שבבים של תקווה לשחקניות מישראל בתחום המתחמם

לפני 60 שנה המציא זוכה פרס הנובל לפיסיקה, ג'ק קילבי האמריקאי, את המעגל המשולב, או כפי שהוא מכונה בפי כל, השבב. אומנם הרעיון למעגל המשולב נהגה כבר שבע שנים לפני כן, על ידי המהנדס הבריטי ג'פרי דאמר, אך בשל חוסר השקעה ואמונה ברעיון מצד הסובבים, הוא נזנח.

מאז, תעשיית השבבים משתלטת על העולם, ומי שעדיין לא שם לב למהפכה, כנראה ירגיש בכך רק לאחר שיחדירו גם לנו כמה כאלו אל מתחת לעור.

הדור הראשון של השבבים שימש את המחשבים בתוכנית אפולו של נאס"א (שנחתה על הירח), אבל מאז, השיפור המתמיד בביצועי צ'יפים הופכים אותם לקטנים יותר ומורכבים יותר – על פי חוק מור השבבים מקטינים את עצמם בחצי בכל 18 חודשים – והם נמצאים כמעט בכל מקום.

תעשייה זו מספקת מגוון רחב של מוצרים עבור תעשיית המחשבים, הטלפונים החכמים והטאבלטים. אבל השימוש בשבבים, שהוגבל למכשירים אלקטרוניים, מתרחב היום למגוון גדול מאוד של מוצרים ותחומים חדשים. השבבים חודרים אפילו לבגדים ולצנרת, והשאיפה של הטכנולוגייה היא להפוך את העולם שסובב אותנו לחכם ויעיל הרבה יותר.

ענף השבבים נמצא בתנופה בשנים האחרונות, ב־2017 נרשמה צמיחה חדה של 17% בשוק זה שחצה לראשונה את רף 400 מיליארד דולר. גם 2018 החלה בתנופה והאנליסטים חוזים לה צמיחה דו־ספרתית שתוביל את היקף המכירות בשוק השבבים העולמי ל־470 מיליארד דולר. אולם, ענף השבבים מוכיח בעשורים האחרונים ענף שהוא תנודתי ובעל מחזוריות גבוהה, כך שההשקעה בו דורשת מיומנות גבוהה מצד המשקיעים.

הסיבה למחזוריות הגבוהה נעוצה בשיפור המתמיד במעבדות המחשבים (כולל מחשבים ניידים) והטלפונים החכמים, לצד ביקוש הולך וגדל למוצרים על ידי תאגידים וצרכנים פרטיים. לא אחת קרה, למשל, שמחסור במפעלים בזמן שבו הביקוש לדור חדש של מחשבים או טלפונים היה בעיצומו, הביא לכך שמחירי השבבים עלו באופן חד. לאחר מכן היה מגיע גל של היצע לשוק והמחירים היו קורסים.

ההשתלטות הסינית מתחילה

המשקיעים למדו להיות זהירים בהחלטותיהם ובדרך כלל לא העניקו לחברות אלו מכפילי רווח גבוהים. תקופות העדנה של המחזורים האחרונים היו עם הטלפון הנייד ולפני כן עם המחשב השולחני. כעת מתגברות הערכות כי אנו עומדים בפני מהפכה נוספת, שיכולה לגרום גם לכמה חברות ישראליות ליהנות מכך.

האנליסטים מעריכים שאנחנו עומדים כיום בפני עוד גל מחזורי בביקוש לשבבים. אחד הגורמים המרכזיים לכך, לדעתם, היא סין. זה כמה שנים שהרפובליקה העממית נמצאת בתנופת השקעות כחלק מתוכנית "Made in China 2025", שמטרתה להגביר את הייצור המקומי ואת יעילותו במספר מגזרים אסטרטגיים שנבחרו על ידי ההנהגה.

על פי תוכנית זו, עד שנת 2020 תספק המדינה כ־40% מחומרי הגלם לתעשיית השבבים המקומית ועד שנת 2025 היא תספק כ־70% מחומרי הגלם. לפי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי (mcKinsey), סין אחראית על כמחצית מהתצרוכת העולמית של תעשיית השבבים בעוד שפחות מ־5% מהייצור נמצא במדינה.

המעצמה הסינית רואה בצורך בשבבים כאסטרטגי ופועלת להפחית את התלות הגבוהה שלה בייבוא שבבים. וכשהסינים מחליטים הם עושים את זה בגדול. ב־2017 הוקמו בסין יותר מפעלים הנקראים פאב (Semiconductor fabrication plant – fab), לייצור מוליכים למחצה מאשר כל הפאבים שהוקמו בכל שאר העולם (מחוץ בשנים 2016-2015 גם יחד).

הממשל בסין אף האיץ פעילות זו על רקע מלחמת הסחר, שנמצאת עדיין בשלבי התהוות ראשונים, מול ארה"ב והכריז בסוף מרץ על האצת התוכנית להפחתת התלות שלה בייבוא שבבים, באמצעות הטבות מס משמעותיות לחברות שיקימו בשטחה מפעלי ייצור שבבים. האנליסטים מאמינים שזה יוביל ל־boost בתעשייה.

