינמן, לא נמסרה תגובה. את תגובתו של שלמה דקל לא היה ניתן להשיג.

אברהם פינקלשטיין - ירש עם אשתו מניות אסם ומכר אותן בהצעת הרכש

אברהם פינקלשטיין (75) ואשתו אלישבע, הם יורשיו של יעקב לורש — אחד משבעת תעשייני המזון שייסדו את אסם בשנת 1942. הוא מכהן כדירקטור בחברה מ־1987. בעבר מילא תפקידים שונים באסם, ובהם סמנכ"ל משאבי אנוש. ממאי 2010 העניק שירותי ייעוץ לקבוצה בענייני כשרות ויחסי עבודה. במקביל שימש בעבר כדירקטור בבנק מסד, והיה חבר בוועד המנהל וחבר הנאמנים של מכללת שערי משפט ומכללת תלפיות. פינקלשטיין מתגורר בבני ברק. בתקופה שבה נוהל המו"מ על עסקת המיזוג עם נסטלה, הוא החזיק ביחד עם אשתו ב־1.86% ממניות אסם. שווי המניות שבידי הזוג פינקלשטיין הסתכם לפני הצעת הרכש של נסטלה ב־135 מיליון שקל, והם קיבלו תמורתן 170 מיליון שקל, כך שהרווח התיאורטי של פינקלשטיין ואשתו הסתכם ב־35 מיליון שקל.

השקעה: 252 אלף שקל; רווח: 70 אלף שקל - הבין שלא יקודם באסם ופנה לאלקטרה צריכה 

זאב קלימי (58) החל את דרכו המקצועית בשוק המזון, ואת עיקר שנותיו עשה בחברה המרכזית למשקאות, עד למינויו למנכ"ל אלקטרה צריכה. ב־2004, לאחר רכישת מחלבת טרה בידי החברה המרכזית, מונה קלימי למנכ"ל שלה, אך הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכו ארבע שנים שנים לאחר מכן, קטעה את הקריירה שלו בחברה המרכזית. הוא קיבל הצעה מדודי ויסמן לנהל את רשת רבוע כחול, נענה לה — אולם כמה חודשים מאוחר יותר הודיע על החלטתו לסיים את הכהונה הקצרה.

למרות התרעומת שעוררה עזיבתו את טרה, בחברה המרכזית הציעו לקלימי לחזור לארגון, בתפקיד פנימי שנתפר בעבורו. כעבור שנה הגיעה ההצעה מאסם לנהל את חברת הגלידות נסטלה, וכישורי המכירות והסחר שלו הובילו את החברה שהיתה הפסדית לרווח. משהבין קלימי שלא ימונה בעתיד למנכ"ל אסם, הוא חיפש הזדמנות חדשה והגיע לאלקטרה צריכה. יכולות הניהול והידע בסחר שירתו אותו בקידום זרוע הקמעונאות של החברה, אולם ההתנהלות העסקית מול חברות זרות כמו וואווי הובילו אותו לבית המשפט.

השקעה: 735 אלף שקל; רווח: 200 אלף שקל - הזיכיון לפוקימון השתלם עם הקאמבק של המותג

בעז דקל (58), ממייסדי העיתון "חדשות" וחברת הלוגיסטיקה בר שיווק והפצה, הוא בעל השליטה, היו"ר והמנכ"ל זה 20 שנה של חברת P.M.I סחר וייזום — מהחברות המובילות בישראל בייצור, שיווק והפצה של מוצרי פנאי ממותגים לילדים ונוער. אחד המהלכים העסקיים המוצלחים שלו החל בסוף שנות התשעים, כשרכש את הזיכיון למוצרי פוקימון — אז סדרת טלוויזיה פופולרית. מאז שמר על קשר עם בעלי המותג, ולפני כשנתיים, כשהפוקימונים חזרו שוב כטרנד לוהט בקרב הצעירים הוא עדיין החזיק בו.

בועז דקל צילום: אוראל כהן

 "כל המתחרים היו רדומים, ואיש לא חשב לנסות לקחת מאיתנו את הזיכיון", אמר אז בראיון ל"מוסף כלכליסט". דקל הכיר את קלימי בתקופת כהונתו כמנכ"ל גלידות נסטלה, במסגרת שיתופי פעולה עם P.M.I. מאז הם ביחסי חברות קרובים, נפגשים הרבה וגם ביצעו פעילות עסקית משותפת. לטענת הפרקליטות, דקל קיבל מקלימי את מידע הפנים על עסקת אסם־נסטלה ורכש מניות אסם לחשבונות החברה שבבעלותו ב־714,709 שקל, ולחשבון של בנו ב־20,038 שקל. הרווח הכולל שהפיק ממכירת המניות הוא 200,355 שקל.

השקעה: 697 אלף שקל; רווח: 200 אלף שקל - המושבניק מהרפת הגיע לניהול בונז'ור ורולדין

שלמה ברק (55) כיהן בכמה תפקידים בקבוצת אסם — ממנהל השוק הפרטי והמאורגן ב־1998 עד למנכ"ל עוף טוב, שאסם מפיצה את מוצריה.

שלמה ברק צילום: גלעד קוולרציק

בראיון ל"כלכליסט" העיד על עצמו ברק, המתגורר במושב בית חירות: "גדלתי ברפת. הרחתי את הזבל מלמטה, והחיים אילצו אותי לקחת אחריות בגיל צעיר. בכיתה ד', כשאבי יצא למילואים, קמתי בארבע לפנות בוקר לעזור לאמי לחלוב את הפרות. יש משהו ערכי באנשים שגדלו על עבודת אדמה". בשנת 2007, חודשים ספורים לאחר שאסם קנתה את חברת המאפים בונז'ור מקבוצת פישמן, עזב מנכ"ל בונז'ור רביב ברוקמאייר וברק מונה תחתיו. הניסיון שרכש בבונז'ור בתחום המאפים סייע לברק להתמנות לאחר סיום כהונתו למנכ"ל רולדין. כשמונה לתפקיד סיפר על עצמו שהוא אוהב את היכולת להשפיע, לשפר ולייעל תהליכים, ולבצע תכנון לטווח ארוך. ברק הציב לעצמו יעד להגיע תוך שלוש שנים להכפלה של רולדין, תוך ביסוסה כמותג מספר אחד בישראל בתחום הקונדיטוריה. מאז, הרשת התפתחה והחליפה כמה מנכ"לים.

עזרה בהכנת הכתבה: נורית קדוש