רוח גבית להשקעות

גם הכלכלנים של מורגן סטנלי העריכו בעבודה שערכו לאחרונה בנושא, שלאחר יותר מעשור שבו לא נרשמה עלייה בהיקף ההשקעות ב־IT של חברות, ישנה ציפייה לעלייה תלולה ואף להכפלת היקף הוצאה זו במהלך העשור הקרוב. בעבודה מעריכים הכלכלנים של מורגן סטנלי שהרוח הגבית מהפחתת שיעור מס החברות בארה"ב יופנו בשלב הראשון להשקעה בעיקר לתחום ה־DATA וניהולו, וההשקעות הללו ימשיכו לתדלק את תעשיית השבבים.

מילות המפתח שעתידות לתרום למהפכה שגורמת להתרחבות השימוש בשבבים לתחומי חיים רבים הן ענן (Cloud), בלוקצ'יין (Blockchain), בינה מלאכותית (AI) והאינטרנט של הדברים (IOT), כאשר הענן הוא התחום שללא ספק מוביל את הצמיחה בתעשייה.

המעבר המתמשך לטכנולוגיית הענן, כמות המידע האדירה המצטברת והצורך בניתוחו כמו גם מגוון רחב של מוצרים חכמים נוספים האוספים ומשדרים מידע, מזניקים את הביקוש לשבבים. השבבים גם מוצאים דרכם לחפצים שלא תמיד היתה להם נוכחות שם, זוהי בעצם מהפכת האינטרנט של הדברים, ודורשת גם שבבים עבור תחומים צומחים אחרים נוספים כמו רכבים חשמליים ואוטונומיים.

גם הביקוש הצפוי לסמארטפונים משמש קטליזאטור לשוק והוא צפוי לזנק עם האימוץ הרחב יותר וההנחה של תשתיות מתאימות, שהעיקרית שבהן הינה התאמת רוחב הפס לצרכים החדשים – תשתית התקשורת G5 – הצפויה להיות מאומצת ב־ 2020 וצפונה.

המלכה הבלתי מעורערת

גם מההשקעה העצומה של יצרניות השבבים בהון (CAPEX) של עצמן ניתן ללמוד על הצפי שלהן לביקוש העתידי בתחום. המלכה הבלתי מעורערת בהשקעות היא סמסונג הדרום קוראנית, שממשיכה להוביל בהשקעות יותר מכל אחת ממתחרותיה וצפויה להמשיך ולבסס את מעמדה המוביל גם בשנים הקרובות.

סמסונג הוציאה על השקעות לייצור שבבים 6.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2018, פי ארבעה ממה שהוציאה ברבעון הראשון של 2016, וזה השתלם לה. היא המשיכה לבסס את מעמדה כיצרנית השבבים הגדולה בעולם, אחרי שנטלה את הבכורה מאינטל, כאשר מכירות השבבים שלה ברבעון הראשון היו גבוהות ב־23% מאשר מכירותיה של אינטל, השנייה בגודלה.

אינדיקציה נוספת לעוצמת התחום ניתן לקבל גם מדו"חות יצרניות הבדיקה של המעגלים המשולבים, שם חלה ברבעונים האחרונים צמחחה מהותית, ובמקביל ניתן לראות בבירור את הזינוק החד בחלקה היחסי של סין ברכישות הציוד. לפי ה־SEMI trade organization, מכירות הציוד לתעשיית השבבים ברבעון הראשון צמחו ב־30% לעומת הרבעון המקביל, ל־17 מיליארד דולר, כאשר המכירות בחודש מרץ לבדו, שעמדו על 7.8 מיליארד דולר, היוו כמעט מחצית מהמכירות ברבעון ושיקפו זינוק של 59% לעומת מרץ 2017.

חדשות מעולות לישראליות

אז המהפכה בהחלט מבשרת טובות עבור חברות הישראליות, שפחות בולטות בתחומי ייצור השבבים ומתמחות יותר בתחומי הבדיקה והמדידה. החברה הישראלית הוותיקה בתחום היא אורבוטק, שבוודאי תיהנה מתנופת הביקוש בסין, אך מי שתתרגם זאת לשורה התחתונה תהיה KLA האמריקאית שרכשה את אורבוטק במרץ האחרון לפי שווי של 3.4 מיליארד דולר. שתי חברות ישראליות נוספות – נובה וקמטק – משרתות את תעשיית השבבים העולמית עם ציוד בדיקה ומדידה.

לדברי עידו שגיא, אנליסט בכיר בבית השקעות פסגות, "שתי חברות אלה נהנות בשנים האחרונות מתנופת התעשייה, ומציגות שיפור מתמשך ותוצאות שיא כמעט מדי רבעון, ולא פחות חשוב, הן מציגות ראות טובה יחסית קדימה ואופטימיות לגבי ההזמנות לרבעונים הקרובים". התמונה שמתארים בפסגות משתקפת גם במחיר המניות, קמטק רשמה עלייה מרשימה של 50% מתחילת השנה ואילו נובה רשמה עלייה צנועה יותר של 16% מאז תחילת 2018.

נובה מתמחה בפיתוח ובייצור פתרונות מדידה לתעשיית השבבים, והנחיצות של ציוד הבדיקה המתקדם שלה בשלבים הראשונים של הקמת פאב, מספק הצצה מצוינת לתחום ולתמורות החלות בו. "העידן הנוכחי, שמתאפיין בשינויים טכנולוגיים תדירים ומהותיים, מצוין עבור נובה שכן כל שינוי כזה מוביל להשקעה של היצרניות הגדולות בציוד חדש" אמר שגיא. "לנובה יש אומנם תלות גבוהה מאוד במספר מצומצם של לקוחות – כמו סמסונג וטייוואן סמיקונדקטור (TSMC) – אך היא מצויה בחזית הטכנולוגיה בתחום ומשקיעה כרבע מהכנסותיה במחקר ופיתוח".

קמטק עוסקת בתכנון, ייצור ושיווק של מערכות בדיקה אוטומטיות אופטיות, המזהות פגמים במהלך הייצור בעיקר בתחום המוליכים למחצה. עיקר הכנסותיה (72%) מגיעות מהמזרח ומסין, וגם היא צפויה ליהנות מתנופת ההשקעות בסין, כשאינדיקציה ראשונה לכך ניתן לקבל מהשיא שנרשם בצבר ההזמנות של החברה בדו"חות האחרונים. קמטק היא אמנם חברה קטנה מאוד בתחום השבבים, אבל העלייה בביקוש למוצרים מובילה לצמיחה גם אצלה בשורת ההכנסות, ומיצבה אותה כמניה הגדולה בהפרש ניכר במדד SME60 ומועמדת כמעט ודאית לכניסה למדד ת"א־125.

האיום על טאואר הוותיקה

"זמנים טובים עוברים על התעשייה" אמר שגיא. "אבל טאואר נמצאת בצד הקשוח יותר של הסקאלה, שבו ישנו איום מתמיד לקומודטיזציה של המוצרים. ההשקעה בהקמת מתקני ייצור חדשים אף פעם לא היתה גדולה יותר, במיוחד בסין, ותחרות סינית עלולה להיות חדשות רעות עבור טאואר. מחד, לטאואר יש מיזם משותף עם Tacoma להקמת מפעל ייצור בסין, שצפוי להתחיל לתרום ליכולת הייצור במהלך 2019. אך מאידך, תנופת ההשקעה הגדולה בסין עלולה להוביל לתחרות גדולה יותר, בפרט כאשר יוקמו גם מפעלים המייצרים שבבים אנלוגיים, תחום הנישה שבו פועלת טאואר".

טאואר מוגדרת בתחום השבבים האנלוגיים כחברת Pure play – כזאת שמייצרת שבבים עבור חברות אחרות על פי מפרט שהן מזמינות ממנה. מדובר בתחום נישתי יחסית וכמעט שאין חברות מסוגה. חלק מלקוחותיה של טאואר הן חברות ללא כושר ייצור עצמי (Fabless), ולחלקן יש כושר ייצור אך הן עדיין מוציאות חלק מהייצור לגורמים חיצוניים.

ההתחלה של הסוף?

טאואר, שהיתה הכוכבת של 2017, מתקשה לאחרונה לספק את המשקיעים וסימן שאלה עולה בקשר ליכולתה להמשיך ולעמוד בתחזיותיה, זאת לאחר שני רבעונים רצופים שבהם נרשמה אכזבה. תוצאות החברה הפתיעו לשלילה במיוחד על רקע האינדיקציות לביקוש גבוה ומחסור בהיצע של שבבים אנלוגיים מהסוג שטאואר מייצרת.

תחום השבבים מתחלק לשלושה סוגים – אנלוגיים, דיגיטליים ומעורבים – כשהאחרון, שמהווה שמינית מהשוק כולו, הוא התחום שבו פעילה טאואר. על פי התחזיות של חברת המחקר IC Insights, דווקא תחום השבבים האנלוגיים צפוי לרשום את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בתעשייה, כאשר ב־2017 שיעור הצמיחה הסתכם ב־14%.

גם טאואר רשמה צמיחה חדה של 11% באותה שנה, אך החל מהרבעון הרביעי של 2017, בניגוד למגמה העולמית, נעצרה הצמיחה של טאואר והדבר משתקף גם במחיר המניה שלה שנסחרת במומנטום שלילי, ואיבדה 28% משווייה מתחילת השנה. מנגד, אימוץ טכנולוגיות חדשות כגון רכבים אוטונומיים, AI, IOT וה־G5 בפרט, והעובדה שיש לטאואר את היכולת להגדיל מהותית את התפוקה, מהווים את פוטנציאל הצמיחה שלה.

לכן, בטווח הקצר, המשקיעים ימתינו בעיקר כדי לקבל אינדיקציה לגבי הציפיות להמשך השנה, ונראה שהשוק לא יופתע אם טאואר תעדכן כלפי מטה את התחזית השנתית שלה. בהמשך, ימתינו בשוק לראות כיצד טאואר מתרגמת למספרים את ההערכות האופטימיות לגבי השוק שבו היא פעילה.